"משום כך הוצאתי מכתב", אמר קצובר. לדבריו, הוא מסכים עם דבריו של אליצור, והוא מבין כי אם באים להרוס את ביתו של אדם ולהחריב את נחלתו אין ציפייה שיעמוד מנגד כמשקיף או"ם אלא שייאבק ושימנע את החרבת ביתו. "אני תומך בכך ואני מצפה מכל מי שהולכים להרוס את ביתו בהחלטות בלתי דמוקרטיות, כמו על ידי פיטוריהם של שרי האיחוד הלאומי, שלא יעמוד מנגד, וימנע בכל דרך אפשרית ובלי לפגוע בחיילים, מבולדוזרים להרוס את ביתו.
כך אני הייתי עושה, כך היו עושים בני ביתי, וכך כל אזרח נורמלי במדינה נורמלית יעשה אם יבואו להרוס את ביתו", אמר קצובר.
לדבריו, אם המתיישבים, המונים כ 250 אלף איש, היו משדרים עוצמה הדבר היה מונע פינוי. שרון, לדבריו, מודע לחילוקי הדעות, ובונה על "הרוב הדומם", שנדמה כי הוא תומך בו. הוא לא היה מעיז לעשות כדבר הזה כלפי דרוזים או ערבים, אמר קצובר, כי היה יודע שיישפך דם. אבל שרון יודע שהמתיישבים הם אזרחים טובים ויקבלו כל גזירה, כולל הושטת הצוואר לשחיטה, ולכן הוא מתכנן את תוכניותיו.
קצובר שאל מדוע המתיישבים הם שצריכים להיזהר מלקרוע את העם: "למה שראש הממשלה, המקבל החלטה אומללה שכזאת אינו מביא בחשבון שזה יקרע את העם ויביא חורבן ויגרום לשפיכות דמים?. הוא צריך לשקול זאת, כי אנחנו רק מתגוננים מול החלטת התקפלות של ראש ממשלה, שפיטר את שרי האיחוד הלאומי כדי שיווצר רוב להחלטתו האומללה. אנחנו, אמר קצובר, חייבים לבצע את הדבר האלמנטרי, והוא להגן על בתינו בכל דרך אפשרית, בלי לפגוע בחיילים. עוד אמר קצובר כי אם יוחלט שחיילים יעסקו בגירוש יהודים זו תהיה החלטה אסטרטגית מוטעית, כי הדבר יגרום לפילוג בעם.