הקורס, שהכניסה אליו כרוכה, לדבריו, בהצלחה במבחנים פסיכוטכניים, בראיונות ובסימפוזיון, וזאת עוד לפני גיבוש בן חמישה ימים, נמשך 20 חודשים, ומתוך מאה שמתחילים אותו מסיימים כשליש. לומדים בו ימאות וחיילות בסיסית, כולל התמודדות עם קשיים פיזיים כמו שהייה במים "מצאת החמה ועד צאת הנשמה", כלשונו, כולל בימי החורף הקרים. לאחר מכן עורכים היכרות עם הימאות הבסיסית, כולל ניווט ספינות. בקורס לומדים הצוערים להכיר את כלי השיט העוסקים בביטחון שוטף, והמסיירים לאורך חופי ישראל twenty four seven, כלשונו, והכוונה שהם עוסקים בכך עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

בשלב זה, סיפר, מסתגלים גם לעבודת צוות בתוך הכלים וגם "לגלים ולהקאות", כלשונו. כמו כן מתרגלים לפקד על לוחמים. שלב נוסף בקורס הוא שלב לימוד מערכות הלחימה, תורת הלחימה והיכרות עם הטכנולוגיה המשוכללת של חיל הים. בארבעת החודשים האחרונים של הקורס מבצעים הצוערים תפקידי פיקוד בספינות, וזאת כחלק מהכשרתם לקבל פיקוד על לוחמים בכלים של חיל הים. גידי הסביר כי החליט ללכת לקורס אף על פי שבציבור הדתי קיימת דעה קדומה שלילית כלפי חיל הים, "שלא בצדק", כדבריו, כי "זה מעניין ומושך". לדבריו, במשך כל הקורס הוא זכה לאוזן קשבת. "איני מכיר הרבה יחידות שבהן חייל שהתגייס רק לפני חודשיים יכול ללכת עם בעיה למפקד ביה"ס לקצינים של חיל הים בדרגת סא"ל ולבקש ממנו פתרון לבעיה".

לדבריו, היחס שביטא המפקד היה רציני, והטיפול בבעיות היה מיידי, ולא זו בלבד אלא שלאחר מכן נפגשו הוא וצוער נוסף ששירת יחד אתו עם המפקד כדי להיערך לכך שלא ייתקלו שוב באותה בעיה. "המפקד אמר לנו שאולי אינו יודע מספיק או לא מודע מספיק אבל התרשם מהנכונות שלנו למנוע בעיות", אמר גידי.

עוד ציין גידי כי בכל הצבא אין שירות מורכב ואינטנסיבי כמו זה של מפקד בחיל הים. "בים כולם נמצאים אחד בתוך השני, ואין מצב שלא יראו כל דבר, וכקצין אתה אבא, אמא, אח גדול ואח קטן בשביל הלוחם שבפיקודך". משום כך, הוסיף, אפשר להשפיע יותר ולהקרין יותר. ככל שיהיו יותר קצינים דתיים בעמדות פיקוד תהיה להם השפעה רבה יותר, והקפדה רבה יותר על עניינים דתיים תהפוך למציאות חיים שגרתית, הוא אומר.

גידי סיפר כיצד נוצר "יש מאין" בית כנסת בבסיס בעכו. "הפריע לנו שבבסיס כלשהו, ואפילו קטן, כלל אין בית כנסת. יזמנו שיחה עם מפקד השלב והסברנו את הבעיה. הלכנו לרבנות חיל הים, ובסופו של דבר הקמנו שם בית כנסת, ועד היום מתפללים בו. היום בונים שם מבנה קבע", סיפר.

אחד הקשיים שעליהם הוא מצביע היה הצורך ללמוד "שפה חדשה" כדי לתקשר עם אנשים שאינם מעולמו, עולמה של חברה דתית הומוגנית. לדבריו, הדבר הצריך מאמץ רב, מאמץ לבנות גשר אנושי, וכאשר הוא נבנה, הוסיף גידי, לבשה עבודת הצוות פנים חדשות.

עוד הוא סיפר כי במהלך הקורס מצטרפים הצוערים להפלגה לחו"ל, ובסופה יוצאים ל"חמשוש" בארץ הזרה שבה נמצאים. במהלך ה"חמשוש" הגיעה השבת. "רצינו להתפלל קבלת שבת, ומנחם, הצוער השני, ואני, התחלנו לשיר את מזמורי קבלת השבת בנוסח קרליבך. לפתע הצטרף עוד חייל, ועוד אחד, ובסופו של דבר עשרים חבר'ה, כולם רחוקים מיהדות וממסורת, קיבלו ביחד את השבת בשירת קרליבך".

גידי ציין כי בעקבות קורס חובלים השתנה אצלו גם לימוד הגמרא, שהפך מתוחכם יותר. "למדתי להקיף נושא מכל הכיוונים, כולל את הכיוון של הצד השני, ולחשוב שבעה צעדים קדימה. כמו כן למדתי להכיר את כל הסוגיה באופן מעמיק, ועד הפרט האחרון שבה, עוד בטרם התחלתי ללמוד אותה".

גידי עומד לשאת את ארוסתו בעוד חודש, והוא סיפר כי בתחילה נתקלו שניהם בקשיים בקשר הזוגי, וזאת כי "היציאות לא הכי מחייכות לאדם", כלשונו. בהפלגות הארוכות, סיפר, אין אפשרות ליצור קשר טלפוני או כל קשר אחר, ולכן הפתרון הוא "שיבה לרומנטיקה של פעם, בדרך של שליחת מכתבים".