במסגרת הישיבה נדונה הצעה למיסוד בחוק של מפגשים קבועים בין הסבים לנכדיהם. מי שביקשו למסד מפגשים כאלה הסבירו כי קיימים מקרים בהם ההורים מונעים את המגע בין הסבים לילדים אם מחמת נתק ביחסים בין בני הזוג שהתגרשו, אם בשל מות האב ואי רצונה של האם "לבלבל" את הילד ואם משום שההורים סבורים שקשר עם הסבים או הסבתות יפגע בחינוך ילדיהם.

השופט אבידן גלובינסקי, שופט בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, אמר כי : " כאשר קיים נתק בין הילד לבין סבו וסבתו, המפסיד העיקרי הוא הילד. היום אין בידי בית המשפט כלים למתן אישור חוקי לקשר כזה גם אם אין מדובר במקרי גירושין וסכסוכים". עוד אמר כי בתי הדין אינם מוסמכים להביע את רצון הילד לקשר עם סבא וסבתא שלו, והיעדר חקיקה גורם לחוסר עקביות בקרב השופטים בנושא זה ולפגיעה בזכויות הילד.

נציגת מגזר הסבתות, הד"ר מאירה אור לניאדו, אמרה בדיון: "הסבא והסבתא מהווים עבור הילד את השורשים שלו, חלק מגופו ומחקרים כבר הוכיחו שנתק מהם עלול לגרום למומים בלתי הפיכים ולרצון לחפש שורשים בבגרותם.אין לי ספק שבלי תיקון בחוק לא ישתנה דבר" לדבריה ביחידות הסיוע "לא שומעים בקולם של סבים וסבתות שרוצים הסדרי ראיה עם הילד".

ואולם במשרד הרווחה סבורים כי אין צורך בשינוי בחקיקה ולדבריהם המענה לנושא זה הוא טיפולי. היועצת המשפטית של משרד הרווחה, עו"ד בתיה ארטמן, טוענת כי בית המשפט נוהג להפנות בקשות למפגשים קבועים של סבים וסבתות עם נכדיהם ליחידות סיוע או לפקידי הסעד ושם שוקלים אם להמליץ לבית המשפט על מיסוד הקשר עם הסבא והסבתא".