הדברים אמר אייכלר בשיחה על דברים שנשא בפני בני הנוער שובתי הרעב בגן הוורדים, מול הכנסת. שביתת הרעב התקיימה ארבעה ימים והסתיימה בעצרת גדולה. בבוקר יום רביעי הגיע הרב אייכלר אל אוהל השובתים, ועל כך סיפר: "ראיתי את הלהט את תום הלב ואת הרצינות של הנוער ברצונם לעזור ליהונתן והתרשמתי. אחרי שהתפללתי עמם תפילת מנחה שוחחתי אתם".
אייכלר אמר כי החל מיומו הראשון בכנסת, לפני כשנה ורבע, הצטרף לשדולה למען פולארד בכנסת, אך ציין כי בזה אחר זה הסתלקו ממנה אנשים. חבר הכנסת מהעבודה אופיר פינס עזב את ראשות השדולה ואחר כך חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד. לדבריו, נותרו בה רק דתיים, וחבר הכנסת יולי אדלשטיין בראשם. "פחות ופחות מתעניינים בשלומו של יהונתן, ולהערכתי זה מפני שהוא יהודי דתי, בעל תשובה, שחזר לשורשי יהדותו, והוא גם ימני בדעותיו, ולכן לאיש לא אכפת ממנו", אמר אייכלר והוסיף כי למעשה "תהיה להם בעיה כשהוא יעלה לארץ, מפני שאינו נמנה עם בוחרי 'שינוי' או מפלגת 'העבודה'".
לדבריו, פעם, לפני שנים, ישראל הייתה מדינה אנושית, שהצהירה כי היא מצילה כל יהודי בעולם, ולדוגמה, היא אף ביצעה את מבצע אנטבה להצלת חטופים ממטוס באנטבה. פולארד הוא סוכן ישראלי, שעבד בעבור ישראל, וראש הממשלה שרון, שבידיו הייתה עצומה שעליה חתמו 112 חברי כנסת בבקשה מהנשיא בוש לשחרר את יהונתן, "והוא אפילו לא לקח אותה אתו למטוס".
אייכלר הוסיף כי על יחסה של ישראל אפשר ללמוד גם מגורלו של ר' חיים ברגר ז"ל, שעבר עבירות כלכליות בארה"ב, ולמרות היותו אזרח ישראלי הוא הוסגר לארה"ב. הוא נפטר מסרטן בכלא. הגעתי לכלאו של פולארד בווטנר, סיפר אייכלר, אך לא הצלחתי להיכנס אליו. לעומת זאת ביקרתי אצל ברגר בן השמונים, שהיה במצב קשה.
הסגרתו של ברגר הייתה מעשה של רשעות, אמר אייכלר. הוא היה אזרח ישראלי, ובמקרה אחר החליט הבג"ץ שלא להסגיר רוצח, אף על פי שהיה משבר על נושא זה בין ארה"ב לישראל. כשברגר חלה בסרטן אפילו האמריקנים הבינו שיש לשחררו שחרור מוקדם, כדי שלא ימות בכלא, אבל, אמר אייכלר,
"אני אומר במלוא האחריות כי אני בעצמי פניתי לשרים ולפקידים, כולל שר החוץ ושר המשפטים, ואיש מהם לא רצה לנקוף אצבע. כך גווע היהודי ומת בכלא חודש אחרי ביקורי אצלו". בארה"ב קיים מושג של שחרור מוקדם בשל מחלה סופנית, וישראל יכלה לבקש את שחרורו, אבל הוא נפטר, וזאת בשל סחבת בבירוקרטיה האמריקנית שהיא "אכזרית לא פחות מזו הסובייטית", כלשונו.
רציתי שישראל תבקש את שחרורו בשל מחלתו כדי לזרז את ההליך השיפוטי האמריקני, ולפיו היה ברגר אמור ממילא להשתחרר לו היה בין החיים. נתקלתי בחוסר אכפתיות חריג למעט התיחסותו של הקונסול באטלנטה שערך אצלו ביקורים בחודש האחרון!", מחה אייכלר.
כדי להציל את היהודי נפגשתי אפילו עם שר המשפטים יוסף לפיד, סיפר. "אמרתי לו: הוא יהודי הונגרי כמוך, יותר זקן ממך ואדם חולה', אך לפיד לא רצה לנקוף אצבע".
כך גם בקשר לשחרורו של פולארד אין אפשרות לסמוך על רשויות השלטון, אמר אייכלר. מבחינתם, לדעתו, הוא יכול חלילה לגווע שם, כמו שגווע ברגר.
צריך להתפלל וגם לפעול בשקט ולבקש מאנשים המקושרים לממשל בארצות הברית לפעול. ייתכן, הוסיף אייכלר, שעכשיו, עד הבחירות בארה"ב, בנובמבר, זו שעת רצון לבקש את השחרור, וזאת מפני שראש ה CIA ג'ורג' טנט, שהיה המתנגד העיקרי לשחרורו של פולארד, התפטר, ובוש פחות בטוח בבחירתו המחודשת, ולכן החזקתו של פולארד בכלא לא תוסיף להם רווח.
אייכלר אמר כי החל מיומו הראשון בכנסת, לפני כשנה ורבע, הצטרף לשדולה למען פולארד בכנסת, אך ציין כי בזה אחר זה הסתלקו ממנה אנשים. חבר הכנסת מהעבודה אופיר פינס עזב את ראשות השדולה ואחר כך חבר הכנסת מיכאל איתן מהליכוד. לדבריו, נותרו בה רק דתיים, וחבר הכנסת יולי אדלשטיין בראשם. "פחות ופחות מתעניינים בשלומו של יהונתן, ולהערכתי זה מפני שהוא יהודי דתי, בעל תשובה, שחזר לשורשי יהדותו, והוא גם ימני בדעותיו, ולכן לאיש לא אכפת ממנו", אמר אייכלר והוסיף כי למעשה "תהיה להם בעיה כשהוא יעלה לארץ, מפני שאינו נמנה עם בוחרי 'שינוי' או מפלגת 'העבודה'".
לדבריו, פעם, לפני שנים, ישראל הייתה מדינה אנושית, שהצהירה כי היא מצילה כל יהודי בעולם, ולדוגמה, היא אף ביצעה את מבצע אנטבה להצלת חטופים ממטוס באנטבה. פולארד הוא סוכן ישראלי, שעבד בעבור ישראל, וראש הממשלה שרון, שבידיו הייתה עצומה שעליה חתמו 112 חברי כנסת בבקשה מהנשיא בוש לשחרר את יהונתן, "והוא אפילו לא לקח אותה אתו למטוס".
אייכלר הוסיף כי על יחסה של ישראל אפשר ללמוד גם מגורלו של ר' חיים ברגר ז"ל, שעבר עבירות כלכליות בארה"ב, ולמרות היותו אזרח ישראלי הוא הוסגר לארה"ב. הוא נפטר מסרטן בכלא. הגעתי לכלאו של פולארד בווטנר, סיפר אייכלר, אך לא הצלחתי להיכנס אליו. לעומת זאת ביקרתי אצל ברגר בן השמונים, שהיה במצב קשה.
הסגרתו של ברגר הייתה מעשה של רשעות, אמר אייכלר. הוא היה אזרח ישראלי, ובמקרה אחר החליט הבג"ץ שלא להסגיר רוצח, אף על פי שהיה משבר על נושא זה בין ארה"ב לישראל. כשברגר חלה בסרטן אפילו האמריקנים הבינו שיש לשחררו שחרור מוקדם, כדי שלא ימות בכלא, אבל, אמר אייכלר,
"אני אומר במלוא האחריות כי אני בעצמי פניתי לשרים ולפקידים, כולל שר החוץ ושר המשפטים, ואיש מהם לא רצה לנקוף אצבע. כך גווע היהודי ומת בכלא חודש אחרי ביקורי אצלו". בארה"ב קיים מושג של שחרור מוקדם בשל מחלה סופנית, וישראל יכלה לבקש את שחרורו, אבל הוא נפטר, וזאת בשל סחבת בבירוקרטיה האמריקנית שהיא "אכזרית לא פחות מזו הסובייטית", כלשונו.
רציתי שישראל תבקש את שחרורו בשל מחלתו כדי לזרז את ההליך השיפוטי האמריקני, ולפיו היה ברגר אמור ממילא להשתחרר לו היה בין החיים. נתקלתי בחוסר אכפתיות חריג למעט התיחסותו של הקונסול באטלנטה שערך אצלו ביקורים בחודש האחרון!", מחה אייכלר.
כדי להציל את היהודי נפגשתי אפילו עם שר המשפטים יוסף לפיד, סיפר. "אמרתי לו: הוא יהודי הונגרי כמוך, יותר זקן ממך ואדם חולה', אך לפיד לא רצה לנקוף אצבע".
כך גם בקשר לשחרורו של פולארד אין אפשרות לסמוך על רשויות השלטון, אמר אייכלר. מבחינתם, לדעתו, הוא יכול חלילה לגווע שם, כמו שגווע ברגר.
צריך להתפלל וגם לפעול בשקט ולבקש מאנשים המקושרים לממשל בארצות הברית לפעול. ייתכן, הוסיף אייכלר, שעכשיו, עד הבחירות בארה"ב, בנובמבר, זו שעת רצון לבקש את השחרור, וזאת מפני שראש ה CIA ג'ורג' טנט, שהיה המתנגד העיקרי לשחרורו של פולארד, התפטר, ובוש פחות בטוח בבחירתו המחודשת, ולכן החזקתו של פולארד בכלא לא תוסיף להם רווח.