בראיון ל"סוגרים יום", יומן הלילה של ערוץ 7, סיפרה עורכת הדין תרצה ליבוביץ', מארגון "בזכות", כי את העתירה הגישו ארגוני הורים "ית"ד" ו"בזכות", הפועלים לשילובם ולשיתופם של אנשים עם מוגבלויות בחברה בכל תחומי החיים, וזאת באמצעות כלים משפטיים וקהילתיים. עוד אמרה ליבוביץ' כי ההחלטה היא "עוד מסמר" בארון המתים של הניסיון להביא את משרד החינוך לקיים חוק. אף על פי שחוק השילוב כבר בתוקף בשנה זו, תשס"ד.
משרד החינוך לא קיים אותו, אמרה, והוסיפה כי חוק השילוב מעגן את זכותו של ילד לקבל שירותים מיוחדים, שיאפשרו את שילובו בחינוך הרגיל. כל ילד שנמצא מתאים לשילוב, ושנקבע כי הוא צריך לקבל שירותים כאלה כדי להשתלב, זכאי לקבלם.
עוד אמרה ליבוביץ' כי ועדות מוסמכות של בתי הספר הן שדנות ומחליטות אם ילד זכאי לשילוב או לא. לאחר מכן על ביה"ס לדאוג לכל מה שיאפשר את השילוב. בית המשפט עמד על כך שההחלטה אם ילד יתאים לשילוב או לא כרוכה ושלובה בשירותים שהוא יקבל. אי אפשר לקבוע שילד מתאים או אינו מתאים לשילוב מבלי לעסוק בשאלה אם יינתנו לו או לא יינתנו לו שירותים כאלה או אחרים. לדברי ליבוביץ', את השירותים חייב משרד החינוך לספק. הוועדה הבית ספרית קובעת אם הילד ייכלל בתוכנית השילוב ולמה הוא זקוק כדי להשתלב. משרד החינוך אחראי לתת את הכלים שיאפשרו לילד להשתלב, כך קובע החוק. בפועל, ציינה ליבוביץ', מנע משרד החינוך את התהליך, למשל בכך שלא אפשר לבתי הספר להקצות שירותי סייעות ולא נתן לבתי הספר שעות לשם כך. מדובר בשירותי סיוע החשובים לכל מיני ילדים עם סוגים קשים של מוגבלויות, למשל ילדים עם מוגבלות פיזית קשה, ילדים עם אוטיסם או עם תסמונת דאון, שזקוקים לתיווך חברתי או לימודי או לשניהם גם יחד.
עכשיו, טענה ליבוביץ', המשרד מתנה את הזכאות לסיוע במסגרת תקציבית, ואולם הוא לא הפנים את עמדת בית המשפט, ולפיה לטיפול בילדי החינוך המיוחד יש תקציב, והסוגיה היא אך ורק ארגונית פנימית. יתרה מזאת: תקציב ילד בחינוך המיוחד, שאינו משלב את הילד בכיתה הרגילה, גבוה בהרבה מעלות הסיוע שהם זכאים לקבלו בחינוך הרגיל.
"אם ועדה בית ספרית קבעה שהוא מתאים לשילוב הוא צריך לקבל את מלוא השירותים שיאפשרו אותו, ואי אפשר לטעון לבעיה תקציבית כל עוד אין הדבר עולה על מה שיקבל ממילא בחינוך מיוחד", אמרה ליבוביץ' והוסיפה כי באשר לטענה שילדים אלו מפחיתים את יכולתה של הכיתה להגיע להישגים אפשר לומר כי אכן ילדים עם מוגבלויות קשות לא בהכרח יגיעו לרמת לימודים השווה לשל כל הילדים בכל המקצועות, אך, לדבריה, "השאלה היא האם ביה"ס נועד רק כדי לאפשר לתלמידים הרגילים להגיע להישגים לימודיים בלבד? ולעניין הישגיהם של הילדים המוגבלים היא הסבירה שחוק החינוך המיוחד, שחוק השילוב חוסה בצלו, מדבר רק על קידום הילד במסגרת יכולותיו, על פיתוח הפוטנציאל שלו בלבד, ועל מיצוי יכולותיו".
עו"ד ליבוביץ' ציינה כי כדי שהחוק ישיג את הישגיו על ההורים להיות מעודכנים באשר להליכים הנדרשים כדי לקבל את זכויותיהם.
משרד החינוך לא קיים אותו, אמרה, והוסיפה כי חוק השילוב מעגן את זכותו של ילד לקבל שירותים מיוחדים, שיאפשרו את שילובו בחינוך הרגיל. כל ילד שנמצא מתאים לשילוב, ושנקבע כי הוא צריך לקבל שירותים כאלה כדי להשתלב, זכאי לקבלם.
עוד אמרה ליבוביץ' כי ועדות מוסמכות של בתי הספר הן שדנות ומחליטות אם ילד זכאי לשילוב או לא. לאחר מכן על ביה"ס לדאוג לכל מה שיאפשר את השילוב. בית המשפט עמד על כך שההחלטה אם ילד יתאים לשילוב או לא כרוכה ושלובה בשירותים שהוא יקבל. אי אפשר לקבוע שילד מתאים או אינו מתאים לשילוב מבלי לעסוק בשאלה אם יינתנו לו או לא יינתנו לו שירותים כאלה או אחרים. לדברי ליבוביץ', את השירותים חייב משרד החינוך לספק. הוועדה הבית ספרית קובעת אם הילד ייכלל בתוכנית השילוב ולמה הוא זקוק כדי להשתלב. משרד החינוך אחראי לתת את הכלים שיאפשרו לילד להשתלב, כך קובע החוק. בפועל, ציינה ליבוביץ', מנע משרד החינוך את התהליך, למשל בכך שלא אפשר לבתי הספר להקצות שירותי סייעות ולא נתן לבתי הספר שעות לשם כך. מדובר בשירותי סיוע החשובים לכל מיני ילדים עם סוגים קשים של מוגבלויות, למשל ילדים עם מוגבלות פיזית קשה, ילדים עם אוטיסם או עם תסמונת דאון, שזקוקים לתיווך חברתי או לימודי או לשניהם גם יחד.
עכשיו, טענה ליבוביץ', המשרד מתנה את הזכאות לסיוע במסגרת תקציבית, ואולם הוא לא הפנים את עמדת בית המשפט, ולפיה לטיפול בילדי החינוך המיוחד יש תקציב, והסוגיה היא אך ורק ארגונית פנימית. יתרה מזאת: תקציב ילד בחינוך המיוחד, שאינו משלב את הילד בכיתה הרגילה, גבוה בהרבה מעלות הסיוע שהם זכאים לקבלו בחינוך הרגיל.
"אם ועדה בית ספרית קבעה שהוא מתאים לשילוב הוא צריך לקבל את מלוא השירותים שיאפשרו אותו, ואי אפשר לטעון לבעיה תקציבית כל עוד אין הדבר עולה על מה שיקבל ממילא בחינוך מיוחד", אמרה ליבוביץ' והוסיפה כי באשר לטענה שילדים אלו מפחיתים את יכולתה של הכיתה להגיע להישגים אפשר לומר כי אכן ילדים עם מוגבלויות קשות לא בהכרח יגיעו לרמת לימודים השווה לשל כל הילדים בכל המקצועות, אך, לדבריה, "השאלה היא האם ביה"ס נועד רק כדי לאפשר לתלמידים הרגילים להגיע להישגים לימודיים בלבד? ולעניין הישגיהם של הילדים המוגבלים היא הסבירה שחוק החינוך המיוחד, שחוק השילוב חוסה בצלו, מדבר רק על קידום הילד במסגרת יכולותיו, על פיתוח הפוטנציאל שלו בלבד, ועל מיצוי יכולותיו".
עו"ד ליבוביץ' ציינה כי כדי שהחוק ישיג את הישגיו על ההורים להיות מעודכנים באשר להליכים הנדרשים כדי לקבל את זכויותיהם.