תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת (לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, הודעות SMS ופקסימילה), המכונה "spam", הפכה בשנים האחרונות למיטרד ציבורי כלל-עולמי. יודגש כי התופעה והיקפה מצויים במגמת עליה חדה (לפי נתונים שפרסמה נציבות האיחוד האירופי, בשנת 2003 עלה נפח הודעות ה-spam המופצות באמצעות דואר אלקטרוני על 50% מכלל התעבורה העולמית של הודעות דואר אלקטרוני).
התופעה מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן - בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר והפצת וירוסים; פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו; פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני; פגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים.
תופעת ה-spam מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל כך על מפעילי תקשורת (בעלי התשתיות, ספקי אינטרנט וכו'), עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה.
לנוכח האמור לעיל, עולה הצורך להסדיר את הסוגיה באופן שיסייע להתמודד עם תופעת ה- spam, וזאת, בין יתר, באמצעות כלים חקיקתיים ופעולות אכיפה ממשלתיות, בשילוב עם פיתוח פתרונות טכנולוגיים והסדרה עצמית מצד גורמי התעשיה.
בתזכיר החוק מוצע לקבוע איסור על משלוח הודעות פרסומת באמצעות רשת בזק ציבורית, ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען . הסדר זה יחול לגבי משלוח הודעות פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת מסר קצר (SMS) או מערכת חיוג אוטומטי, וזאת בנוסף להודעות כאמור הנשלחות באמצעות פקסימילה, לגביהן קבוע כבר כיום הסדר בחוק.
על אף האמור לעיל, מוצע בתזכיר החוק להתיר שיגור הודעת פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, במקרים הבאים:
פניה חד-פעמית מטעם המשגר לנמען שהינו בית עסק, הכוללת הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו;
קיומה של התקשרות קודמת בין משגר ההודעה לנמען (במסגרת רכישה של מוצר או שירות), ובתנאים הקבועים בסעיף המוצע.
בהתייחס להודעת פרסומת אשר הותר לשגרה לפי ההוראות הנ"ל, מוצע לחייב את שולח ההודעה לכלול בה את פרטיו ודרכי יצירת הקשר עמו, וכן ליתן לנמען הזדמנות לסרב לקבלת הודעות נוספות.
לעניין דרכי אכיפת הוראות החוק, מוצע לקבוע כי הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שדינה קנס. בהקשר זה, בכוונת משרד התקשורת להמליץ על קביעת העבירה הפלילית כעבירה מינהלית (עבירה שבגינה ניתן להטיל קנס מינהלי. במסגרת זו מוצע לשקול כי סמכויות החקירה והאכיפה לגבי העבירה המנהלית יימסרו לידי מערך האכיפה הקיים במשרד התמ"ת.
בנוסף, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, במסגרתו ייקבע כי הפרת הוראות החוק תהווה הטרדה כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות.
התופעה מעוררת בעיות במישורים שונים, ובהן - בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר והפצת וירוסים; פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו; פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני; פגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים.
תופעת ה-spam מעמיסה עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל כך על מפעילי תקשורת (בעלי התשתיות, ספקי אינטרנט וכו'), עסקים, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה.
לנוכח האמור לעיל, עולה הצורך להסדיר את הסוגיה באופן שיסייע להתמודד עם תופעת ה- spam, וזאת, בין יתר, באמצעות כלים חקיקתיים ופעולות אכיפה ממשלתיות, בשילוב עם פיתוח פתרונות טכנולוגיים והסדרה עצמית מצד גורמי התעשיה.
בתזכיר החוק מוצע לקבוע איסור על משלוח הודעות פרסומת באמצעות רשת בזק ציבורית, ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען . הסדר זה יחול לגבי משלוח הודעות פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני, הודעת מסר קצר (SMS) או מערכת חיוג אוטומטי, וזאת בנוסף להודעות כאמור הנשלחות באמצעות פקסימילה, לגביהן קבוע כבר כיום הסדר בחוק.
על אף האמור לעיל, מוצע בתזכיר החוק להתיר שיגור הודעת פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, במקרים הבאים:
פניה חד-פעמית מטעם המשגר לנמען שהינו בית עסק, הכוללת הצעה להסכים לקבלת דברי פרסומת מטעמו;
קיומה של התקשרות קודמת בין משגר ההודעה לנמען (במסגרת רכישה של מוצר או שירות), ובתנאים הקבועים בסעיף המוצע.
בהתייחס להודעת פרסומת אשר הותר לשגרה לפי ההוראות הנ"ל, מוצע לחייב את שולח ההודעה לכלול בה את פרטיו ודרכי יצירת הקשר עמו, וכן ליתן לנמען הזדמנות לסרב לקבלת הודעות נוספות.
לעניין דרכי אכיפת הוראות החוק, מוצע לקבוע כי הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שדינה קנס. בהקשר זה, בכוונת משרד התקשורת להמליץ על קביעת העבירה הפלילית כעבירה מינהלית (עבירה שבגינה ניתן להטיל קנס מינהלי. במסגרת זו מוצע לשקול כי סמכויות החקירה והאכיפה לגבי העבירה המנהלית יימסרו לידי מערך האכיפה הקיים במשרד התמ"ת.
בנוסף, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, במסגרתו ייקבע כי הפרת הוראות החוק תהווה הטרדה כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות.