כתבנו חגי הוברמן מציין כי בהודעתם כותבים השניים, כי "בתשעת הימים שמר"ח אב, פרצה בשדותינו אש, המאיימת לכלות את הבית האישי, את בית הקיבוץ הדתי וגם מעבר לו. מתוך חשבון נפש שערכנו שנינו, אנו באים היום, תשעה באב תשס"ד, בקריאה, וגם בתביעה: לא לשנאת חינם. כן לאהבת חינם. אכן עמדותינו הפוליטיות שונות ואנו חלוקים קוטבית בשאלות של העם והארץ. אבל - אנשים אחים אנחנו".

בשיא ושפירא מוסיפים כי "בשיחות שהיו בינו אכן עלו דברים חריפים, אבל הם נאמרו מתוך חברות, ומתוך רגישות לנושא, ואנו מצטערים על כך שהם איבדו את משמעותם המקורית בחלק מהפרסומים.

"גם בעיצומו של וויכוח הנוגע לשורשי קיומינו בארץ, אל נכנה איש את רעהו במלים הנוראות שנשמעו בימים האחרונים: "קאפו", "יודנראט", "אייכמן". הדבר פוגע בזכר השואה, שלא צריכה להיות כך חלק מהשיח הפוליטי. אל נכנה את החולקים על דעתנו בשמות גנאי מההיסטוריה שלנו (יוספוס פלביוס, למשל), ואל נאיים בחרמות ובנידויים; ונעשה, ככל יכולתנו, לשמור על תרבות של דיון ושל ויכוח גם, בין יריבים, וגם כאשר הדעות מקוטבות ממש".

לגבי העתיד כותבים השניים, כי "יתכן, כי במסגרת החלטה דמוקרטית תינתן בעתיד הוראה לפנות את גוש קטיף. אז כנראה – נעמוד משני עברי המתרס: האחד מאתנו עתיד להצטרף אל אלה שיאחזו בקרקע בכל נפשם ובכל מאודם, כדי למנוע את הפינוי מהבית. וחברו יהיה חלק מהמערכת שתפעל לפינויו. אנו מתחייבים כי גם אז, ברגעים הקשים ביותר, נעשה הכל כדי לא לפגוע בזולת, לא מילולית ובוודאי שלא בגוף, ולא תהיה מלחמת אחים. אנשים אחים אנחנו, ולפי אמונתנו, אפשר לנהל מאבק קשה, אפילו קשה מאוד, גם מתוך חברות, ואפילו מתוך אהבה".