הגישה החדשה משלבת שימוש בנוגדנים של המערכת החיסונית עם הפעלה של לימפוציטים קטלניים. המולקולות החדשניות שנבנו בשיטות של הנדסה גנטית מבוססות על איחוי גנטי של שתי יחידות בעלות פעילות ביולוגית. יחידה אחת המבוססת על מולקולה מהונדסת של נוגדן, אחראית לביות המולקולה באופן יחודי וספציפי לתאים סרטניים. היחידה השנייה, שגם היא מבוססת על מולקולה טבעית של מערכת החיסון שהונדסה גנטית, מגייסת תאי דם לבנים המכונים לימפוציטים הורגים.
לפיכך, בגישה זו, פיתח צוות המחקר מולקולה חדשנית אשר מצד אחד יכולה להיקשר בצורה ייחודית לתאים הסרטניים, ובו בזמן "לגייס" תאים קטלניים שיכולים להרוג ביעילות את התאים הסרטניים.
"גישה ייחודית זו מאפשרת לברור בצורה סלקטיבית את התאים ההורגים וצוות המחקר בחר בגישה שבה התאים הלימפוציטיים שבהם משתמשים להרג התאים הסרטניים הם כאלו המסוגלים לזהות וירוסים", מסביר פרופסור רייטר. "כך למעשה גרמנו לכך שמערכת החיסון רואה את התאים הסרטניים ככאלו שהודבקו ע"י וירוס ולפיכך היא הורגת את התאים הסרטניים בצורה הרבה יותר יעילה".
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי "רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים", מראה כי בגישה זו ניתן לחסל תאים סרטניים ביעילות רבה - הן בתנאי מעבדה והן בגוף החי - בקרב עכברים הנושאים תאי אדם סרטניים. כאשר המולקולות המהונדסות-גנטית הוזרקו יחד עם הלימפוציטים הקטלניים האנושיים התרחשה בלימה משמעותית של הגידול ואף נצפו עכברים שבהם נעלם הגידול לחלוטין.
בעקבות התוצאות המעודדות בשלב הניסויים בעכברים החלו החוקרים לפתח, יחד עם חברת טבע, מולקולות המיועדות לפיתוח קליני של טיפול בסרטן בבני אדם. הסכם לפיתוח משותף בנושא זה נחתם ב-2002 בין טבע, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח ופרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה. (ש)
לפיכך, בגישה זו, פיתח צוות המחקר מולקולה חדשנית אשר מצד אחד יכולה להיקשר בצורה ייחודית לתאים הסרטניים, ובו בזמן "לגייס" תאים קטלניים שיכולים להרוג ביעילות את התאים הסרטניים.
"גישה ייחודית זו מאפשרת לברור בצורה סלקטיבית את התאים ההורגים וצוות המחקר בחר בגישה שבה התאים הלימפוציטיים שבהם משתמשים להרג התאים הסרטניים הם כאלו המסוגלים לזהות וירוסים", מסביר פרופסור רייטר. "כך למעשה גרמנו לכך שמערכת החיסון רואה את התאים הסרטניים ככאלו שהודבקו ע"י וירוס ולפיכך היא הורגת את התאים הסרטניים בצורה הרבה יותר יעילה".
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי "רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים", מראה כי בגישה זו ניתן לחסל תאים סרטניים ביעילות רבה - הן בתנאי מעבדה והן בגוף החי - בקרב עכברים הנושאים תאי אדם סרטניים. כאשר המולקולות המהונדסות-גנטית הוזרקו יחד עם הלימפוציטים הקטלניים האנושיים התרחשה בלימה משמעותית של הגידול ואף נצפו עכברים שבהם נעלם הגידול לחלוטין.
בעקבות התוצאות המעודדות בשלב הניסויים בעכברים החלו החוקרים לפתח, יחד עם חברת טבע, מולקולות המיועדות לפיתוח קליני של טיפול בסרטן בבני אדם. הסכם לפיתוח משותף בנושא זה נחתם ב-2002 בין טבע, מוסד הטכניון למחקר ופיתוח ופרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה. (ש)