על פי הדיווח בעיתון, בין הסוכנים הישראליים ששלחה, לכאורה, ממשלת ישראל, כחלק ממה שנקרא "תוכנית ב" אפשר למצוא סוכני מוסד הפועלים בכורדיסטן בזהות בדויה של אנשי עסקים, ושבמקרים מסוימים אינם נושאים דרכונים ישראליים.
בתגובה לידיעה אמר דובר השגרירות הישראלית בוושינגטון מרק רגב לניו יורקר: "הסיפור הזה כלל אינו נכון. גם הממשלות הקשורות לעניין יודעות שהסיפור אינו נכון", הוסיף. גורמים כורדיים רשמיים סירבו להגיב על העניין, כמו גם דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית.
למרות כל ההכחשות, אישר גורם בכיר ב CIA לכתב הניו יורקר את הידיעה, ואמר כי אכן, סוכנים ישראליים פועלים בכורדיסטן. הוא אמר כי הסוכנים נשלחו מפני שישראל חשה עצמה בסכנה וחסרת ברירה. "הם חושבים שהם חייבים להיות שם", אמר. כאשר נשאל איש הCIA האם ישראל ביקשה אישור לשליחת הסוכנים מוושינגטון הוא צחק ואמר: "האם אתה מכיר מישהו שמסוגל לומר לישראלים מה לעשות? הם תמיד עושים מה שמתאים לאינטרסים שלהם". הוא גם ציין שהנוכחות הישראלית בכורדיסטן ידועה היטב לקהילת המודיעין האמריקנית.
ההחלטה הישראלית להעמיק את האחיזה בחבלי הארץ הכורדיים היא אחת מן הסיבות ליחסים העכורים בין ישראל לטורקיה, ובעקבותיה הצהירו פוליטיקאים טורקים הצהרות מרירות בנוגע ליחסים עם ישראל. תוצאה משמעותית עוד יותר בעבור ישראל היא חתימתה של ד ברית חדשה בין אירן, סוריה וטורקיה, שלושתן מדינות עם מיעוט כורדי משמעותי.
"מקורות טורקיים דיווחו כי הטורקים מוטרדים ביותר מהנוכחות הישראלית המוגברת בכורדיסטן, אשר, לכאורה, מעודדת את השאיפות הכורדיות להקמת מדינה עצמאית", כך נכתב לפני כשבועיים באינטל בריף, עיתון מודיעין שמוציאים לאור וינסנט קניסטררו, מפקד יחידת טרור נגדי ב CIA לשעבר ופיליפ גירלדי, ששירת כסגן מפקד בסיס ה CIA באיסטנבול בסוף שנות השמונים, עיתון המופץ בחוג מצומצם ביותר. "הטורקים ציינו כי במבצעים המודיעיניים הישראליים בצפון עירק משולבות פעילויות אנטי-סוריות ואנטי-אירניות, כולל תמיכה בכורדים אירניים ובכורדים סוריים המתנגדים למשטרים בארצותיהם.
המעורבות הישראלית בכורדיסטן אינה דבר חדש. במהלך שנות השישים והשבעים של המאה ה 20 תמכה ישראל תמיכה פעילה במרד הכורדי נגד עירק, וזאת כחלק ממדיניות אסטרטגית של ישראל שגרסה כי יש למצוא בעלי ברית בקרב האוכלוסייה שאינה ערבית במזרח התיכון. בשנת 75' בגדה ארצות הברית בכורדים, וזאת כאשר וושינגטון הסכימה להחלטת השאה האירני להפסיק לתמוך בכורדים בניסיונם לכונן אוטונומיה בעירק. (א"ו)
בתגובה לידיעה אמר דובר השגרירות הישראלית בוושינגטון מרק רגב לניו יורקר: "הסיפור הזה כלל אינו נכון. גם הממשלות הקשורות לעניין יודעות שהסיפור אינו נכון", הוסיף. גורמים כורדיים רשמיים סירבו להגיב על העניין, כמו גם דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית.
למרות כל ההכחשות, אישר גורם בכיר ב CIA לכתב הניו יורקר את הידיעה, ואמר כי אכן, סוכנים ישראליים פועלים בכורדיסטן. הוא אמר כי הסוכנים נשלחו מפני שישראל חשה עצמה בסכנה וחסרת ברירה. "הם חושבים שהם חייבים להיות שם", אמר. כאשר נשאל איש הCIA האם ישראל ביקשה אישור לשליחת הסוכנים מוושינגטון הוא צחק ואמר: "האם אתה מכיר מישהו שמסוגל לומר לישראלים מה לעשות? הם תמיד עושים מה שמתאים לאינטרסים שלהם". הוא גם ציין שהנוכחות הישראלית בכורדיסטן ידועה היטב לקהילת המודיעין האמריקנית.
ההחלטה הישראלית להעמיק את האחיזה בחבלי הארץ הכורדיים היא אחת מן הסיבות ליחסים העכורים בין ישראל לטורקיה, ובעקבותיה הצהירו פוליטיקאים טורקים הצהרות מרירות בנוגע ליחסים עם ישראל. תוצאה משמעותית עוד יותר בעבור ישראל היא חתימתה של ד ברית חדשה בין אירן, סוריה וטורקיה, שלושתן מדינות עם מיעוט כורדי משמעותי.
"מקורות טורקיים דיווחו כי הטורקים מוטרדים ביותר מהנוכחות הישראלית המוגברת בכורדיסטן, אשר, לכאורה, מעודדת את השאיפות הכורדיות להקמת מדינה עצמאית", כך נכתב לפני כשבועיים באינטל בריף, עיתון מודיעין שמוציאים לאור וינסנט קניסטררו, מפקד יחידת טרור נגדי ב CIA לשעבר ופיליפ גירלדי, ששירת כסגן מפקד בסיס ה CIA באיסטנבול בסוף שנות השמונים, עיתון המופץ בחוג מצומצם ביותר. "הטורקים ציינו כי במבצעים המודיעיניים הישראליים בצפון עירק משולבות פעילויות אנטי-סוריות ואנטי-אירניות, כולל תמיכה בכורדים אירניים ובכורדים סוריים המתנגדים למשטרים בארצותיהם.
המעורבות הישראלית בכורדיסטן אינה דבר חדש. במהלך שנות השישים והשבעים של המאה ה 20 תמכה ישראל תמיכה פעילה במרד הכורדי נגד עירק, וזאת כחלק ממדיניות אסטרטגית של ישראל שגרסה כי יש למצוא בעלי ברית בקרב האוכלוסייה שאינה ערבית במזרח התיכון. בשנת 75' בגדה ארצות הברית בכורדים, וזאת כאשר וושינגטון הסכימה להחלטת השאה האירני להפסיק לתמוך בכורדים בניסיונם לכונן אוטונומיה בעירק. (א"ו)