התכתובות שבהן יהיה מחויב העוסק לציין את פרטיו כוללות חשבונית, טופס הזמנה, תעודת אחריות, אישור תקנה ושובר תשלום באשראי. עוסק יחיד ירשום את שמו הפרטי, את שם משפחתו ואת מספר תעודת הזהות שלו, ואם מדובר בתאגיד יצוין שם התאגיד.
הצעת החוק, שאותה הגישו חברי הכנסת אהוד רצאבי, גילה פינקלשטיין ונעמי בלומנטל, באה לאפשר לצרכן לדעת בוודאות עם מי הוא מתקשר, ובפרט במקרים שבהם מבקש הצרכן להגיש תביעה בגין קנייה של מוצר לקוי. גילוי זהות העוסק תמנע מצב שעוסקים יסתתרו מאחורי שמות של חברה מסחרית או מאחורי שמות פיקטיביים.
הוועדה קיבלה את הצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן, מ"מ יו"ר הוועדה, שלא לקבוע את אי גילוי הזהות כעבירה פלילית חדשה, כפי שהציעו מציעי החוק במקור, וזאת לנוכח התנגדותם של משרדי המשפטים והתמ"ת.
תמר פינקוס ממשרד התמ"ת אמרה כי קביעת אי גילוי זהות העוסק כעבירה פלילית תביא לתביעות קנטרניות גם במקרים שבהם לא נגרם לצרכן כל נזק. פינקוס הוסיפה כי תיקון החוק נוגע לפלח קטן של עוסקים, שכן כיום ממילא מחייב חוק הגנת הצרכן את היצרנים, היבואנים, נותני השירותים ומוכרי יחידות הנופש לגלות את זהותם.
נציגי משרד המשפטים טענו כי אין הצדקה לקבוע את אי גילוי הזהות כעבירה פלילית, בפרט אם לא נגרם כל נזק. לטענתם, החוק יוסיף חובה חדשה על ציבור העוסקים, ולפיכך יש להתחיל באמצעים המינימליים הקיימים כבר כיום, ובהם צווים מנהליים והגשת תביעות אזרחיות.
חבר הכנסת אילן ליבוביץ', החתום על הצעת החוק, הביע חשש כי ללא קביעת סנקציה פלילית יהפוך החוק לחסר שיניים, והוסיף כי אם יתחוור לו שכך הדבר ישקול לתקן את החוק עוד במהלך הקדנציה של הכנסת הנוכחית ולקבוע שמדובר בעבירה פלילית.
הוועדה קיבלה את בקשתן של לשכות המסחר וקבעה כי החוק ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת 05', בעוד כחצי שנה, כדי לאפשר לעוסקים להיערך מול בתי הדפוס כדי לשנות את מסמכי התכתובת וכן כדי להיערך לציון שמם על כל המוצרים.
הצעת החוק, שאותה הגישו חברי הכנסת אהוד רצאבי, גילה פינקלשטיין ונעמי בלומנטל, באה לאפשר לצרכן לדעת בוודאות עם מי הוא מתקשר, ובפרט במקרים שבהם מבקש הצרכן להגיש תביעה בגין קנייה של מוצר לקוי. גילוי זהות העוסק תמנע מצב שעוסקים יסתתרו מאחורי שמות של חברה מסחרית או מאחורי שמות פיקטיביים.
הוועדה קיבלה את הצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן, מ"מ יו"ר הוועדה, שלא לקבוע את אי גילוי הזהות כעבירה פלילית חדשה, כפי שהציעו מציעי החוק במקור, וזאת לנוכח התנגדותם של משרדי המשפטים והתמ"ת.
תמר פינקוס ממשרד התמ"ת אמרה כי קביעת אי גילוי זהות העוסק כעבירה פלילית תביא לתביעות קנטרניות גם במקרים שבהם לא נגרם לצרכן כל נזק. פינקוס הוסיפה כי תיקון החוק נוגע לפלח קטן של עוסקים, שכן כיום ממילא מחייב חוק הגנת הצרכן את היצרנים, היבואנים, נותני השירותים ומוכרי יחידות הנופש לגלות את זהותם.
נציגי משרד המשפטים טענו כי אין הצדקה לקבוע את אי גילוי הזהות כעבירה פלילית, בפרט אם לא נגרם כל נזק. לטענתם, החוק יוסיף חובה חדשה על ציבור העוסקים, ולפיכך יש להתחיל באמצעים המינימליים הקיימים כבר כיום, ובהם צווים מנהליים והגשת תביעות אזרחיות.
חבר הכנסת אילן ליבוביץ', החתום על הצעת החוק, הביע חשש כי ללא קביעת סנקציה פלילית יהפוך החוק לחסר שיניים, והוסיף כי אם יתחוור לו שכך הדבר ישקול לתקן את החוק עוד במהלך הקדנציה של הכנסת הנוכחית ולקבוע שמדובר בעבירה פלילית.
הוועדה קיבלה את בקשתן של לשכות המסחר וקבעה כי החוק ייכנס לתוקף רק בתחילת שנת 05', בעוד כחצי שנה, כדי לאפשר לעוסקים להיערך מול בתי הדפוס כדי לשנות את מסמכי התכתובת וכן כדי להיערך לציון שמם על כל המוצרים.