כ-200 מתושבי קיבוצי עמק הירדן ורמת הגולן הפגינו בקיבוץ שדה אליהו כנגד מינויו של יונתן בשיא לתפקיד ראש מינהלת הפינוי של גוש קטיף וצפון והשומרון. לכתבנו נמסר כי ההפגנה נערכה תחת הכותרת "ההתיישבות העובדת לא תתן להכתים את שמה".
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 אומר בשיא כי מדובר ב"משימה כאובה" וכי התלבט בין הידיעה כי אם יתן תשובה שלילית מישהו אחר יבצע זאת, לבין נכונות לבצע את התפקיד תוך מודעות לכך שהוא ישלם מחיר אישי כבד "בעיקר בחברה שאני חי", ו"בסופו של דבר החלטתי לעשות זאת כדי להקל במשהו על האנשים".
בשיא אומר כי כעובד מדינה אינו מביע את דעתו על תכנית ההנתקות אבל "רה"מ אמר לי כי את התפקיד יכול לעשות רק אדם שמצד אחד כואבת לו הקריעה הנוראה של אנשים ממקומם ומצד שני שחושב שאין מנוס מהחלטה זו. הגדרה זו מתאימה לי".
שם התפקיד "ראש מנהלת הפינוי" אינו מוצלח, אומר בשיא ומוסיף כי בדעתו לשנותו ובכל מקרה הוא אומר כי תפקידו אינו ל"פרק התיישבות" אלא "לנסות לתת את הפתרון הטוב ביותר לכל אחת מהמשפחות שתצטרכנה להחליט אם הן מעוניינות להמשיך בחיי חקלאות או שתרצינה לעבור לגור בישוב בנגב או במרכז. המגמה היא לנסות לתת לכל אחד את הפתרון הרלוונטי".
לדבריו, צוות היגוי בראשו עומד גיורא איילנד וכן מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד רה"מ ועוד, מרכז את הפעילות הכרוכה בחקיקה, צבא ועוד נושאים רבים. "התפקיד שלנו לעסוק בקטע הקשה והכואב ביותר באנשים בעצמם. נפנה לאנשים ונציע להם לבוא אלינו לשוחח ולנסות לסייע להם".
הדיון הציבורי הישראלי עוסק בסוגיה של "בין הגיאוגרפיה לבין הדמוגרפיה", ארוך אומר בשיא ומוסיף כי כחלק מהציבור גם הוא מתלבט בו אבל "אם מדינת ישראל מחליטה שעל מנת לנסות להיות מדינה יהודית ודמוקרטית היא צריכה 'להשיל' מעליה אוכלוסיה ערבית מאד גדולה היא צריכה להחליט אם מוכנה לשאת בכאב הנורא שמתחייב מהחלטה זו".
בכל מקרה אומר בשיא, מדובר בהכרעה בממשלה וכדי להגיע לפסים מעשיים יש צורך בהחלטת ממשלה וחקיקה בכנסת, לפני כן אין אפשרות לפעול. החוק לדעתו יובא להכרעת הכנסת לאחר פגרת הקיץ ועד אז הוסיף בשיא אני עוסק "בהשתלבות בתוך פעילות עניפה שעושים משרדי ממשלה שונים. מעין 'אינטגרטור' בתוך המהלך שכבר הרבה אנשים עוסקים בו לא מעט זמן". בהתייחסו למתיישבים אומר בשיא כי עליהם לעשות כפי שעשה יעקב אבינו כשעמד להפגש עם עשיו: להתכונן באמצעות 'דורון תפילה ומלחמה', ובכך הם עוסקים" אומר בשיא. "אני חושב שנכון שיעסקו בדברים במקביל אחרת עלולים לפגוע בעצמם".
בשיא אומר בתגובה לשאלה: האם ימנעו קבלת פיצוי ממי שלא יסכים להתפנות ב'טובות', כי "אין דבר כזה ואיני חושב שמישהו העלה רעיון כזה".
הכלים שאנו אוחזים הם כלים דמוקרטיים הוא אומר ובתוך מערכת זו צריכים כולם לפעול.
"אני לא חושב שיהיה לי קל. לא במקום בו אני חי ולא במקומות אחרים. יש לי משפחה בעפרה ואני יודע במה הדבר כרוך. יתירה מכך, בימים האחרונים היו לי ימים של חשבון נפש ותהייה אם אני אכן מוכן לקחת על עצמי מטלה כבדה כל כך עם מחיר אישי כבד . אבל לדעתי צריך לשקול בהיבט הרחב ולא רק 'להסתכל על עצמך', ובהיבט הרחב אני עושה את הדבר הנכון", אומר בשיא .
"אישית אני חושב שאין מה שמחזק יותר את ההתיישבות ביש"ע מאשר כאשר מקטינים את הלחץ הדמוגרפי הגדול. אבל כמובן שיכול להיות שאתבדה", מוסיף בשיא. לדבריו שיפוט הסטורי נזקק למבט פרספקטיבי ומבט זה אינו אפשרי כרגע וגם מי שמתיימר לתת מבט כזה בימינו "מדבר בסופו של דבר מתוך השקפת עולמו".
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קרא הערב לבשיא לפרוש מתפקידו ולא ליטול חלק בביצוע תוכנית "ההנתקות".
במכתב לבשיא מזכיר החוג כי "התנחלות שדה-אליהו נקראת על שמו של הרב אליהו גוטמאכר, מחולמי ציון הראשונים בגרמניה, שהאמין בגאולת ישראל בארץ ישראל, התנחלות שדה אליהו הוקמה בשלהי מאורעות תרצ"ט-1939, כתשובה ציונית והתיישבותית לאינתיפאדה דאז, שכמובן לא היתה קשורה ב"שטחים", ב"קו ירוק", ב"כיבוש", וכו', עם ישראל אינו כובש בארץ ישראל. לא "הכיבוש" משחית, אלא הגירוש משחית, עקירת יהודים מבתיהם, השחתת רכושם, והעברתם בכפייה למקומות יישוב אחרים (או - במלים לא מכובסות - טרנספר) עומדות בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וצריכות לקומם את כל מי שזכויות כל בני האדם יקרות לו".
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 אומר בשיא כי מדובר ב"משימה כאובה" וכי התלבט בין הידיעה כי אם יתן תשובה שלילית מישהו אחר יבצע זאת, לבין נכונות לבצע את התפקיד תוך מודעות לכך שהוא ישלם מחיר אישי כבד "בעיקר בחברה שאני חי", ו"בסופו של דבר החלטתי לעשות זאת כדי להקל במשהו על האנשים".
בשיא אומר כי כעובד מדינה אינו מביע את דעתו על תכנית ההנתקות אבל "רה"מ אמר לי כי את התפקיד יכול לעשות רק אדם שמצד אחד כואבת לו הקריעה הנוראה של אנשים ממקומם ומצד שני שחושב שאין מנוס מהחלטה זו. הגדרה זו מתאימה לי".
שם התפקיד "ראש מנהלת הפינוי" אינו מוצלח, אומר בשיא ומוסיף כי בדעתו לשנותו ובכל מקרה הוא אומר כי תפקידו אינו ל"פרק התיישבות" אלא "לנסות לתת את הפתרון הטוב ביותר לכל אחת מהמשפחות שתצטרכנה להחליט אם הן מעוניינות להמשיך בחיי חקלאות או שתרצינה לעבור לגור בישוב בנגב או במרכז. המגמה היא לנסות לתת לכל אחד את הפתרון הרלוונטי".
לדבריו, צוות היגוי בראשו עומד גיורא איילנד וכן מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל משרד רה"מ ועוד, מרכז את הפעילות הכרוכה בחקיקה, צבא ועוד נושאים רבים. "התפקיד שלנו לעסוק בקטע הקשה והכואב ביותר באנשים בעצמם. נפנה לאנשים ונציע להם לבוא אלינו לשוחח ולנסות לסייע להם".
הדיון הציבורי הישראלי עוסק בסוגיה של "בין הגיאוגרפיה לבין הדמוגרפיה", ארוך אומר בשיא ומוסיף כי כחלק מהציבור גם הוא מתלבט בו אבל "אם מדינת ישראל מחליטה שעל מנת לנסות להיות מדינה יהודית ודמוקרטית היא צריכה 'להשיל' מעליה אוכלוסיה ערבית מאד גדולה היא צריכה להחליט אם מוכנה לשאת בכאב הנורא שמתחייב מהחלטה זו".
בכל מקרה אומר בשיא, מדובר בהכרעה בממשלה וכדי להגיע לפסים מעשיים יש צורך בהחלטת ממשלה וחקיקה בכנסת, לפני כן אין אפשרות לפעול. החוק לדעתו יובא להכרעת הכנסת לאחר פגרת הקיץ ועד אז הוסיף בשיא אני עוסק "בהשתלבות בתוך פעילות עניפה שעושים משרדי ממשלה שונים. מעין 'אינטגרטור' בתוך המהלך שכבר הרבה אנשים עוסקים בו לא מעט זמן". בהתייחסו למתיישבים אומר בשיא כי עליהם לעשות כפי שעשה יעקב אבינו כשעמד להפגש עם עשיו: להתכונן באמצעות 'דורון תפילה ומלחמה', ובכך הם עוסקים" אומר בשיא. "אני חושב שנכון שיעסקו בדברים במקביל אחרת עלולים לפגוע בעצמם".
בשיא אומר בתגובה לשאלה: האם ימנעו קבלת פיצוי ממי שלא יסכים להתפנות ב'טובות', כי "אין דבר כזה ואיני חושב שמישהו העלה רעיון כזה".
הכלים שאנו אוחזים הם כלים דמוקרטיים הוא אומר ובתוך מערכת זו צריכים כולם לפעול.
"אני לא חושב שיהיה לי קל. לא במקום בו אני חי ולא במקומות אחרים. יש לי משפחה בעפרה ואני יודע במה הדבר כרוך. יתירה מכך, בימים האחרונים היו לי ימים של חשבון נפש ותהייה אם אני אכן מוכן לקחת על עצמי מטלה כבדה כל כך עם מחיר אישי כבד . אבל לדעתי צריך לשקול בהיבט הרחב ולא רק 'להסתכל על עצמך', ובהיבט הרחב אני עושה את הדבר הנכון", אומר בשיא .
"אישית אני חושב שאין מה שמחזק יותר את ההתיישבות ביש"ע מאשר כאשר מקטינים את הלחץ הדמוגרפי הגדול. אבל כמובן שיכול להיות שאתבדה", מוסיף בשיא. לדבריו שיפוט הסטורי נזקק למבט פרספקטיבי ומבט זה אינו אפשרי כרגע וגם מי שמתיימר לתת מבט כזה בימינו "מדבר בסופו של דבר מתוך השקפת עולמו".
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי קרא הערב לבשיא לפרוש מתפקידו ולא ליטול חלק בביצוע תוכנית "ההנתקות".
במכתב לבשיא מזכיר החוג כי "התנחלות שדה-אליהו נקראת על שמו של הרב אליהו גוטמאכר, מחולמי ציון הראשונים בגרמניה, שהאמין בגאולת ישראל בארץ ישראל, התנחלות שדה אליהו הוקמה בשלהי מאורעות תרצ"ט-1939, כתשובה ציונית והתיישבותית לאינתיפאדה דאז, שכמובן לא היתה קשורה ב"שטחים", ב"קו ירוק", ב"כיבוש", וכו', עם ישראל אינו כובש בארץ ישראל. לא "הכיבוש" משחית, אלא הגירוש משחית, עקירת יהודים מבתיהם, השחתת רכושם, והעברתם בכפייה למקומות יישוב אחרים (או - במלים לא מכובסות - טרנספר) עומדות בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וצריכות לקומם את כל מי שזכויות כל בני האדם יקרות לו".