מיכאל דוכן זוכה אתמול מאשמת איומים על ערבי ופגיעה ברכושו. כתב INN מביא את סיפורם של דבורה ומיכאל דוכן שעתה אחרי 7 חודשי התנהלות משפטית הצליחו להוציא לאור את צדקתו של מיכאל.
דבורה דוכן אמרה לכתבנו: "מעולם לא חשבתי שנגיע לזה. אנשים כמונו שעובדים ומקפידים על החוק נקלעים למצב משפטי מסובך ומסתבר כנראה שהדבר יכול לקרות לכל אחד".
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא קלרה רג'ינאנו שזיכתה את דוכן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והתביעה במשפטו של דוכן. עו"ד עדי קידר, שייצג את מיכאל מטעם עמותת "חננו", אמר לכתבנו כי "השופטת קיבלה את הטענות שלנו וקבעה שיש חשש כבד שהחוקרים והמדינה הכניסו דברים לפה העדים".
על פי הנאמר בהכרעת הדין, הערבי טען תחילה שהאירוע היה בסביבות השעה 18:15. אבל מדובר היה בראש השנה ומכאן שלפי האישום דוכן ביצע את העבירה בעיצומו של ראש השנה. לאחר שהתברר לשוטרים כי החשוד הוא אדם שומר מצוות ולכן אין זה מן הסביר שיהיה בראש השנה מחוץ לביתו, הזמינו את המתלונן הערבי כדי לשדלו לשנות את גרסתו ו"להקדים" את העבירה ל 16.00. "מקנן בליבי יותר מחשד כבד כי השעה 16:00 הוכנסה לפיו של המתלונן על ידי החוקרים לאחר שהבינו כי לא סביר שהנאשם כאדם דתי נהג ברכבו לאחר זמן הדלקת נרות", כתבה השופטת רג´יאנו בהכרעתה.
דבורה דוכן משחזרת את תחילת האירוע: "שבוע לאחר הברית של בננו הבכור בחנוכה נעצר מיכאל. הוא היה אז בדרכו ללימודים אקדמאיים במכללת אריאל, ושוטרים ביקשו ממנו "בתמימות" להגיע למשטרה ולתת עדות בנושא אחר. החוקר שוחח עימו מספר דקות, הודיע לו שהוא עצור וכבל את ידיו ורגליו".
דבורה מוסיפה: "ידעתי על מעצרו רק ב-4 אחה"צ רק אחרי שנתנו לו להתקשר. באותו זמן הייתי בדרכי לחוות גלעד מקום מגורי ובטלפון הסבירו לי שהוא נעצר", סיפרה, "הייתי שבועיים לאחר לידה, נסעתי ישירות למשטרת אריאל והחוקרים לא הסכימו לדבר אותי. אמרו לי שבעלי הודה באישומים שמייחסים לו והם לא הסכימו לפרט על מה מדובר. אמרתי להם שלא ייתכן שבעלי עבר על החוק. לאחר מכן הבהירו שיש להם הצהרת תובע וזה מאפשר להם להחזיק אותו במעצר".
"מיכאל היה במעצר 4 ימים כאשר המשטרה לא אפשרה להכניס אליו ספרי קודש. רק בגדים הצלחתי להכניס. בהתחלה הוא היה עצור עם עוד בחור וכשראו שהם לומדים תורה ביחד אז הפרידו ביניהם".
"על האישומים" אומרת דוכן, "ידעתי רק כשהוגש כתב אישום. בהארכות מעצר הבנתי שמדובר באיומים בנשק ובהיזק לרכב ערבי. אבל ידעתי שמיכאל לא עושה דברים כאלה- אין כזה דבר", הבהירה דבורה.
"אחרי 4 ימים שהוגש כתב אישום שוחרר הביתה למעצר בית", מספרת דבורה ומוסיפה כי סברה שעתה ישתפר המצב "טעינו. מעצר הבית היה חמור בהרבה מהרגיל. המשטרה דאגה להגיע לבית הוריו ששם היה עצור בהשגחתם, לפחות פעמיים ביום בשעות לא שעות - לפעמים בצהריים, לפעמים ב-12 בלילה ולפעמים ב-2 בלילה".
גם מבית המשפט לדבריה לא זכתה ליחס הוגן. אחת השופטות, מיכל נדב, כתבה באחד הדיונים על הארכת מעצרו כי מעשיו חמורים מאוד בגלל שמדובר בפגיעה בערבי ואם היה מדובר ביהודי אפשר היה לראות את זה באור אחר.
דוכן ציינה כי בני המשפחה נאלצו להתעשת במהירות ובד בבד עם ארגון משמרות תהילים, פנו לייעוץ משפטי כדי לבחון כיצד להתגונן מפני כתב האישום. מאותו רגע היא מוסיפה חל שיפור במצב "הצלחנו לארגן הקלות במעצר בית ולמצוא עבודה קטנה לאחר שאיבדנו את מקור פרנסתנו העיקרי".
בחודש מאי החליט השופט להקל על מעצר הבית בו היה נתון מיכאל, אם כי הטיל עליו הגבלות מסויימות למשל בתנועה ביהודה ושומרון. למרות החלטת השופט נמשכו הטרדות השוטרים, מספרת דבורה וזאת גם כשהראו את החלטת השופט לשוטרים המטרידים.
התהליך שלווה במסכת שקרים ארך כשבעה חודשים מספרת עוד דבורה. במהלכן איבד מיכאל בעלה שנת לימודים אקדמאית. "איבדנו שנינו את מקומות עבודתנו וזאת כדי לשמוע בסופו של דבר את דבריה של השופטת כי 'נסיבות גביית ההודעה מהערבי היו תמוהות וגם בתום שמיעת הראיות לא הבנתי מהלך זה של תביעה'.
דוכן מציינת כי המשטרה ביססה את תביעתה על טביעת אצבע של בעלה שנמצאה על רכב ערבי ו"על סמך זה בנו תילי תילים של אישומים. אפשר למצוא תביעת אצבע של כל אחד מאיתנו על כל דבר ועל סמך זה ועל סמך שוטר שהיה מעוניין בקידום הוחלט לעצור אותו. השופטת לא ראתה קשר בין התיאור של הערבי שטען שהתקיף אותו לבין מיכאל, בעלי".
דבורה מדגישה את אומץ לבה של השופטת שכתבה 'שחור על גבי לבן' בהחלטתה הסופית את ביקורתה על שקריה של המשטרה, שקריו של המתלונן הערבי ואת דעתה על התביעה התמוהה.
הערב בד בבד עם חגיגת המשפחה את זיכויו של מיכאל הם מבקשים גם לציין את סיועו של ארגון "חננו" ולעומד בראשו שמואל (זנגי) מידד. "בלילה הראשון של המעצר בסוף החנוכה כשעמדתי בגשם ובקור, בפעם הראשונה בחיים לא ידעתי למי לפנות. לא ידעתי על מה מדובר ולא רציתי להדאיג את ההורים. שמעתי את השם של זנגי בהקשר של אדם שעוזר לאנשים במצב דומה ומעולם לא חלמתי שאגיע למצב כזה אבל הבנתי שאני צריכה עזרה. הרמתי אליו טלפון מתחנת המשטרה באריאל ב- 10 בלילה וקיבלתי ליווי צמוד מאותו רגע ועד היום, ליווי משפטי וכלכלי שנזקקנו לו ברגעים קשים שבעלי לא יכל לעבוד. הוא היה זמין 24 שעות ביממה ותמיד בדק אם העזרה המשפטית עונה על הצרכים והאם מקדמת אותנו מבחינה משפטית".
לדבריה גורם נוסף שהושיט לה יד בשלב הראשוני היה עו"ד ברוך בן יוסף הפועל אף הוא מטעם עמותת "חננו" ש"ליווה אותנו ועזר לנו בכל דבר נחוץ. עזרה שמעולם לא חשבתי שאזדקק לה, שלא מגיע לאנשים כמונו שמקפידים על החוק, אנשים עובדים מן השורה".
היא הוסיפה כי "אנשים חושבים שעוצרים את מי שמשתולל ועושה אולי שטויות אבל מתברר כי זה יכול לקרות לכל עובר ושב ברחוב, לחייל בצבא ולסוחר בשוק".
דבורה מציינת כי בסופו של דבר "ידענו שבאמת הכל מהקב"ה ואין עוד מלבדו וגם אם השופט נותן בתחילה החלטה מכעיסה ומקוממת שמשבשת את החיים שלנו- זה הכל מהקב"ה וכך זה צריך להיות".(ר)
דבורה דוכן אמרה לכתבנו: "מעולם לא חשבתי שנגיע לזה. אנשים כמונו שעובדים ומקפידים על החוק נקלעים למצב משפטי מסובך ומסתבר כנראה שהדבר יכול לקרות לכל אחד".
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא קלרה רג'ינאנו שזיכתה את דוכן מתחה ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה והתביעה במשפטו של דוכן. עו"ד עדי קידר, שייצג את מיכאל מטעם עמותת "חננו", אמר לכתבנו כי "השופטת קיבלה את הטענות שלנו וקבעה שיש חשש כבד שהחוקרים והמדינה הכניסו דברים לפה העדים".
על פי הנאמר בהכרעת הדין, הערבי טען תחילה שהאירוע היה בסביבות השעה 18:15. אבל מדובר היה בראש השנה ומכאן שלפי האישום דוכן ביצע את העבירה בעיצומו של ראש השנה. לאחר שהתברר לשוטרים כי החשוד הוא אדם שומר מצוות ולכן אין זה מן הסביר שיהיה בראש השנה מחוץ לביתו, הזמינו את המתלונן הערבי כדי לשדלו לשנות את גרסתו ו"להקדים" את העבירה ל 16.00. "מקנן בליבי יותר מחשד כבד כי השעה 16:00 הוכנסה לפיו של המתלונן על ידי החוקרים לאחר שהבינו כי לא סביר שהנאשם כאדם דתי נהג ברכבו לאחר זמן הדלקת נרות", כתבה השופטת רג´יאנו בהכרעתה.
דבורה דוכן משחזרת את תחילת האירוע: "שבוע לאחר הברית של בננו הבכור בחנוכה נעצר מיכאל. הוא היה אז בדרכו ללימודים אקדמאיים במכללת אריאל, ושוטרים ביקשו ממנו "בתמימות" להגיע למשטרה ולתת עדות בנושא אחר. החוקר שוחח עימו מספר דקות, הודיע לו שהוא עצור וכבל את ידיו ורגליו".
דבורה מוסיפה: "ידעתי על מעצרו רק ב-4 אחה"צ רק אחרי שנתנו לו להתקשר. באותו זמן הייתי בדרכי לחוות גלעד מקום מגורי ובטלפון הסבירו לי שהוא נעצר", סיפרה, "הייתי שבועיים לאחר לידה, נסעתי ישירות למשטרת אריאל והחוקרים לא הסכימו לדבר אותי. אמרו לי שבעלי הודה באישומים שמייחסים לו והם לא הסכימו לפרט על מה מדובר. אמרתי להם שלא ייתכן שבעלי עבר על החוק. לאחר מכן הבהירו שיש להם הצהרת תובע וזה מאפשר להם להחזיק אותו במעצר".
"מיכאל היה במעצר 4 ימים כאשר המשטרה לא אפשרה להכניס אליו ספרי קודש. רק בגדים הצלחתי להכניס. בהתחלה הוא היה עצור עם עוד בחור וכשראו שהם לומדים תורה ביחד אז הפרידו ביניהם".
"על האישומים" אומרת דוכן, "ידעתי רק כשהוגש כתב אישום. בהארכות מעצר הבנתי שמדובר באיומים בנשק ובהיזק לרכב ערבי. אבל ידעתי שמיכאל לא עושה דברים כאלה- אין כזה דבר", הבהירה דבורה.
"אחרי 4 ימים שהוגש כתב אישום שוחרר הביתה למעצר בית", מספרת דבורה ומוסיפה כי סברה שעתה ישתפר המצב "טעינו. מעצר הבית היה חמור בהרבה מהרגיל. המשטרה דאגה להגיע לבית הוריו ששם היה עצור בהשגחתם, לפחות פעמיים ביום בשעות לא שעות - לפעמים בצהריים, לפעמים ב-12 בלילה ולפעמים ב-2 בלילה".
גם מבית המשפט לדבריה לא זכתה ליחס הוגן. אחת השופטות, מיכל נדב, כתבה באחד הדיונים על הארכת מעצרו כי מעשיו חמורים מאוד בגלל שמדובר בפגיעה בערבי ואם היה מדובר ביהודי אפשר היה לראות את זה באור אחר.
דוכן ציינה כי בני המשפחה נאלצו להתעשת במהירות ובד בבד עם ארגון משמרות תהילים, פנו לייעוץ משפטי כדי לבחון כיצד להתגונן מפני כתב האישום. מאותו רגע היא מוסיפה חל שיפור במצב "הצלחנו לארגן הקלות במעצר בית ולמצוא עבודה קטנה לאחר שאיבדנו את מקור פרנסתנו העיקרי".
בחודש מאי החליט השופט להקל על מעצר הבית בו היה נתון מיכאל, אם כי הטיל עליו הגבלות מסויימות למשל בתנועה ביהודה ושומרון. למרות החלטת השופט נמשכו הטרדות השוטרים, מספרת דבורה וזאת גם כשהראו את החלטת השופט לשוטרים המטרידים.
התהליך שלווה במסכת שקרים ארך כשבעה חודשים מספרת עוד דבורה. במהלכן איבד מיכאל בעלה שנת לימודים אקדמאית. "איבדנו שנינו את מקומות עבודתנו וזאת כדי לשמוע בסופו של דבר את דבריה של השופטת כי 'נסיבות גביית ההודעה מהערבי היו תמוהות וגם בתום שמיעת הראיות לא הבנתי מהלך זה של תביעה'.
דוכן מציינת כי המשטרה ביססה את תביעתה על טביעת אצבע של בעלה שנמצאה על רכב ערבי ו"על סמך זה בנו תילי תילים של אישומים. אפשר למצוא תביעת אצבע של כל אחד מאיתנו על כל דבר ועל סמך זה ועל סמך שוטר שהיה מעוניין בקידום הוחלט לעצור אותו. השופטת לא ראתה קשר בין התיאור של הערבי שטען שהתקיף אותו לבין מיכאל, בעלי".
דבורה מדגישה את אומץ לבה של השופטת שכתבה 'שחור על גבי לבן' בהחלטתה הסופית את ביקורתה על שקריה של המשטרה, שקריו של המתלונן הערבי ואת דעתה על התביעה התמוהה.
הערב בד בבד עם חגיגת המשפחה את זיכויו של מיכאל הם מבקשים גם לציין את סיועו של ארגון "חננו" ולעומד בראשו שמואל (זנגי) מידד. "בלילה הראשון של המעצר בסוף החנוכה כשעמדתי בגשם ובקור, בפעם הראשונה בחיים לא ידעתי למי לפנות. לא ידעתי על מה מדובר ולא רציתי להדאיג את ההורים. שמעתי את השם של זנגי בהקשר של אדם שעוזר לאנשים במצב דומה ומעולם לא חלמתי שאגיע למצב כזה אבל הבנתי שאני צריכה עזרה. הרמתי אליו טלפון מתחנת המשטרה באריאל ב- 10 בלילה וקיבלתי ליווי צמוד מאותו רגע ועד היום, ליווי משפטי וכלכלי שנזקקנו לו ברגעים קשים שבעלי לא יכל לעבוד. הוא היה זמין 24 שעות ביממה ותמיד בדק אם העזרה המשפטית עונה על הצרכים והאם מקדמת אותנו מבחינה משפטית".
לדבריה גורם נוסף שהושיט לה יד בשלב הראשוני היה עו"ד ברוך בן יוסף הפועל אף הוא מטעם עמותת "חננו" ש"ליווה אותנו ועזר לנו בכל דבר נחוץ. עזרה שמעולם לא חשבתי שאזדקק לה, שלא מגיע לאנשים כמונו שמקפידים על החוק, אנשים עובדים מן השורה".
היא הוסיפה כי "אנשים חושבים שעוצרים את מי שמשתולל ועושה אולי שטויות אבל מתברר כי זה יכול לקרות לכל עובר ושב ברחוב, לחייל בצבא ולסוחר בשוק".
דבורה מציינת כי בסופו של דבר "ידענו שבאמת הכל מהקב"ה ואין עוד מלבדו וגם אם השופט נותן בתחילה החלטה מכעיסה ומקוממת שמשבשת את החיים שלנו- זה הכל מהקב"ה וכך זה צריך להיות".(ר)