"לפני כחודשיים התבקשו כל התאילנדים בגוש קטיף, על ידי שגרירות ארצם וחברת כח אדם שדרכה הם מגיעים, לצאת אל צומת כיסופים עם חפציהם. שם המתין להם צוות מהשגרירות ונציג משרד העבודה התאילנדי, מצוייד ברישומים מסודרים במטרה לשבצם לעבודה אצל חקלאים אחרים בחלקי ארץ שונים ובעיקר לאזור הדרום, 'וראה זה פלא 99% מהם הרימו טלפונים עוד באותו לילה וביקשו שנאסוף אותם בחזרה כי הם רוצים רק לגוש קטיף, הם אינם רוצים חקלאים אחרים'", כך מספר יוסי צרפתי מהישוב גן אור בגוש קטיף ויו"ר הועדה החקלאית באזור, בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7.
צרפתי מתייחס בכך לפרסומים כי תאילנד דרשה מהעובדים התאילנדיים לעזוב את קטיף. לדבריו 350 עובדים תאילנדים מועסקים כיום בחקלאות של גוש קטיף המשתרעת על פני כ 4 אלפים דונמים, מרביתה חממות.
"אנחנו מגדולי היצואנים של תוצרת אורגנית" מפרט צרפתי, אנחנו מייצאים עגבניות שרי, פלפל, גידולי עלים ללא חרקים ש'אנחנו מהווים 95% מהשוק' וכן יש לנו רשת גדולה של גרניום".
צרפתי מדגיש כי חקלאי קטיף עובדים לפי החוק וכל חקלאי מקבל אישור להבאת עובדים זרים בהתאם להיקף פעילותו החקלאית. עם האישור הוא מביא עובדים זרים דרך חברות כח אדם. העובדים מאידך מקבלים היתר עבודה במשרד העבודה התאילנדי , דרך השגרירות. עיקר עבודת השגרירות, אומר צרפתי, היא לחדש את הדרכונים.
הוא מציין כי השגריר הקודם היה מעורב יותר בתנאי העסקתם ואפילו ניסה להוציאם מגוש קטיף. יש לדעת מוסיף צרפתי כי העובדים התאילנדים המגיעים לגוש קטיף אינם מולכים שולל אלא חותמים מראש על כך שהם יודעים כי יעדם הוא גוש קטיף. "אין מי שמביא אותם ומספר להם שהם באים לגן עדן ובסוף באים לגוש קטיף, למרות ש'גוש קטיף הוא גן העדן האמיתי היום'", מציין צרפתי.
צרפתי מוסיף כי שגרירות תאילנד בישראל מנסה מאז תחילת מלחמת אוסלו למנוע את עבודת העובדים ואת אלו שמגיעים היא מנסה להוציא אבל כאמור "העובדים מרוצים והם רוצים להשאר כי"טוב להם פה'". כך הם אומרים לאנשי השגרירות כשהם מגיעים וכך הם אומרים לעתונאים כשהם מגיעים לראיינם, מוסיף צרפתי.
צרפתי מתייחס לידיעות בדבר בואם של עובדים מנפאל ואומר כי הדבר היה כבר בעבר ואין בכך חידוש. הוא מספר: "לפני כשנתיים כששגרירות תאילנד אסרה להכניס עובדים לגוש קטיף "הבאנו קבוצה מנפאל ו'העסק השתחרר'".
העבודה החקלאית נמשכת כסדרה, מבהיר צרפתי. לדבריו, חוזים נחתמו עם חברת אגרקסקו שהודיעה שהיא תחתום חוזים כי "החקלאים של גוש קטיף יקרים לה". "הבעיות הקשות יותר, אומר צרפתי, "הן של מדינת ישראל מול האיחוד האירופי בנושא המכסים והדבר קשור להתייחסותם של הגורמים הפוליטיים לחקלאים ולפרנסה".
צרפתי מתייחס בכך לפרסומים כי תאילנד דרשה מהעובדים התאילנדיים לעזוב את קטיף. לדבריו 350 עובדים תאילנדים מועסקים כיום בחקלאות של גוש קטיף המשתרעת על פני כ 4 אלפים דונמים, מרביתה חממות.
"אנחנו מגדולי היצואנים של תוצרת אורגנית" מפרט צרפתי, אנחנו מייצאים עגבניות שרי, פלפל, גידולי עלים ללא חרקים ש'אנחנו מהווים 95% מהשוק' וכן יש לנו רשת גדולה של גרניום".
צרפתי מדגיש כי חקלאי קטיף עובדים לפי החוק וכל חקלאי מקבל אישור להבאת עובדים זרים בהתאם להיקף פעילותו החקלאית. עם האישור הוא מביא עובדים זרים דרך חברות כח אדם. העובדים מאידך מקבלים היתר עבודה במשרד העבודה התאילנדי , דרך השגרירות. עיקר עבודת השגרירות, אומר צרפתי, היא לחדש את הדרכונים.
הוא מציין כי השגריר הקודם היה מעורב יותר בתנאי העסקתם ואפילו ניסה להוציאם מגוש קטיף. יש לדעת מוסיף צרפתי כי העובדים התאילנדים המגיעים לגוש קטיף אינם מולכים שולל אלא חותמים מראש על כך שהם יודעים כי יעדם הוא גוש קטיף. "אין מי שמביא אותם ומספר להם שהם באים לגן עדן ובסוף באים לגוש קטיף, למרות ש'גוש קטיף הוא גן העדן האמיתי היום'", מציין צרפתי.
צרפתי מוסיף כי שגרירות תאילנד בישראל מנסה מאז תחילת מלחמת אוסלו למנוע את עבודת העובדים ואת אלו שמגיעים היא מנסה להוציא אבל כאמור "העובדים מרוצים והם רוצים להשאר כי"טוב להם פה'". כך הם אומרים לאנשי השגרירות כשהם מגיעים וכך הם אומרים לעתונאים כשהם מגיעים לראיינם, מוסיף צרפתי.
צרפתי מתייחס לידיעות בדבר בואם של עובדים מנפאל ואומר כי הדבר היה כבר בעבר ואין בכך חידוש. הוא מספר: "לפני כשנתיים כששגרירות תאילנד אסרה להכניס עובדים לגוש קטיף "הבאנו קבוצה מנפאל ו'העסק השתחרר'".
העבודה החקלאית נמשכת כסדרה, מבהיר צרפתי. לדבריו, חוזים נחתמו עם חברת אגרקסקו שהודיעה שהיא תחתום חוזים כי "החקלאים של גוש קטיף יקרים לה". "הבעיות הקשות יותר, אומר צרפתי, "הן של מדינת ישראל מול האיחוד האירופי בנושא המכסים והדבר קשור להתייחסותם של הגורמים הפוליטיים לחקלאים ולפרנסה".