(אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה)
כתב INN איציק וולף מדווח כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה אתמול דיון מהיר בהצעה לסדר היום של חברי הכנסת אבשלום וילן, איתן כבל, אהוד יתום ואילן ליבוביץ, בנושא הצבת חיילים שלא הוכשרו כיאות למשימות אבטחה.
חבר הכנסת אמנון כהן אמר כי חיילי צה”ל במילואים יוצאים למשימות חשובות ביותר, ולמעשה אין להם ההכשרה המתאימה, ובכך הם מסכנים לא רק את חייהם אלא גם את חיי אותם אזרחים שעליהם נשלחו לשמור. הוא הדגיש את החשיבות הרבה שיש באכיפת נהלים ופקודות צבאיות כדי שלא יופקר שלום אזרחי המדינה ושלום החיילים. לאחר מכן דרש חבר הכנסת כהן מנציגי הצבא שנכחו בישיבה לבדוק מחדש את הנהלים ולרעננם, ולדאוג למערכת שתאכוף את ביצועם הלכה למעשה, והודיע כי יפנה לשר הביטחון בבקשה לקבוע האם חייל שעבר הכשרה ברמת רובאי 02 כשיר באופן מהותי לשרת באבטחת יישובים, ונוסף על כך יבדוק האם התלונות של החיילים בנושא מצביעות על תופעה שנמצאת בשוליים או על תופעה כללית.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג הודיע שנושא אבטחת יישובים מונח על שולחנו, וכי הוא נמצא בימים אלה בשלבי בדיקה ראשוניים. גם הוא ביקש להדגיש שהביקורת תבדוק האם התלונות על חוסר הכשרה למשימות אבטחת ישובים הן חריגות או שהן מלמדות על הכלל. בתגובה לדבריהם של נציגי צה”ל, שההכשרה שעוברים החיילים מספיקה, אמר המבקר שקיים פער בין האימון המבצעי הקצר והישגיו, לבין ביטחונו העצמי של חייל שלא עבר הכשרה מתאימה לפעילות מבצעית, כפי שעוברים חיילים קרביים, ביכולתו לעמוד במשימה מבלי להפקיר את חייו.
"מהדיון בוועדה עולה כי צה”ל מפקיר את חיי החיילים הן בהגדרת ההכשרה לרובאי 02 והן באי ביצועה המלא", אמר חבר הכנסת אבשלום וילן, ויצוין כי כל הדיון בנושא נפתח בשל הצעה לסדר היום שהוא היה שותף לה, יחד עם חברי הכנסת איתן כבל, אהוד יתום ואילן ליבוביץ'. חבר הכנסת וילן הוסיף כי מבחינתו חמור יותר התירוץ התקציבי לעניין. ”לחיי חיילים אין מחיר, ובמצב הנוכחי שליחתם למשימות אבטחת יישובים בשטחים היא בגדר פשע". אמר.
חבר הכנסת אילן ליבוביץ אמר כי כקצין מילואים לא יכול היה להישאר אדיש לתלונות ולטענות ולכן יזם את הדיון. "הכתובת רשומה על הקיר, והכשל הוא מערכתי ולא נקודתי, כפי שהצבא מנסה לצייר את המצב, ואסור להשלים עם מצב שבו חיילי מילואים אינם עוברים הכשרה מתאימה ואפילו לא את ההכשרה המינימלית שנקבעה בפקודות הצבא", האשים והוסיף: "אם הצבא אינו יכול לעמוד בהכשרה המינימלית שקבע אז שלא ישלח את חיילי המילואים למשימות הללו".
חבר הכנסת איתן כבל אמר כי מערכת הביטחון וצה”ל אינם מבינים כלל את חומרת הבעיה של גיוס חיילי מילואים וסדירים לפעילות מבצעית שאינה תואמת את רמתם, ובכך מהווים סכנה הן לעצמם והן לסביבתם. ”מסתבר שרוב החיילים המוצבים בתפקידי אבטחת יישובים אינם ברמה הנדרשת, וזאת גם לאחר האימון הקצר הניתן להם, ולכן ראוי שתתקבל החלטה אמיצה להוציאם ממערך האבטחה הצבאי בטרם יקרה אסון".
סגן שר הביטחון זאב בוים הגיב להאשמות ואמר כי בלשכתו התקבל מכתב של חמישה חיילי מילואים, ואכן התגלו פערים בין הנהלים שקבע הצבא בקשר להכשרה ובין ההכשרה שאותה הם טוענים כי עברו למעשה, אך הוסיף שהוא מאמין כי מדובר בבעיה נקודתית ולא בכשל מערכתי. סגן השר הודיע כי מכל מקום הנחה את המערכת הצבאית לבצע בדיקה מעמיקה בנושא וגילה כי ועדת הכספים אישרה תקציב בסך 150 מיליון ₪ לאבטחת יישובים, דבר שבוודאי יסייע גם לסוגיה זו שעל סדר היום.
בישיבת הוועדה נכחו גם נציגי "פורום החפ”שים", אשר אמרו כי במהלך השנתיים האחרונות פנו אליהם חיילי מילואים רבים בטענה כי גויסו לאבטחת יישובים ללא הכשרה הולמת. הם אמרו כי התלונות הגיעו מחיילי מילואים אשר במהלך שירותם הסדיר לא עברו אימון קרבי ועסקו במקצועות עורפיים כגון טבחות ואפסנאות, ומעולם לא ירו ברובה. נציגי החיילים אמרו כי מעבר לחשש פן ייכשלו במילוי המשימה קיים החשש כי יפגעו זה בזה תוך כדי האימון, מאחר שלוח הזמנים של האימון הוא קצר ואינו מאפשר תרגול מספיק לשימוש בכלי הנשק.
ראש מחלקת המבצעים בצה”ל אלוף משנה קובי ברק דיווח לוועדה כי תלונות החיילים נבדקו, וכי בוצע תחקיר, ולפיו, אכן, בחלק מהנקודות נתגלה פער בין פקודות ההכשרה לבין מה שבוצע בשטח. יחד עם זאת הדגיש אלוף משנה ברק כי בהנחה שחייל ביצע את כל ההכשרה שנקבעה בפקודות, הוא כשיר לחלוטין למשימת אבטחת יישובים ושאותם פערים שהתגלו אצל החיילים לא היו אמורים להשפיע על הכשרתם.
כתב INN איציק וולף מדווח כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה אתמול דיון מהיר בהצעה לסדר היום של חברי הכנסת אבשלום וילן, איתן כבל, אהוד יתום ואילן ליבוביץ, בנושא הצבת חיילים שלא הוכשרו כיאות למשימות אבטחה.
חבר הכנסת אמנון כהן אמר כי חיילי צה”ל במילואים יוצאים למשימות חשובות ביותר, ולמעשה אין להם ההכשרה המתאימה, ובכך הם מסכנים לא רק את חייהם אלא גם את חיי אותם אזרחים שעליהם נשלחו לשמור. הוא הדגיש את החשיבות הרבה שיש באכיפת נהלים ופקודות צבאיות כדי שלא יופקר שלום אזרחי המדינה ושלום החיילים. לאחר מכן דרש חבר הכנסת כהן מנציגי הצבא שנכחו בישיבה לבדוק מחדש את הנהלים ולרעננם, ולדאוג למערכת שתאכוף את ביצועם הלכה למעשה, והודיע כי יפנה לשר הביטחון בבקשה לקבוע האם חייל שעבר הכשרה ברמת רובאי 02 כשיר באופן מהותי לשרת באבטחת יישובים, ונוסף על כך יבדוק האם התלונות של החיילים בנושא מצביעות על תופעה שנמצאת בשוליים או על תופעה כללית.
מבקר המדינה אליעזר גולדברג הודיע שנושא אבטחת יישובים מונח על שולחנו, וכי הוא נמצא בימים אלה בשלבי בדיקה ראשוניים. גם הוא ביקש להדגיש שהביקורת תבדוק האם התלונות על חוסר הכשרה למשימות אבטחת ישובים הן חריגות או שהן מלמדות על הכלל. בתגובה לדבריהם של נציגי צה”ל, שההכשרה שעוברים החיילים מספיקה, אמר המבקר שקיים פער בין האימון המבצעי הקצר והישגיו, לבין ביטחונו העצמי של חייל שלא עבר הכשרה מתאימה לפעילות מבצעית, כפי שעוברים חיילים קרביים, ביכולתו לעמוד במשימה מבלי להפקיר את חייו.
"מהדיון בוועדה עולה כי צה”ל מפקיר את חיי החיילים הן בהגדרת ההכשרה לרובאי 02 והן באי ביצועה המלא", אמר חבר הכנסת אבשלום וילן, ויצוין כי כל הדיון בנושא נפתח בשל הצעה לסדר היום שהוא היה שותף לה, יחד עם חברי הכנסת איתן כבל, אהוד יתום ואילן ליבוביץ'. חבר הכנסת וילן הוסיף כי מבחינתו חמור יותר התירוץ התקציבי לעניין. ”לחיי חיילים אין מחיר, ובמצב הנוכחי שליחתם למשימות אבטחת יישובים בשטחים היא בגדר פשע". אמר.
חבר הכנסת אילן ליבוביץ אמר כי כקצין מילואים לא יכול היה להישאר אדיש לתלונות ולטענות ולכן יזם את הדיון. "הכתובת רשומה על הקיר, והכשל הוא מערכתי ולא נקודתי, כפי שהצבא מנסה לצייר את המצב, ואסור להשלים עם מצב שבו חיילי מילואים אינם עוברים הכשרה מתאימה ואפילו לא את ההכשרה המינימלית שנקבעה בפקודות הצבא", האשים והוסיף: "אם הצבא אינו יכול לעמוד בהכשרה המינימלית שקבע אז שלא ישלח את חיילי המילואים למשימות הללו".
חבר הכנסת איתן כבל אמר כי מערכת הביטחון וצה”ל אינם מבינים כלל את חומרת הבעיה של גיוס חיילי מילואים וסדירים לפעילות מבצעית שאינה תואמת את רמתם, ובכך מהווים סכנה הן לעצמם והן לסביבתם. ”מסתבר שרוב החיילים המוצבים בתפקידי אבטחת יישובים אינם ברמה הנדרשת, וזאת גם לאחר האימון הקצר הניתן להם, ולכן ראוי שתתקבל החלטה אמיצה להוציאם ממערך האבטחה הצבאי בטרם יקרה אסון".
סגן שר הביטחון זאב בוים הגיב להאשמות ואמר כי בלשכתו התקבל מכתב של חמישה חיילי מילואים, ואכן התגלו פערים בין הנהלים שקבע הצבא בקשר להכשרה ובין ההכשרה שאותה הם טוענים כי עברו למעשה, אך הוסיף שהוא מאמין כי מדובר בבעיה נקודתית ולא בכשל מערכתי. סגן השר הודיע כי מכל מקום הנחה את המערכת הצבאית לבצע בדיקה מעמיקה בנושא וגילה כי ועדת הכספים אישרה תקציב בסך 150 מיליון ₪ לאבטחת יישובים, דבר שבוודאי יסייע גם לסוגיה זו שעל סדר היום.
בישיבת הוועדה נכחו גם נציגי "פורום החפ”שים", אשר אמרו כי במהלך השנתיים האחרונות פנו אליהם חיילי מילואים רבים בטענה כי גויסו לאבטחת יישובים ללא הכשרה הולמת. הם אמרו כי התלונות הגיעו מחיילי מילואים אשר במהלך שירותם הסדיר לא עברו אימון קרבי ועסקו במקצועות עורפיים כגון טבחות ואפסנאות, ומעולם לא ירו ברובה. נציגי החיילים אמרו כי מעבר לחשש פן ייכשלו במילוי המשימה קיים החשש כי יפגעו זה בזה תוך כדי האימון, מאחר שלוח הזמנים של האימון הוא קצר ואינו מאפשר תרגול מספיק לשימוש בכלי הנשק.
ראש מחלקת המבצעים בצה”ל אלוף משנה קובי ברק דיווח לוועדה כי תלונות החיילים נבדקו, וכי בוצע תחקיר, ולפיו, אכן, בחלק מהנקודות נתגלה פער בין פקודות ההכשרה לבין מה שבוצע בשטח. יחד עם זאת הדגיש אלוף משנה ברק כי בהנחה שחייל ביצע את כל ההכשרה שנקבעה בפקודות, הוא כשיר לחלוטין למשימת אבטחת יישובים ושאותם פערים שהתגלו אצל החיילים לא היו אמורים להשפיע על הכשרתם.