בתגובה לדברי מרגל האטום מרדכי וענונו לעיתון "אל-חיאת" ובהם הזהיר מפני רעידת אדמה שתגרום לנזק חמור לכור הגרעיני הישראלי בדימונה, פרסמה דוברות הועדה לאנרגיה אטומית הבהרה המפריכה את טענותיו.
הוועדה קובעת כי טענותיו של וענונו הן "מגוחכות וחסרות שחר". נזכיר כי האיש אמר כי רעידת אדמה עשויה להביא להתפרצות גרעינית כדוגמת זו שאירעה בצ'רנוביל.
הוועדה פורסת מספר נתונים המפריכים אזהרות אלה. "בישראל קיים תקן בנייה אנטי סייסמי בהתאם לתקן המתקדם בעולם. שני כורי המחקר שלנו נבנו לפי תכנון ייחודי להם, ברמה העומדת מעל תקן הבניה הנ"ל", נאמר בהודעה.
עוד קובעת וועדת האנרגיה האטומית כי "כורי המחקר בישראל תוכננו לעמוד ברעידות אדמה עפ"י מיטב הידע ההנדסי שנרכש במדינות בעלות רמת טכנולוגיית בניה מתקדמת ביותר. עמידותם חזרה ונבדקה לאחרונה ומסקנות הבדיקה אשררו זאת".
לבד מהאמור קיימות מערכות נוספות שנועדו להבטיח תפקוד נאות אף במקרה של רעידת אדמה חמורה.
הועדה ציינה כי לאחר כל רעש אדמה (ואין זה משנה אם מדובר ברעש עיקרי או ברעשי לואי) נערכת בכורים בקרת נזקים. אם אכן מתגלים כאלה ננקטים האמצעים המתחייבים, כמו בכל תחזוקה נורמלית של מבנה.
עוד יצוין כי על פי דו"ח הוועדה הקריה למחקר גרעיני נגב (קמ"ג), נבנתה מלכתחילה בהתאם לתכנון מראש, במרחק סביר מכל ישוב בנגב. מאז הקמתה, ולפי אותו עקרון גם לא נבנו ישובים בקרבתה.
מומחי הוועדה מדגישים כי "בכל ההיסטוריה של תפעול כורים גרעיניים בעולם לא גרמו רעידות אדמה לנזקים שהביאו להרס כור או לפיזור חומר רדיוקטיבי ממנו עקב נזקי רעש. המאמצים הרציניים המושקעים ברישוי כורים נועדו למנוע מראש הקמת כור בקרבה מיידית להעתק פעיל (מקור לרעידות אדמה)".
דברי הוועדה נחתמים במילים "מקומם ומגוחך במיוחד כל ניסיון לעשות השוואה בין התג"ר (תחנת כוח גרעינית) בצ'רנוביל לבין כורי המחקר הישראליים אשר קטנים מהם בהספקם וגודלם, שלא לדבר על סטנדרטי הבטיחות שבהם עומדים. מעבר לכך, נכון להעמיד דברים על דיוקם – אסון צ'רנוביל אירע עקב טעות אנוש ולא בשל רעידת אדמה!". (ש)
הוועדה קובעת כי טענותיו של וענונו הן "מגוחכות וחסרות שחר". נזכיר כי האיש אמר כי רעידת אדמה עשויה להביא להתפרצות גרעינית כדוגמת זו שאירעה בצ'רנוביל.
הוועדה פורסת מספר נתונים המפריכים אזהרות אלה. "בישראל קיים תקן בנייה אנטי סייסמי בהתאם לתקן המתקדם בעולם. שני כורי המחקר שלנו נבנו לפי תכנון ייחודי להם, ברמה העומדת מעל תקן הבניה הנ"ל", נאמר בהודעה.
עוד קובעת וועדת האנרגיה האטומית כי "כורי המחקר בישראל תוכננו לעמוד ברעידות אדמה עפ"י מיטב הידע ההנדסי שנרכש במדינות בעלות רמת טכנולוגיית בניה מתקדמת ביותר. עמידותם חזרה ונבדקה לאחרונה ומסקנות הבדיקה אשררו זאת".
לבד מהאמור קיימות מערכות נוספות שנועדו להבטיח תפקוד נאות אף במקרה של רעידת אדמה חמורה.
הועדה ציינה כי לאחר כל רעש אדמה (ואין זה משנה אם מדובר ברעש עיקרי או ברעשי לואי) נערכת בכורים בקרת נזקים. אם אכן מתגלים כאלה ננקטים האמצעים המתחייבים, כמו בכל תחזוקה נורמלית של מבנה.
עוד יצוין כי על פי דו"ח הוועדה הקריה למחקר גרעיני נגב (קמ"ג), נבנתה מלכתחילה בהתאם לתכנון מראש, במרחק סביר מכל ישוב בנגב. מאז הקמתה, ולפי אותו עקרון גם לא נבנו ישובים בקרבתה.
מומחי הוועדה מדגישים כי "בכל ההיסטוריה של תפעול כורים גרעיניים בעולם לא גרמו רעידות אדמה לנזקים שהביאו להרס כור או לפיזור חומר רדיוקטיבי ממנו עקב נזקי רעש. המאמצים הרציניים המושקעים ברישוי כורים נועדו למנוע מראש הקמת כור בקרבה מיידית להעתק פעיל (מקור לרעידות אדמה)".
דברי הוועדה נחתמים במילים "מקומם ומגוחך במיוחד כל ניסיון לעשות השוואה בין התג"ר (תחנת כוח גרעינית) בצ'רנוביל לבין כורי המחקר הישראליים אשר קטנים מהם בהספקם וגודלם, שלא לדבר על סטנדרטי הבטיחות שבהם עומדים. מעבר לכך, נכון להעמיד דברים על דיוקם – אסון צ'רנוביל אירע עקב טעות אנוש ולא בשל רעידת אדמה!". (ש)