כתבת INN רותי אברהם מסרה כי החלטה זו מעוררת את התנגדותם של ארגונים פרו פלשתיניים, הטוענים כי יש בכך כדי לפגוע בפלשתינים, שהם "קורבנות הדוקטרינה ההרצליאנית".
מקור בעירייה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לאתר "איסלם און ליין" כי החלטה עקרונית בנושא התקבלה כבר ב 25 ביוני, וכי שני חברי המועצה שהעלו את ההצעה זכו לתמיכתו של ראש עיריית פריז ברטרנד דלנו. לדבריהם, מדובר במחווה כלפי הרצל, שהתגורר בפריז, ושאף שימש בה כתב העיתון האוסטרי. הסיבה להצעה, הם ציינו, היא כי הציונות היא תנועת שחרור.
עוד מסר המקור בעירייה לרשת כי כפי הנראה ייערך טקס קריאת הרחוב על שם הרצל בארבעה ביולי, הוא יום פטירתו.
עוד טענה אלג'זירה כי החלטה ברוח זו התקבלה גם במועצת עיריית וינה. בכך, ציינה אל ג'זירה, הכעיסה המועצה בווינה את אוכלוסייתה המוסלמית של העיר וגם את הליגה הערבית.
בעקבות ההחלטה יצאו צרפתים החברים בארגונים פרו פלשתינים בקריאה להציף במכתבי התנגדות ובאימיילים דומים את ראש עיריית פריז, ולקרוא לו לסגת מהתכנית.
"ההחלטה כמוה כיריקה בפרצופיהם של המתים הקדושים הפלשתינים", אמרה גינט חאס, פעילה צרפתייה פרו פלשתינית, וכינתה את ההחלטה "סקנדל". "הפרויקט הציוני, מיסודו של הרצל, ומשטר האפרטהייד של דרום אפריקה הם שני צדיו של אותו מטבע", נכתב באל ג'זירה.
עוד על פי דיווח הרשת, תנועת האזרחים למען החברה הפלשתינית שיגרה מחאה למועצת העיר של פריז, ובה הגדירה את ההחלטה "החלטה גזענית".
עוד צוין ב"אל ג'זירה" כי מעיון באנציקלופדיה בריטניקה עולה כי "הרצל היה יהודי יליד הונגריה שנפטר ב 1904. הוא ייסד את המבנה הפוליטי של הציונות, "תנועה שייסדה את הבית היהודי על גבי שטחים שנלקחו מפלשתינים". עוד נאמר ב"אל ג'זירה": "הרצל ייסד את הארגון הציוני העולמי בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל שבשוויץ ב 1897 במטרה להקים 'בית ליהודים בפלשתין'. עם ייסודה של ישראל, ב 1949, הובאו עצמותיו מבית הקברות בווינה, והוא נטמן שוב "בשטח הכבוש במערב ירושלים, בהר הנושא עתה את שמו".
"יצירת ישראל אילצה כמה מיליוני פלשתינים לעזוב את בתיהם, ועתה הם מתגוררים במדינות השכנות לישראל כפליטים, משום שישראל סירבה להניחם לשוב למולדתם", נכתב בכתבת הרשת. עוד נכתב שם: "הדבר גם גרם לקונפליקט הממושך בין ישראל לערבים, ובעיקר לפלשתינים השואפים לסיים את הכיבוש הישראלי ולהקים מדינה פלשתינית". (ר)
מקור בעירייה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לאתר "איסלם און ליין" כי החלטה עקרונית בנושא התקבלה כבר ב 25 ביוני, וכי שני חברי המועצה שהעלו את ההצעה זכו לתמיכתו של ראש עיריית פריז ברטרנד דלנו. לדבריהם, מדובר במחווה כלפי הרצל, שהתגורר בפריז, ושאף שימש בה כתב העיתון האוסטרי. הסיבה להצעה, הם ציינו, היא כי הציונות היא תנועת שחרור.
עוד מסר המקור בעירייה לרשת כי כפי הנראה ייערך טקס קריאת הרחוב על שם הרצל בארבעה ביולי, הוא יום פטירתו.
עוד טענה אלג'זירה כי החלטה ברוח זו התקבלה גם במועצת עיריית וינה. בכך, ציינה אל ג'זירה, הכעיסה המועצה בווינה את אוכלוסייתה המוסלמית של העיר וגם את הליגה הערבית.
בעקבות ההחלטה יצאו צרפתים החברים בארגונים פרו פלשתינים בקריאה להציף במכתבי התנגדות ובאימיילים דומים את ראש עיריית פריז, ולקרוא לו לסגת מהתכנית.
"ההחלטה כמוה כיריקה בפרצופיהם של המתים הקדושים הפלשתינים", אמרה גינט חאס, פעילה צרפתייה פרו פלשתינית, וכינתה את ההחלטה "סקנדל". "הפרויקט הציוני, מיסודו של הרצל, ומשטר האפרטהייד של דרום אפריקה הם שני צדיו של אותו מטבע", נכתב באל ג'זירה.
עוד על פי דיווח הרשת, תנועת האזרחים למען החברה הפלשתינית שיגרה מחאה למועצת העיר של פריז, ובה הגדירה את ההחלטה "החלטה גזענית".
עוד צוין ב"אל ג'זירה" כי מעיון באנציקלופדיה בריטניקה עולה כי "הרצל היה יהודי יליד הונגריה שנפטר ב 1904. הוא ייסד את המבנה הפוליטי של הציונות, "תנועה שייסדה את הבית היהודי על גבי שטחים שנלקחו מפלשתינים". עוד נאמר ב"אל ג'זירה": "הרצל ייסד את הארגון הציוני העולמי בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל שבשוויץ ב 1897 במטרה להקים 'בית ליהודים בפלשתין'. עם ייסודה של ישראל, ב 1949, הובאו עצמותיו מבית הקברות בווינה, והוא נטמן שוב "בשטח הכבוש במערב ירושלים, בהר הנושא עתה את שמו".
"יצירת ישראל אילצה כמה מיליוני פלשתינים לעזוב את בתיהם, ועתה הם מתגוררים במדינות השכנות לישראל כפליטים, משום שישראל סירבה להניחם לשוב למולדתם", נכתב בכתבת הרשת. עוד נכתב שם: "הדבר גם גרם לקונפליקט הממושך בין ישראל לערבים, ובעיקר לפלשתינים השואפים לסיים את הכיבוש הישראלי ולהקים מדינה פלשתינית". (ר)