בראיון לערוץ 7 אמר הרב ישראל פכטר, מנהלו של תלמוד התורה, כי בעולם המושגים של "שער השמים" אין יום של חופשה: לא גדולה ולא קטנה, וזאת, לדבריו, כי "אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש", כלשון ההלכה, ואם לבניין בית המקדש אין מבטלים את לימודם למען קביעה שרירותית של חופשה גדולה כן נבטל?, שאל הרב פכטר.
הילדים יודעים כי "אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן", ועל כך הם מתחנכים, אמר הרב פכטר, ומשום כך ברור שאת העולם צריך לקיים גם בחודש אב, גם ביום כיפור וגם בראש השנה.
לדבריו, מקורה של חופשת "בין הזמנים", הפגרה של הישיבות, הוא באילוץ שנוצר עקב שובם של בחורי ישיבות מהישיבות אל בתיהם, מה שהיה כרוך בנסיעה שהייתה אורכת לעיתים כשבוע ימים. שבוע ימים נוספים הם עשו דרכם כדי לחזור אל הישיבה, ולכן שהו בחופשה בביתם בסך הכל לתקופה של בין יומיים לשבוע. לכן, לדבריו, חופשת "בין הזמנים" של סוכות מסתיימת כשבוע אחרי החג.
ילדינו גרים בבית אל ואינם צריכים לנסוע, ולכן, לדבריו, אין סיבה שבעולם שלא ילמדו.
הוא הוסיף כי הילדים אינם מגיעים לתלמוד תורה באילוץ, וכשבני משפחותיהם יוצאים לחופשה מבקשת מהם הנהלת התלמוד תורה לקחת את הילדים עמם לחופשה, וזאת "מכיוון שלא ייתכן שילד יראה את משפחתו יוצאת לחופשה, והוא לא יצטרף. עם זאת , כשהם ביישוב אנו מבקשים שיעודדו אותם לבוא, וגם אנחנו עושים מאמץ לעודדם, באמצעות גורמי משיכה כמו עריכת מבצע 'תורתך שעשועיי'".
מדובר במבחן על בסיס ידע של כאלף שאלות מתוך חמשת חומשי התורה. למי שמצליח במבחן מובטח פרס נאה ועידוד, ובצדו, אמר, יש עידוד ללימוד.
הרב פכטר ציין כי גם המורים בתלמוד תורה מוותרים על החופשה. לדבריו, מונהגת תורנות, ואת עיקר החופשה הם מקבלים בתקופה שבה כולם עובדים. "לפני כשנתיים יצאתי לחופש שתאריכו הלועזי היה אחד בספטמבר. כשהגעתי לחופשה שאלו אותי מה אני עושה. אמרתי: 'מנהל בית ספר'", סיפר פכטר והוסיף שחש כי זכה לאמון מועט כי הוא אכן מנהל בית ספר. "לך תסביר שאנחנו יוצאים לחופש כשכולם לומדים, כי דווקא בחופש אנו רוצים לשדר לתלמידים כמה זה חשוב ללמוד תמיד, ולחזקם".
הרב פכטר אמר כי אינו מייעץ לקיים לימודים במשך כל השנה גם בבתי ספר חילוניים, וזאת כי לדעתו, אין די בעצם הלימוד, אלא תלוי מה לומדים ואיך. לדבריו בתלמוד התורה מדובר בלימוד בעל ערך תורני ורוחני. הזמן שיושבים ולומדים הוא בעל ערך מוסף על עצם הלימוד. כאן אין מדובר בלימוד לצבירת ידע בלבד.
בתלמוד תורה, הוסיף הרב פכטר, אין מחלקים תעודות וגם אין כלי מדידה קונבנציונליים. הלימוד נעשה מתוך התחשבות בייחודו של כל ילד, מבחינת פנים אישיותו.
הילדים יודעים כי "אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן", ועל כך הם מתחנכים, אמר הרב פכטר, ומשום כך ברור שאת העולם צריך לקיים גם בחודש אב, גם ביום כיפור וגם בראש השנה.
לדבריו, מקורה של חופשת "בין הזמנים", הפגרה של הישיבות, הוא באילוץ שנוצר עקב שובם של בחורי ישיבות מהישיבות אל בתיהם, מה שהיה כרוך בנסיעה שהייתה אורכת לעיתים כשבוע ימים. שבוע ימים נוספים הם עשו דרכם כדי לחזור אל הישיבה, ולכן שהו בחופשה בביתם בסך הכל לתקופה של בין יומיים לשבוע. לכן, לדבריו, חופשת "בין הזמנים" של סוכות מסתיימת כשבוע אחרי החג.
ילדינו גרים בבית אל ואינם צריכים לנסוע, ולכן, לדבריו, אין סיבה שבעולם שלא ילמדו.
הוא הוסיף כי הילדים אינם מגיעים לתלמוד תורה באילוץ, וכשבני משפחותיהם יוצאים לחופשה מבקשת מהם הנהלת התלמוד תורה לקחת את הילדים עמם לחופשה, וזאת "מכיוון שלא ייתכן שילד יראה את משפחתו יוצאת לחופשה, והוא לא יצטרף. עם זאת , כשהם ביישוב אנו מבקשים שיעודדו אותם לבוא, וגם אנחנו עושים מאמץ לעודדם, באמצעות גורמי משיכה כמו עריכת מבצע 'תורתך שעשועיי'".
מדובר במבחן על בסיס ידע של כאלף שאלות מתוך חמשת חומשי התורה. למי שמצליח במבחן מובטח פרס נאה ועידוד, ובצדו, אמר, יש עידוד ללימוד.
הרב פכטר ציין כי גם המורים בתלמוד תורה מוותרים על החופשה. לדבריו, מונהגת תורנות, ואת עיקר החופשה הם מקבלים בתקופה שבה כולם עובדים. "לפני כשנתיים יצאתי לחופש שתאריכו הלועזי היה אחד בספטמבר. כשהגעתי לחופשה שאלו אותי מה אני עושה. אמרתי: 'מנהל בית ספר'", סיפר פכטר והוסיף שחש כי זכה לאמון מועט כי הוא אכן מנהל בית ספר. "לך תסביר שאנחנו יוצאים לחופש כשכולם לומדים, כי דווקא בחופש אנו רוצים לשדר לתלמידים כמה זה חשוב ללמוד תמיד, ולחזקם".
הרב פכטר אמר כי אינו מייעץ לקיים לימודים במשך כל השנה גם בבתי ספר חילוניים, וזאת כי לדעתו, אין די בעצם הלימוד, אלא תלוי מה לומדים ואיך. לדבריו בתלמוד התורה מדובר בלימוד בעל ערך תורני ורוחני. הזמן שיושבים ולומדים הוא בעל ערך מוסף על עצם הלימוד. כאן אין מדובר בלימוד לצבירת ידע בלבד.
בתלמוד תורה, הוסיף הרב פכטר, אין מחלקים תעודות וגם אין כלי מדידה קונבנציונליים. הלימוד נעשה מתוך התחשבות בייחודו של כל ילד, מבחינת פנים אישיותו.