העתון "במחנה" לובש פנים חדשות ו"כחלק מתהליך התמקצעות והתמחות, מניח "במחנה" מאחוריו את מרבית התכנים האזרחיים שהיוו חלק בלתי נפרד מן העתון בשנים האחרונות, ומרחיב משמעותית את היקף התכנים הנוגעים לצבא ולבטחון", כך מציג 'מפקד והעורך הראשי' של "במחנה" רני רביב, את השינויים שחלו מגליון שבוע זה. כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי לדברי העורך, בחודשיים האחרונים בוצעו בעתון "מהלכים" וזאת כדי "לתת לכם, קוראי העתון, את המוצר המענין והרלוונטי ביותר, תוך הדגשת ייחודו של 'במחנה' כמגזין יחיד מסוגו בישראל".
כתבתנו מציינת כי גליונו של "במחנה" השבוע מתמקד בקצינים הדתיים בצה"ל. בכתבה "מושלים בכיפה" עוסק יאיר שלג באלופים דתיים בצה"ל ובכתבה "פלוגת האבות" מראיין עומר ברק שלושה מפקדים בגדוד הנח"ל החרדי.
ד"ר אשר כהן רס"ן במיל' וחוקר הציונות הדתית מהמח' למדע המדינה באוני' בר אילן, אומר בכתבה "מושלים בכיפה" כי "מי שכבר הגיע לדרגת מג"ד ומעלה הפנים את הערכים הצבאיים עד תומם. לפחות מבחינת התפקוד הצבאי והערכים הצבאיים הרבה יותר בולטים אצלו מאשר הערכים הדתיים".
בסוגיית ההתמודדות עם פינוי הישובים אומר אל"מ במיל' "משה" סגן מפקד אוגדת מילואים וראש איגוד המכינות הקדם צבאיות, כי קיימת אפשרות שקצינים דתיים ייקלעו ל"דילמת הנאמנות הכפולה", כלשונו. לדבריו הדבר ייתכן "אצל קציני מילואים דתיים, שכן הללו מתפקדים לעתים באזרחות כחלק מהמערכת הדתית, ואפילו הפוליטית, הממוסדת, במקביל לתפקידם במילואים". אל"מ משה מציין כי הוא דוגמא לכך ומספר ש"בשלב מסוים של מבצע 'חומת מגן' הבנתי שלא טוב שאהיה קשור לנושאים כמו פינוי מאחזים, כמי שתומך בהם בחיי האזרחיים, ובקשתי שלא להיות אחראי לכך".
על הסיבות לכך שאין יותר אלופים דתיים אומר ד"ר כהן כי המנטליות הציונית דתית מטילה "תקרת זכוכית" עצמית על התקדמות בניה לצמרת צה"ל. "החיים הדתיים מדגישים במיוחד את ערכי המשפחה ואף יוצרים נורמה של משפחות גדולות עם הרבה ילדים. לכן אופי החיים הצבאיים במיוחד בתפקידים קרביים שמצריכים פגיעה קשה בחיי משפחה, אינו מתאים לכך. אני מעריך שהנקודה הזו גרמה גם לרבים שכבר התחילו במסלול של שירות קבע לפרוש מיוזמתם בשלבים מוקדמים יחסית לעומת עמיתים חילוניים".
"חיי משפחה חשובים כמובן לכולם, גם לקצינים חילוניים", אומר האלוף עמידרור אבל, הוא מוסיף "החיים הדתיים מחשיבים במיוחד את הטקסים המשפחתיים, וההשתתפות הקבועה בהם, ולכן אורח החיים הצבאי מתנגש עם הנורמות הדתיות".
בהתייחסו לפניו העתידיים של המטכ"ל וסיכוייהם של קצינים דתיים נוספים להתמנות לתפקידים בכירים, אומר אל"מ במיל' משה: "כשם שמזה שנים ארוכות אין אף רמטכ"ל מגולני, ומשום מה כולם באים מהצנחנים, כך ייתכן שלא תהיה חפיפה בין הנוכחות הדתית בתפקידי המג"דים והמח"טים לנוכחות הדתית, כמה שנים מאוחר יותר, במטה הכללי. ברמות הבכירות נכנסים שיקולים נוספים להחלטות המינויים".
כתבתנו מציינת כי גליונו של "במחנה" השבוע מתמקד בקצינים הדתיים בצה"ל. בכתבה "מושלים בכיפה" עוסק יאיר שלג באלופים דתיים בצה"ל ובכתבה "פלוגת האבות" מראיין עומר ברק שלושה מפקדים בגדוד הנח"ל החרדי.
ד"ר אשר כהן רס"ן במיל' וחוקר הציונות הדתית מהמח' למדע המדינה באוני' בר אילן, אומר בכתבה "מושלים בכיפה" כי "מי שכבר הגיע לדרגת מג"ד ומעלה הפנים את הערכים הצבאיים עד תומם. לפחות מבחינת התפקוד הצבאי והערכים הצבאיים הרבה יותר בולטים אצלו מאשר הערכים הדתיים".
בסוגיית ההתמודדות עם פינוי הישובים אומר אל"מ במיל' "משה" סגן מפקד אוגדת מילואים וראש איגוד המכינות הקדם צבאיות, כי קיימת אפשרות שקצינים דתיים ייקלעו ל"דילמת הנאמנות הכפולה", כלשונו. לדבריו הדבר ייתכן "אצל קציני מילואים דתיים, שכן הללו מתפקדים לעתים באזרחות כחלק מהמערכת הדתית, ואפילו הפוליטית, הממוסדת, במקביל לתפקידם במילואים". אל"מ משה מציין כי הוא דוגמא לכך ומספר ש"בשלב מסוים של מבצע 'חומת מגן' הבנתי שלא טוב שאהיה קשור לנושאים כמו פינוי מאחזים, כמי שתומך בהם בחיי האזרחיים, ובקשתי שלא להיות אחראי לכך".
על הסיבות לכך שאין יותר אלופים דתיים אומר ד"ר כהן כי המנטליות הציונית דתית מטילה "תקרת זכוכית" עצמית על התקדמות בניה לצמרת צה"ל. "החיים הדתיים מדגישים במיוחד את ערכי המשפחה ואף יוצרים נורמה של משפחות גדולות עם הרבה ילדים. לכן אופי החיים הצבאיים במיוחד בתפקידים קרביים שמצריכים פגיעה קשה בחיי משפחה, אינו מתאים לכך. אני מעריך שהנקודה הזו גרמה גם לרבים שכבר התחילו במסלול של שירות קבע לפרוש מיוזמתם בשלבים מוקדמים יחסית לעומת עמיתים חילוניים".
"חיי משפחה חשובים כמובן לכולם, גם לקצינים חילוניים", אומר האלוף עמידרור אבל, הוא מוסיף "החיים הדתיים מחשיבים במיוחד את הטקסים המשפחתיים, וההשתתפות הקבועה בהם, ולכן אורח החיים הצבאי מתנגש עם הנורמות הדתיות".
בהתייחסו לפניו העתידיים של המטכ"ל וסיכוייהם של קצינים דתיים נוספים להתמנות לתפקידים בכירים, אומר אל"מ במיל' משה: "כשם שמזה שנים ארוכות אין אף רמטכ"ל מגולני, ומשום מה כולם באים מהצנחנים, כך ייתכן שלא תהיה חפיפה בין הנוכחות הדתית בתפקידי המג"דים והמח"טים לנוכחות הדתית, כמה שנים מאוחר יותר, במטה הכללי. ברמות הבכירות נכנסים שיקולים נוספים להחלטות המינויים".