מבנק ישראל נמסר לכתבנו כי דו"ח היציבות הפיננסית הוא ערוץ מרכזי להפצת הידע בנושא זה בקרב הרשויות בישראל, בקרב הגופים הפעילים במערכת הפיננסית ובקרב הציבור הרחב. הדו"ח יציג מבט נוסף לזה של סקירת מערכת הבנקאות, שמפרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, ושל הדו"חות העוסקים בחלקים אחרים של המערכת הפיננסית, שהבנק ורשויות אחרות מפרסמים אותם.
היציבות הפיננסית היא נושא כלכלי שעניינו בעיקר בתנאים התורמים לתפקודה התקין של המערכת הפיננסית בכללותה וכן בתנאים העלולים ליצור משברים פיננסיים. המערכת הפיננסית מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: ממערך המוסדות הפיננסיים, ובמרכזו המגזר הפיננסי, ממערכת הבנקאות ומהמשקיעים המוסדיים, כלומר קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל וגופים פיננסיים אחרים, כגון חברות להשקעה, חברות אשראי, קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, חתמים, יועצים פיננסיים וכו'; השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, המט"ח, וניירות הערך; מערך התשלומים והסליקה – המערכות לשינוע מזומנים, המערכות לסליקה של שקים, הוראות תשלום, חיובים וזיכויים, שטרות וניירות ערך, בין בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים לבין עצמם, ובינם לבנק המרכזי.
יציבות פיננסית מתבטאת בכל אחד מהרכיבים הללו באופן הבא: בקיום מידה רבה של ביטחון ביכולתם של המוסדות הפיננסיים המרכזיים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות, ללא התערבות מצד גורמים חיצוניים וללא סיוע חיצוני; ביכולת של השחקנים בשווקים הפיננסיים לסחור בנכסים פיננסיים במחירים המשקפים את הכוחות הכלכליים הבסיסיים במשק (fundamentals) – מחירים שאינם משתנים מהותית, וללא שינוי בגורמים הבסיסיים ובתפקוד רציף ויעיל של מערך התשלומים והסליקה, המאפשר לבצע עסקות תשלום מיד ובבטחה.
במצב של יציבות פיננסית, כאשר המערכת הפיננסית מתפקדת באופן תקין ויעיל, בלא משברים ובלא שיבושים פיננסיים, אפשר למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק. מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי רמת האיומים עליה מהסביבה העולמית והמקומית שבהן היא פועלת, ועל פי מידת עמידותה. כלומר, מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי יכולתם של השווקים הפיננסיים להמשיך ולתפקד באופן תקין, ועל פי יכולתם של המוסדות הפיננסיים לספוג הפסדים כשהאיומים מתממשים וכשמתרחשים זעזועים בסביבה או כשמתרחש זעזוע בתוך המערכת עצמה. (א"ו)
היציבות הפיננסית היא נושא כלכלי שעניינו בעיקר בתנאים התורמים לתפקודה התקין של המערכת הפיננסית בכללותה וכן בתנאים העלולים ליצור משברים פיננסיים. המערכת הפיננסית מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: ממערך המוסדות הפיננסיים, ובמרכזו המגזר הפיננסי, ממערכת הבנקאות ומהמשקיעים המוסדיים, כלומר קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל וגופים פיננסיים אחרים, כגון חברות להשקעה, חברות אשראי, קרנות נאמנות, מנהלי תיקים, חתמים, יועצים פיננסיים וכו'; השווקים הפיננסיים - שוקי הכספים, המט"ח, וניירות הערך; מערך התשלומים והסליקה – המערכות לשינוע מזומנים, המערכות לסליקה של שקים, הוראות תשלום, חיובים וזיכויים, שטרות וניירות ערך, בין בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים לבין עצמם, ובינם לבנק המרכזי.
יציבות פיננסית מתבטאת בכל אחד מהרכיבים הללו באופן הבא: בקיום מידה רבה של ביטחון ביכולתם של המוסדות הפיננסיים המרכזיים לעמוד בהתחייבויותיהם החוזיות, ללא התערבות מצד גורמים חיצוניים וללא סיוע חיצוני; ביכולת של השחקנים בשווקים הפיננסיים לסחור בנכסים פיננסיים במחירים המשקפים את הכוחות הכלכליים הבסיסיים במשק (fundamentals) – מחירים שאינם משתנים מהותית, וללא שינוי בגורמים הבסיסיים ובתפקוד רציף ויעיל של מערך התשלומים והסליקה, המאפשר לבצע עסקות תשלום מיד ובבטחה.
במצב של יציבות פיננסית, כאשר המערכת הפיננסית מתפקדת באופן תקין ויעיל, בלא משברים ובלא שיבושים פיננסיים, אפשר למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק. מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי רמת האיומים עליה מהסביבה העולמית והמקומית שבהן היא פועלת, ועל פי מידת עמידותה. כלומר, מידת יציבותה של המערכת הפיננסית נקבעת על פי יכולתם של השווקים הפיננסיים להמשיך ולתפקד באופן תקין, ועל פי יכולתם של המוסדות הפיננסיים לספוג הפסדים כשהאיומים מתממשים וכשמתרחשים זעזועים בסביבה או כשמתרחש זעזוע בתוך המערכת עצמה. (א"ו)