האגודה למלחמה בסרטן מאשרת שאכן, לקרני השמש השפעה חיובית וקליטתן על פני העור מסייעת להפיכת ויטמין D, בעל החשיבות הרבה בהחדרת הסידן לעצמות, מצורתו הבלתי פעילה לצורה הפעילה. אך מזהירה את ההורים מגרימת נזק לילדיהם משהייה ממושכת בשמש. "די בחשיפה של 2- 3 דקות ביום לאור השמש כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D", אומרת נאוה ענבר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן.
ענבר גילתה כי השיפור המשמעותי שחל בעשורים האחרונים בתזונה המערבית, הכוללת בין השאר גם החדרה מכוונת של ויטמין D למגוון רחב של מוצרי מזון, ביניהם מזון תינוקות, לחם ומוצרי חלב, הביאה להיעלמות מחלת הרככת.
בשמש הישראלית, חשיפה של 2 - 3 דקות לאור השמש, אפילו באזור מוצל, מספיקה, כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D, כך על פי המלצת האגודה למלחמה בסרטן.
ענבר ציטטה מחקר אשר נעשה על ידי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, DERM, אשר נוסדה בשנת 38' וממוקמת בשומבורג, אילינוי והיא הגדולה ביותר, עם למעלה מ14,000 חברים ברחבי העולם, והמשפיעה ביותר מבין העמותות הדרמטולוגיות בעולם כולו, אשר מנפץ גם הוא מספר מיתוסים בנושא.
מיתוס מס' 1: שימוש סדיר בקרם הגנה שחוסם את קרני ה- UV מוביל לירידה ברמות ויטמין D.
ממצאי המחקר: העיתון של מכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית פרסם בשנת 1997 מחקר שעסק בחולי פיגמנטוזה של יובש עור, מחלה הגורמת לריבוי גידולים סרטניים בעור בעת חשיפה לכמויות קטנות ביותר של קרני UV, אשר הראה כי רמות הוויטמין D של המטופלים שקיבלו במשך מספר שנים הגנה מקסימאלית מפני קרני UV היו נורמאליות, למרות שהמטופלים כמעט ולא נחשפו לקרני UV.
מיתוס מס' 2: נחוצה חשיפה משמעותית לקרני UV על מנת לשמור על רמות נורמאליות של ויטמין D.
ממצאי המחקר: ניתן בקלות לשמור על רמות נורמאליות של ויטמין D באמצעות פעילויות יומיומיות שגרתיות אפילו תוך שימוש בקרם הגנה ותזונה נורמאלית. לרוב אין צורך בתוסף ויטמין D.
מיתוס מס' 3: קרם הגנה חוסם את כל קרני ה- UV המגיעות לעור, ועל כן כאשר מורחים קרם הגנה העור לא מסוגל לייצר ויטמין D.
ממצאי המחקר: לא קיימת חסימה מלאה או אפילו כמעט מלאה של קרני UV. אפילו קרם ההגנה היעיל ביותר הקיים כיום מאפשר לקרני UV לעבור במידה שמובילה ליצור כמות מספקת של ויטמין D.
מיתוס מס' 4: סרטן העור אינו מחלה מסוכנת, ועל כן הגנה אינה חשובה במיוחד.
ממצאי המחקר: כל שעה מת אמריקאי אחד ממלנומה, הסוג הקשה ביותר של סרטן העור.
מיתוס מס' 5: ירידה ברמות ויטמין D מובילה לעליה בסוגים אחרים של סרטן ומחלות אחרות.
ממצאי המחקר: אין הוכחות מדעיות להצהרה זו, הטענה מבוססת על מחקר שמצא עליה בשכיחות של מספר סוגי סרטן בצפון מזרח ארה"ב, אזור שמקבל פחות קרני שמש משאר האזורים במדינה. המסקנה הייתה שיעור הסרטן בצפון מזרח גבוה יותר בגלל מיעוט קרני UV. עם זאת, מספר מחקרים אחרים הפריכו את הטענה, לרבות כאלה שהראו כי שיעור הסרטן נמוך במדינות המישור הצפוני, אזורים בהם קרינת ה- UV נמוכה ביותר, ומחקרים אזוריים מצומצמים שנעשו בניו יורק שגילו כי שיעור הסרטן גדול ביותר באזורים עם זיהום תעשייתי ללא קשר לרמת הקרינה של השמש.
ענבר גילתה כי השיפור המשמעותי שחל בעשורים האחרונים בתזונה המערבית, הכוללת בין השאר גם החדרה מכוונת של ויטמין D למגוון רחב של מוצרי מזון, ביניהם מזון תינוקות, לחם ומוצרי חלב, הביאה להיעלמות מחלת הרככת.
בשמש הישראלית, חשיפה של 2 - 3 דקות לאור השמש, אפילו באזור מוצל, מספיקה, כדי לייצר את הכמות היומית הדרושה של ויטמין D, כך על פי המלצת האגודה למלחמה בסרטן.
ענבר ציטטה מחקר אשר נעשה על ידי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, DERM, אשר נוסדה בשנת 38' וממוקמת בשומבורג, אילינוי והיא הגדולה ביותר, עם למעלה מ14,000 חברים ברחבי העולם, והמשפיעה ביותר מבין העמותות הדרמטולוגיות בעולם כולו, אשר מנפץ גם הוא מספר מיתוסים בנושא.
מיתוס מס' 1: שימוש סדיר בקרם הגנה שחוסם את קרני ה- UV מוביל לירידה ברמות ויטמין D.
ממצאי המחקר: העיתון של מכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית פרסם בשנת 1997 מחקר שעסק בחולי פיגמנטוזה של יובש עור, מחלה הגורמת לריבוי גידולים סרטניים בעור בעת חשיפה לכמויות קטנות ביותר של קרני UV, אשר הראה כי רמות הוויטמין D של המטופלים שקיבלו במשך מספר שנים הגנה מקסימאלית מפני קרני UV היו נורמאליות, למרות שהמטופלים כמעט ולא נחשפו לקרני UV.
מיתוס מס' 2: נחוצה חשיפה משמעותית לקרני UV על מנת לשמור על רמות נורמאליות של ויטמין D.
ממצאי המחקר: ניתן בקלות לשמור על רמות נורמאליות של ויטמין D באמצעות פעילויות יומיומיות שגרתיות אפילו תוך שימוש בקרם הגנה ותזונה נורמאלית. לרוב אין צורך בתוסף ויטמין D.
מיתוס מס' 3: קרם הגנה חוסם את כל קרני ה- UV המגיעות לעור, ועל כן כאשר מורחים קרם הגנה העור לא מסוגל לייצר ויטמין D.
ממצאי המחקר: לא קיימת חסימה מלאה או אפילו כמעט מלאה של קרני UV. אפילו קרם ההגנה היעיל ביותר הקיים כיום מאפשר לקרני UV לעבור במידה שמובילה ליצור כמות מספקת של ויטמין D.
מיתוס מס' 4: סרטן העור אינו מחלה מסוכנת, ועל כן הגנה אינה חשובה במיוחד.
ממצאי המחקר: כל שעה מת אמריקאי אחד ממלנומה, הסוג הקשה ביותר של סרטן העור.
מיתוס מס' 5: ירידה ברמות ויטמין D מובילה לעליה בסוגים אחרים של סרטן ומחלות אחרות.
ממצאי המחקר: אין הוכחות מדעיות להצהרה זו, הטענה מבוססת על מחקר שמצא עליה בשכיחות של מספר סוגי סרטן בצפון מזרח ארה"ב, אזור שמקבל פחות קרני שמש משאר האזורים במדינה. המסקנה הייתה שיעור הסרטן בצפון מזרח גבוה יותר בגלל מיעוט קרני UV. עם זאת, מספר מחקרים אחרים הפריכו את הטענה, לרבות כאלה שהראו כי שיעור הסרטן נמוך במדינות המישור הצפוני, אזורים בהם קרינת ה- UV נמוכה ביותר, ומחקרים אזוריים מצומצמים שנעשו בניו יורק שגילו כי שיעור הסרטן גדול ביותר באזורים עם זיהום תעשייתי ללא קשר לרמת הקרינה של השמש.