דובר רשות הטבע והגנים מוסר לכתבנו כי העיטם, דורס גדול ומרשים, נכחד מישראל במחצית שנות השבעים של המאה העשרים עקב הרעלות חקלאיות שפגעו בכלל אוכלוסיית הדורסים בארץ.

רשות הטבע והגנים במסגרת פרוייקט פורשים כנף המשותף גם לחברה להגנת הטבע וחברת החשמל השיבה לשמורת הטבע בחולה גרעין ראשוני של עיטמים , וכעת תוגבר הגרעין בעיטם נוסף שהובא מהולנד- עולה חדש המעשיר את מאגר הגנים בישראל.

אורך זנבו של העיטם לבן זנב 76-92 ס"מ, מוטת כנפיו 190-240 ס"מ. עוד נמסר כי הוא דוגר לאורך חופי ימים או ליד אגמים גדולים ונהרות. ניזון מדגים, מפגרי עופות-מים ומפסולת. הקן הענק ממוקם בצמרת של עץ זקן או בדרגש מצוק. באין מפריע, חוזר הזוג ומשתמש באותו קן.

זיהוי: גדול מאוד עם כנפיים ארוכות ורחבות ויד "מאוצבעת" היטב. הזנב הקצר למדי, בצורת יתד קהה, עם הצוואר הארוך והמקור הכבד מקנים לו את צלליתו האופיינית. במבט מלפנים הכנפיים שטוחות ומקושתות מהו ( האמה מורמת, והיד מורדת) המעוף הפעיל מורכב מסידרה ארוכה של טפיחות כנף רגועות ורדודות למדי, המוחלפות בגלישות קצרות מדי פעם. מסוגל לדאות לפרקי זמן ארוכים בגבהים אדירים.

באופן כללי העיטם שקט, חוץ מעונת הדגירה. הקול העיקרי המושמע במיוחד בקירבת הקן, כולל סידרת צווחות רמות. קריאת האזעקה נמוכה יותר, מעין נקישה חזקה החוזרת פעמים אחדות באיטיות. (ש)