\"בשנים האחרונות הושלם מחקר ארכיאולוגי על היישוב היהודי ברמת הגולן, ומתברר כי בגולן הייתה התיישבות יהודית רצופה בת כאלף שנים, מתקופת החשמונאים ועד לתקופה האיסלמית\", כך אמר ד\"ר צבי מעוז, מרצה במכללת תל חי, ומומחה בחפירות ארכיאולוגיות בגולן, בראיון בקול ישראל.

לדברי מעוז, לפני מלחמת ששת הימים כמעט שלא נערכו ברמת הגולן חפירות ארכיאולוגיות. עד סוף המאה התשע עשרה היו שרידי בתי הכנסת היהודיים העתיקים שלמים למדי. אחר כך, עם התיישבותם של ערבים בגולן, הם שדדו חלק מבתי הכנסת, פירקו אותם, ושיבצו חלקים מהם, ובהם מנורות וכתובות בעברית, בבתים שבנו. \"אחד הטיעונים המרכזיים בעולם הערבי הוא כי ההתיישבות הציונית היא קולוניאליזם - יישוב זר. הממצאים הארכיאולוגיים שמצאנו סותרים זאת\", מדגיש מעוז.

חיים בן דוד, ראש המסלול ללימודי ארץ ישראל במכללת עמק הירדן, אומר כי הנוכחות הערבית בגולן היא בת כמאה וחמישים שנה לכל היותר. לדבריו, במשך רוב ימי הביניים היה הגולן כמעט נטוש לחלוטין. \"רק לפני כמאה ושלושים שנה, יישב השלטון הטורקי באזור פליטים צ\'רקסים, ואחר כך התיישבו במקום גם דרוזים\".

בן דוד סיפר לערוץ 7 כי באחרונה נחשף בגולן עוד בית כנסת, גדול ומפואר, ועד כה נמצאו באזור שרידים של 25 בתי כנסת מתקופת התלמוד. \"אנו משערים כי בסוף ימי בית שני היו בגולן כעשרים אלף תושבים יהודים, ובזמן הפריחה הגדולה, כארבעים אלף\", מציין בן דוד.