כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי במחקר שערכה הרשות לתכנון כ"א נבדקו ההתפתחויות במקצוע העבודה סוציאלית ובין היתר עולה כי מדובר במקצוע שהשחיקה בו נמוכה יחסית וכך גם הנשירה הטבעית ממנו. המחקר מציין כי במגזר הציבורי בו מועסקים מרבית העובדים הסוציאליים (97%) זוכים העובדים הסוציאליים לתשלום של 60% משכר מלא עבור חצי משרה.
את הערכה כי מדובר בנתיב כניסה כללי לשוק העבודה גיבשו החוקרים בעיקר לאור הנתונים כי למרות העליה בשנים האחרונות בביקוש לעובדים סוציאליים קיים פער בין מספר מסיימי הלימודים בבתי הספר לעובדים סוציאליים לבין שיעור העסקתם בפועל בשוק העבודה. הדו"ח מציין כי העליה בביקוש נובעת מ"התפתחויות ושינויים דמוגרפיים חברתיים וכלכליים כמו הארכת תוחלת החיים וגידול שיעור הקשישים באוכלוסיה, שינוי מבנה דפוסי המשפחה וגידול במודעות קבוצות חברתיות להיצע השירותים בתחום הרווחה במדינות מערביות". הדבר מועצם בישראל בשל צרכים מקומיים כמו "עליה ומצב בטחוני...התגברות המצוקה בתחום הכלכלי חברתי בעקבות הגידול באבטלה ובמימדי העוני לצד המשך הקיצוצים בקצבאות ובתשלומי העברה. המגבירים בעקביות את הביקוש לעובדים סוציאליים".
עוד עולה מנתוני הדו"ח המבוססים על נתוני שירות התעסוקה לאקדמאיים כי שיעורי האבטלה בקרב עובדים סוציאליים נמוכים וגם שיעורי היציאה מכוח העבודה בתחום העבודה הסוציאלית בשל נשירה טבעית ושחיקה נמוכים. לפיכך מציינים החוקרים יש לחפש את הסיבה לכך שכחמשת אלפים בוגרי עבודה סוציאלית סיימו את לימודיהם אך רק אלפיים השתלבו בשוק העבודה.
עורכי המחקר מעריכים כי הסיבה לכך היא ש"מסלול הכשרת עובדים סוציאליים הופך לנתיב כניסה כללי לשוק העבודה". בין היתר נסמכים החוקרים על נתוני "זליגת" עובדים סוציאליים לעיסוקים אחרים ולקליטת עובדים סוציאליים בשוק העבודה בעיסוקים שאינם 'עבודה סוציאלית' בהגדרתם. חלק מהעובדים הסוציאליים ממשיכים בלימודיהם ופונים למקצועות משיקים כמו מדיניות ציבורית, מינהל עסקים ולימודי עבודה אחרים, גרנטולוגיה, רווחה תעסוקתית, ניהול בתי אבות, יעוץ לטיפול באמנות ועוד.
אם הערכה זו תתברר כנכונה, כותבים עורכי המחקר ידרוש הדבר "בחינה מחודשת של תכניות הלימודים הנוכחיות במקצוע העבודה הסוציאלית זאת כדי להתאימן לקליטת הבוגרים בשוק העבודה גם בעיסוקים נוספים, הקרובים לעבודה סוציאלית ובכך 'למנוע בזבוז של הון אנוש יקר'".
את הערכה כי מדובר בנתיב כניסה כללי לשוק העבודה גיבשו החוקרים בעיקר לאור הנתונים כי למרות העליה בשנים האחרונות בביקוש לעובדים סוציאליים קיים פער בין מספר מסיימי הלימודים בבתי הספר לעובדים סוציאליים לבין שיעור העסקתם בפועל בשוק העבודה. הדו"ח מציין כי העליה בביקוש נובעת מ"התפתחויות ושינויים דמוגרפיים חברתיים וכלכליים כמו הארכת תוחלת החיים וגידול שיעור הקשישים באוכלוסיה, שינוי מבנה דפוסי המשפחה וגידול במודעות קבוצות חברתיות להיצע השירותים בתחום הרווחה במדינות מערביות". הדבר מועצם בישראל בשל צרכים מקומיים כמו "עליה ומצב בטחוני...התגברות המצוקה בתחום הכלכלי חברתי בעקבות הגידול באבטלה ובמימדי העוני לצד המשך הקיצוצים בקצבאות ובתשלומי העברה. המגבירים בעקביות את הביקוש לעובדים סוציאליים".
עוד עולה מנתוני הדו"ח המבוססים על נתוני שירות התעסוקה לאקדמאיים כי שיעורי האבטלה בקרב עובדים סוציאליים נמוכים וגם שיעורי היציאה מכוח העבודה בתחום העבודה הסוציאלית בשל נשירה טבעית ושחיקה נמוכים. לפיכך מציינים החוקרים יש לחפש את הסיבה לכך שכחמשת אלפים בוגרי עבודה סוציאלית סיימו את לימודיהם אך רק אלפיים השתלבו בשוק העבודה.
עורכי המחקר מעריכים כי הסיבה לכך היא ש"מסלול הכשרת עובדים סוציאליים הופך לנתיב כניסה כללי לשוק העבודה". בין היתר נסמכים החוקרים על נתוני "זליגת" עובדים סוציאליים לעיסוקים אחרים ולקליטת עובדים סוציאליים בשוק העבודה בעיסוקים שאינם 'עבודה סוציאלית' בהגדרתם. חלק מהעובדים הסוציאליים ממשיכים בלימודיהם ופונים למקצועות משיקים כמו מדיניות ציבורית, מינהל עסקים ולימודי עבודה אחרים, גרנטולוגיה, רווחה תעסוקתית, ניהול בתי אבות, יעוץ לטיפול באמנות ועוד.
אם הערכה זו תתברר כנכונה, כותבים עורכי המחקר ידרוש הדבר "בחינה מחודשת של תכניות הלימודים הנוכחיות במקצוע העבודה הסוציאלית זאת כדי להתאימן לקליטת הבוגרים בשוק העבודה גם בעיסוקים נוספים, הקרובים לעבודה סוציאלית ובכך 'למנוע בזבוז של הון אנוש יקר'".