הבעיה הבטיחותית שבגללה ביקשו להעביר את האתר הייתה סמיכות אכסון מיכלי בנזין וסולר עם גז בישול. בכל העולם, הוא הוסיף, נוהגים לבודד את שני הגורמים. או שמרחיקים את אתר אכסון הגז ומשאירים רק את הבנזין והסולר או ההפך: מטמינים היטב את מכליו של הגז ומרחיקים את הבנזין והסולר.

לדבריו, בכל בירות העולם יש מתקני אכסון של גז ודלקים עם סידורי בטיחות קפדניים, ואין בכך סכנה מיוחדת. דווקא ההחלטה להוציא את מכלי הבנזין והסולר ממתקני "פי גלילות" היא שיצרה בעיה, אמר. עד לפני כשנה, כשהופסק אכסון הבנזין והסולר ב"פי גלילות", הוזרמו אלו לאתר באמצעות צינורות תת קרקעיים מבתי הזיקוק בחיפה ובאשקלון. ברגע שהאכסון הופסק נאלצו חברות הדלק להוביל את הבנזין והסולר מבתי הזיקוק מחיפה ואשדוד אל תחנות הדלק ולצרכנים במרכזי הערים, וכך נוצר מצב שבו מכליות רבות עושות דרכן על כבישי הארץ, מאשדוד וחיפה אל מרכז תל אביב ואל מרכזי ערים אחרות. בכך נוצר עומס תעבורתי, שמעלה את הסיכויים לתאונות, וכך גם עלתה רמתו של זיהום האוויר, וזאת בעקבות פליטת העשן משריפת הדיזלים. כאמור, לדבריו, סגירת "פי גלילות" לא היה מעשה של בטיחות בלבד, אלא היו מעורבים בו גם גורמים נדל"ניים שלטשו עיניהם לקרקע היקרה מאד בלב גוש דן. ניסיון הפיגוע באזור והרגישות הבטחונית הכללית יצרו לחץ ציבורי אוהד תקשורתי לנושא הפינוי, וזה שירת היטב את אותם גורמים נדל"ניים, שביקשו ליהנות ממימוש הקרקע. (ר)