השר פריצקי אמר בישיבה כי כל נושא האנרגיה הסולרית הפך להיות משתלם בהיבט הכלכלי. הוא הטעים את דבריו בטיעון שהאנרגיה הסולרית אינה רק בגדר מדע בסיסי כי אם בגדר מדע שימושי שאפשר ליישמו. כמו כן הודיע השר פריצקי כי בקרוב תובא בפני הממשלה הצעתם של מי שהחליטו להקים את תחנת הכוח הסולרית.

חברת הכנסת פולישוק בלוך אמרה כי ככל שממשלת ישראל תשקיע במחקר ובידע בתחומי האנרגיה הסולרית יהיה בידה להוזיל את עלויות השימוש באנרגיה שכזאת, וכי בכך תוכל להתחרות בשווקים העולמיים. "לא ייתכן שבמדינה שבה השמש זורחת מרבית ימות השנה, ואשר בה הטכנולוגיה היא מקור צמיחה עיקרי, ממשלת ישראל אינה משכילה לשלב בין התחומים", אמרה חברת הכנסת פולישוק בלוך.

חבר הכנסת אריה אלדד מ"האיחוד הלאומי" הסב את תשומת הלב לקשר הקיים בין מקבלי ההחלטות בשלטון לבין יצרני האנרגיה הגדולים בשיטת המינויים הקיימת כיום, הגורמת, לדעתו, לקיפאון בתפיסת ייצור האנרגיה בישראל. "ש לשים לב לקשר בין הון לשלטון, לקשר בין מקבלי ההחלטות ליצרני האנרגיה הגדולים", אמר חבר הכנסת אלדד. "יותר מדי פעמים מקבלי ההחלטות הם שממנים את הדירקטוריונים, ונוצר מצב שבו ”כדאי” להמשיך לייצר בדרך הישנה", האשים.

אנרגיה סולרית היא אנרגיה המופקת מקרני השמש. שניים מיתרונותיה הבולטים הם זמינותו של אור השמש, שהיא מקור אנרגיה מובטח עד לדעיכת השמש, שאינה אמורה לקרות בקרוב, והעובדה שהאנרגיה הסולרית אינה יוצרת זיהום אוויר, מים וקרקע. בישראל כיום, למעט דודי שמש המותקנים על כ 80% מהבתים בישראל, אין תחנות כוח הפועלות באנרגיית השמש. השימוש באנרגיה סולרית נפוץ במערכות פוטו וולטאיק (P.V ), בהספק עשרות ואטים כל אחת, המשמשות לתאורה של תאי טלפון, תחנות הסעה ולאורך גדרות ביטחון. בדרום הארץ, באזור ערד, דימונה ובערבה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל בכמות של מאות מגה-ואט. באמצעות ניצול אנרגיית השמש נחסכים כ 3.5 מיליון קילו-וואט שעה בשנה, ואלו מהווים כ 3% מהאנרגיה הראשונית העומדת לרשות המשק.

למרבית המדינות המפותחות ישנה מדיניות מיושמת בניהול משק האנרגיה העוסקת בתהליכים טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים וסביבתיים, ובתהליכי מחקר ופיתוח. חלק מאותן מדינות אף עושות שימוש בטכנולוגיה שבפיתוח ישראלי. (א"ו)