מדובר במחקר שראה אור לאחרונה בירחון הגיאופיזי Journal of Geophysical Research. את המחקר ביצעה קבוצת מדענים בראשות ד"ר שמעון ודובינסקי, מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, ובו הקבוצה מדווחת על תוצאותיהן של מדידות GPS’ שנעשו במשך חמש שנים רצופות משני עבריו של העתק ים המלח.
רשת GIL של תחנות GPS קבועות בישראל, המשתמשת בנתוניה של מערכת לוויינים של משרד ההגנה האמריקני, מודדת למעלה מחמש שנים את תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים-המלח (השבר הסורי אפריקני). המחקר מדווח כי קצב תנועת הלוחות הטקטוניים העכשווית משני צידי ההעתק הוא 0.4±3.3 מ"מ לשנה, וכי הוא נמוך יותר ממה שהעריכו בהערכות קודמות. תוצאות המדידה הן עדות ישירה לכך שאנרגיה אלסטית מצטברת עכשיו לאורך העתק ים-המלח, וסופה שתשתחרר ברעידת אדמה גדולה.
כבר חמש שנים שמתנהל בישראל פרויקט בין מוסדי להקמת תשתית לאומית לאיסוף נתונים גיאודטיים וגיאופיזיים באמצעות רשת לוויינית לצרכים יישומיים ומחקריים. המערכת נקראת GPS) Global Positioning System), והיא מאפשרת הגדרת מיקום תלת ממדי באמצעות אותות המשוגרים מהלוויינים והנקלטים על פני כדור הארץ. מערכת ה GPS הוקמה בידי משרד ההגנה האמריקני, ועיקר פעילותה נועדה לצורכי ניווט צבאי ואזרחי.
בישראל קיימות 11 תחנות GPS קבועות שהוקמו במימון של הסוכנות הישראלית לניצול החלל סל"ה, במסגרת משרד המדע והמרכז למיפוי ישראל. תחנות אלו רושמות את הנתונים המתקבלים מלווייני ה GPS אחת ל 15 שניות, והן מעבירות את הנתונים למרכזי איסוף ועיבוד נתונים באוניברסיטת תל-אביב ובמפ"י. המערכת מופעלת כבר למעלה מחמש שנים, והיא מאפשרת מעקב אחר תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים המלח, מעקב אחר שינויים באטמוספירה וביונוספירה מעל ישראל והאיזור, ותשתית למדידות גיאודטיות במדינת ישראל.
מחקר המבוסס על נתוני רשת GIL פורסם לאחרונה בירחון הגיאופיזי Journal of Geophysical Research, והוא מדווח על התוצאות שנתקבלו מחמש השנים הרצופות של מדידות GPS משני עברי העתק ים המלח. תוצאות המחקר מראות על תזוזה עכשווית צפונה של הלוח המערבי ביחס לסיני, והן מעידות כי אנרגיה אלסטית מצטברת לאורך העתק ים המלח. אנרגיה זו נאגרת בקרום כדור הארץ, וסופה להשתחרר ברעידת אדמה גדולה, במגניטודה גדולה מ 6.
רעידת האדמה החזקה האחרונה לאורך גבול לוחות זה התרחשה בנובמבר 1995 במפרץ אילת, וגרמה נזקים ניכרים באילת.
רשת GIL של תחנות GPS קבועות בישראל, המשתמשת בנתוניה של מערכת לוויינים של משרד ההגנה האמריקני, מודדת למעלה מחמש שנים את תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים-המלח (השבר הסורי אפריקני). המחקר מדווח כי קצב תנועת הלוחות הטקטוניים העכשווית משני צידי ההעתק הוא 0.4±3.3 מ"מ לשנה, וכי הוא נמוך יותר ממה שהעריכו בהערכות קודמות. תוצאות המדידה הן עדות ישירה לכך שאנרגיה אלסטית מצטברת עכשיו לאורך העתק ים-המלח, וסופה שתשתחרר ברעידת אדמה גדולה.
כבר חמש שנים שמתנהל בישראל פרויקט בין מוסדי להקמת תשתית לאומית לאיסוף נתונים גיאודטיים וגיאופיזיים באמצעות רשת לוויינית לצרכים יישומיים ומחקריים. המערכת נקראת GPS) Global Positioning System), והיא מאפשרת הגדרת מיקום תלת ממדי באמצעות אותות המשוגרים מהלוויינים והנקלטים על פני כדור הארץ. מערכת ה GPS הוקמה בידי משרד ההגנה האמריקני, ועיקר פעילותה נועדה לצורכי ניווט צבאי ואזרחי.
בישראל קיימות 11 תחנות GPS קבועות שהוקמו במימון של הסוכנות הישראלית לניצול החלל סל"ה, במסגרת משרד המדע והמרכז למיפוי ישראל. תחנות אלו רושמות את הנתונים המתקבלים מלווייני ה GPS אחת ל 15 שניות, והן מעבירות את הנתונים למרכזי איסוף ועיבוד נתונים באוניברסיטת תל-אביב ובמפ"י. המערכת מופעלת כבר למעלה מחמש שנים, והיא מאפשרת מעקב אחר תנועת הלוחות הטקטוניים משני עברי העתק ים המלח, מעקב אחר שינויים באטמוספירה וביונוספירה מעל ישראל והאיזור, ותשתית למדידות גיאודטיות במדינת ישראל.
מחקר המבוסס על נתוני רשת GIL פורסם לאחרונה בירחון הגיאופיזי Journal of Geophysical Research, והוא מדווח על התוצאות שנתקבלו מחמש השנים הרצופות של מדידות GPS משני עברי העתק ים המלח. תוצאות המחקר מראות על תזוזה עכשווית צפונה של הלוח המערבי ביחס לסיני, והן מעידות כי אנרגיה אלסטית מצטברת לאורך העתק ים המלח. אנרגיה זו נאגרת בקרום כדור הארץ, וסופה להשתחרר ברעידת אדמה גדולה, במגניטודה גדולה מ 6.
רעידת האדמה החזקה האחרונה לאורך גבול לוחות זה התרחשה בנובמבר 1995 במפרץ אילת, וגרמה נזקים ניכרים באילת.