ישראל זכתה להיות בין המדינות הראשונות בעולם בהן הושק לראשונה בימים אלה, מכשיר השמיעה המתקדם בעולם- SYNCRO של חברת "אוטיקון" מדנמרק, הנחשב למכשיר השמיעה הראשון בעולם המשתמש באינטליגנציה (בינה) מלאכותית בהשראת המוח האנושי לפעולה רבתחומית.
ל"סינכרו" יכולת מיוחדת להעדיף קולות אנושיים ולסנן רעשים לא רצויים באמצעות שימוש בטכנולוגית על הנקראת בינה מלאכותית שפותחה בהשראת המוח האנושי.
זהו מכשיר השמיעה הראשון מסוגו של הדור החדש של מכשירי שמיעה שיסתייעו בבינה מלאכותית בעתיד. ההירארכיה הקודמת כוללת מכשירי שמיעה בעלי טכנולוגיה דיגיטלית ואנלוגית.
בעידן המודרני שבו ישנה חשיפה חזקה יותר לרעשי סביבה: כגון תחבורה, צבא וכדומה, מתחילות בעיות שמיעה מגיל מוקדם יותר מבעבר. אוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל מונה כ-600,000 איש ואישה. בעיות שמיעה נגרמות מסיבות שונות כגון: בעיות שמתפרשות כמולדות או עקב גיל, אנשים שנחשפו בצבא לרעשים, תרופות אנטיביוטיות מסוימות שגורמות לירידה חזקה בשמיעה. עד לעבר הלא רחוק, התביישו מבוגרים לקויי שמיעה להסתייע במכשירי שמיעה, הדור החדש של מכשירי השמיעה הדיגיטליים והאנלוגיים, הביאו לשינוי במודעות ובהתייחסות של מבוגרים הסובלים מירידת שמיעה להשתמש במכשירים בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם.
בחינת דרך העבודה של המוח האנושי היוותה את ההשראה לפיתוח טכנולוגיות מערכת העדפת הקול האנושי ב"סינכרו" (voice priority processing). במוח האנושי מוקדשת הפעילות העצבית למשימות עיבוד שמיעתי, ובמיוחד להבנת הדיבור, מסבירה יהודית גולדברג, קלינאית תקשורת, מומחית בכירה באודיולוגיה ב"מדטון". למוח יכולת ייחודית לזהות, להתמקד ולהעדיף מידע דיבור תוך כדי סינון קולות מלווים אחרים. מספר אזורים במוח עובדים במקביל על מנת לעבד את המידע בו זמנית. בדומה לפעולת המוח האנושי מתמקד מכשיר ה"סינכרו" בעיבוד מקביל, מתמשך וסינכרוני(ומכאן שמו)".
"מדע האינטליגנציה המלאכותית מפתח מערכות שמנסות במידת האפשר לפצות על תפקוד אנושי שנפגע ואינו יכול להסתכם רק בסיוע מכני אלא דורש פונקציות גבוהות. כבדי שמיעה הנעזרים במכשירי שמיעה רוצים לשמוע בצורה טבעית ככל שאפשר ו"הסינכרו" מבטיח שזה יתבצע בצורה אוטומטית וחלקה", מציינת יהודית גולדברג.
"החלטות המכשיר החדש מתבצעות תוך חישוב מתמטי מהיר של אלפי אפשרויות המתקבלות מיותר מארבע מליון רכיבים פעילים ונותן את הצירוף האופטימלי להעדפת הדיבור על רעש בכל רגע ורגע נתון. אחד מהחידושים הטכנולוגים המהפכניים שב"סינכרו' הוא קיומה של מערכת מיקרופונים ישירים המפחיתים בו זמנית רעשים ממספר מקורות שונים וממספר כיוונים.
"המכשיר מתאים את עצמו מיידית ובצורה אוטומטית ורציפה, לכל סביבה הן אם מדובר בשמיעת דיבור במקום שקט, דיבור על רקע רעש או סביבה שבה רעש בלבד", מסבירה יהודית.
ה"סינכרו" מתאפיין בגדלים שונים, בהתאם לירידת השמיעה, החל ממכשיר מזערי תוך אוזני ובלתי נראה לעין (מכשיר השמיעה הקטן ביותר בעולם) ועד למכשיר בעיצוב אסתטי המוצנע מאחורי האוזן לירידת שמיעה חזקה.
"בשל העיצוב האסטטי והקוסמטי" מוסרת יהודית גולדברג , יש כיום פחות סטיגמה על שימוש במכשירי שמיעה, כיום יותר צעירים לקויי שמיעה מוכנים להשתמש במכשיר מבלי שיתביישו בכך. "השאיפה היא להגביר את המודעות ולהביא לכך שמכשיר שמיעה לא יהיה שונה ממשקפיים".
(פ.ק.)
ל"סינכרו" יכולת מיוחדת להעדיף קולות אנושיים ולסנן רעשים לא רצויים באמצעות שימוש בטכנולוגית על הנקראת בינה מלאכותית שפותחה בהשראת המוח האנושי.
זהו מכשיר השמיעה הראשון מסוגו של הדור החדש של מכשירי שמיעה שיסתייעו בבינה מלאכותית בעתיד. ההירארכיה הקודמת כוללת מכשירי שמיעה בעלי טכנולוגיה דיגיטלית ואנלוגית.
בעידן המודרני שבו ישנה חשיפה חזקה יותר לרעשי סביבה: כגון תחבורה, צבא וכדומה, מתחילות בעיות שמיעה מגיל מוקדם יותר מבעבר. אוכלוסיית כבדי השמיעה בישראל מונה כ-600,000 איש ואישה. בעיות שמיעה נגרמות מסיבות שונות כגון: בעיות שמתפרשות כמולדות או עקב גיל, אנשים שנחשפו בצבא לרעשים, תרופות אנטיביוטיות מסוימות שגורמות לירידה חזקה בשמיעה. עד לעבר הלא רחוק, התביישו מבוגרים לקויי שמיעה להסתייע במכשירי שמיעה, הדור החדש של מכשירי השמיעה הדיגיטליים והאנלוגיים, הביאו לשינוי במודעות ובהתייחסות של מבוגרים הסובלים מירידת שמיעה להשתמש במכשירים בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם.
בחינת דרך העבודה של המוח האנושי היוותה את ההשראה לפיתוח טכנולוגיות מערכת העדפת הקול האנושי ב"סינכרו" (voice priority processing). במוח האנושי מוקדשת הפעילות העצבית למשימות עיבוד שמיעתי, ובמיוחד להבנת הדיבור, מסבירה יהודית גולדברג, קלינאית תקשורת, מומחית בכירה באודיולוגיה ב"מדטון". למוח יכולת ייחודית לזהות, להתמקד ולהעדיף מידע דיבור תוך כדי סינון קולות מלווים אחרים. מספר אזורים במוח עובדים במקביל על מנת לעבד את המידע בו זמנית. בדומה לפעולת המוח האנושי מתמקד מכשיר ה"סינכרו" בעיבוד מקביל, מתמשך וסינכרוני(ומכאן שמו)".
"מדע האינטליגנציה המלאכותית מפתח מערכות שמנסות במידת האפשר לפצות על תפקוד אנושי שנפגע ואינו יכול להסתכם רק בסיוע מכני אלא דורש פונקציות גבוהות. כבדי שמיעה הנעזרים במכשירי שמיעה רוצים לשמוע בצורה טבעית ככל שאפשר ו"הסינכרו" מבטיח שזה יתבצע בצורה אוטומטית וחלקה", מציינת יהודית גולדברג.
"החלטות המכשיר החדש מתבצעות תוך חישוב מתמטי מהיר של אלפי אפשרויות המתקבלות מיותר מארבע מליון רכיבים פעילים ונותן את הצירוף האופטימלי להעדפת הדיבור על רעש בכל רגע ורגע נתון. אחד מהחידושים הטכנולוגים המהפכניים שב"סינכרו' הוא קיומה של מערכת מיקרופונים ישירים המפחיתים בו זמנית רעשים ממספר מקורות שונים וממספר כיוונים.
"המכשיר מתאים את עצמו מיידית ובצורה אוטומטית ורציפה, לכל סביבה הן אם מדובר בשמיעת דיבור במקום שקט, דיבור על רקע רעש או סביבה שבה רעש בלבד", מסבירה יהודית.
ה"סינכרו" מתאפיין בגדלים שונים, בהתאם לירידת השמיעה, החל ממכשיר מזערי תוך אוזני ובלתי נראה לעין (מכשיר השמיעה הקטן ביותר בעולם) ועד למכשיר בעיצוב אסתטי המוצנע מאחורי האוזן לירידת שמיעה חזקה.
"בשל העיצוב האסטטי והקוסמטי" מוסרת יהודית גולדברג , יש כיום פחות סטיגמה על שימוש במכשירי שמיעה, כיום יותר צעירים לקויי שמיעה מוכנים להשתמש במכשיר מבלי שיתביישו בכך. "השאיפה היא להגביר את המודעות ולהביא לכך שמכשיר שמיעה לא יהיה שונה ממשקפיים".
(פ.ק.)