כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי עפ"י החוק "תפקיד הועדות יהיה ליזום ולתכנן דרכי הנצחה ופעולות הנצחה לתושבי המקום שנרצחו בפעולות הטרור".
את החוק יזמה ח"כ רוחמה אברהם מהליכוד. במהלך הסברה על העומד ברקע יוזמתה לחקיקת החוק הקריאה אברהם את שיר "הרעות" של חיים גורי: "על הנגב יורד ליל הסתיו/ ומצית כוכבים חרש חרש/ את הרוח עובר על הסף/ עננים מהלכים על הדרך/ כבר שנה. לא הרגשנו כמעט/ איך עברו הזמנים בשדותינו/ כבר שנה ונותרנו מעט/ מה רבים שאינם כבר בינינו/ אך נזכור את כולם / את יפי הבלורית והתואר/ כי רעות שכזאת לעולם/ לא תיתן את לבנו לשכוח/ אהבה מקודשת בדם/ את תשובי בינינו לפרוח".
"המילים של השיר אומרות דבר אחד" אמרה אברהם, "כי ההנצחה היא הרבה מעבר למחווה הסמלית, היא אינה מעשה של רשות, אלא אחת מהחובות הראשונות המוטלות עלינו וזאת בראש ובראשונה 'מתוקף היותנו אחים מתוקף היותנו שותפים לגורל שמזמנת לנו ארץ אבות'". מלכתחילה אמרה אברהם לא הייתי רוצה שחוק כזה יהיה דרוש אך "לצערי המציאות היא קשה. אנחנו צריכים לחבק את המשפחות", אמרה.
אברהם הודתה בסיום דבריה למי ש'עזר וסייע' בהכנת החוק ומנתה בהם את "יוסי צור אביו של אסף צור-בלונדי, הי"ד שנרצח בפיגוע בקו 37 בחיפה במרץ 03, יוסי מנדלביץ, אביו של יובל הי"ד שנרצח אף הוא בפיגוע האוטובוס בחיפה, יפה ומישל אלהרר יו"ר ארגון נפגעי הטרור והאיבה בישראל, הוריה של מאיה הי"ד שנרצחה בפיגוע מכונית התופת בעפולה באפריל 94 "אני מודה לכם על התמיכה ועל החברות",אמרה אברהם.
בדברי ההסבר לחוק אמר ח"כ ד"ר יורי שטרן יו"ר ועדת הפנים, הועדה שעסקה בהכנת החוק, כי "חווינו בתקופה האחרונה כמעט בארבע השנים האחרונות מלחמה מסוג חדש. אם גם קודם ידעה מדינת ישראל טרור מהו ורבים מאזרחינו נפלו על ידי מרצחים כתוצאה מפעילות הרצח והטבח של המחבלים הערביים הרי ב 4 שנים האחרונות הטרור הפך למלחמה מתמשכת נגדנו. הוא גם הפך לתופעה עולמית". לדבריו "חובה על ממשלת ישראל, על כוחות הבטחון שלנו על המדינה כולה לתת מענה למלחמה זו, למגר את הטרור, להכריע אותו, להביא לסיומו. 'זהו החוב הבסיסי שיש למדינה ולממשלה מול אזרחיה – לתת להם מגן', אבל כל עוד הוא לא ניתן וכל עוד פעילות הטרור נמשכת ונופלים לנו אזרחים, החובה הלא פחות חשובה במקרה זה היא לתת למשפחות השכולות, לכל מי שנפגע, משפחה, בני משפחה, קרובים וחברים, לפחות את התמיכה הנפשית, את ההרגשה שהקורבנות האלה הם לא קורבנות פרטיים אלא קורבנות של העם. הקורבנות של הציבור כולו במלחמה שלא אנחנו פתחנו בה. במלחמה שכפו עלינו במלחמה שכולנו בה חיילים. אסור שקורבנות הטרור שנרצחי הטרור יהפכו לקורבן פרטי. לכאב פרטי של משפחותיהם וחבריהם. חייבים אנחנו לתת לזה מעמד לאומי".
שטרן אמר עוד כי עפ"י החוק יקומו בכל עיר ועיר מפעלי הנצחה שונים לפי החלטות המועצה של אותה עיר שייתנו את "המימד הנכון לנרצחי הטרור, שיזכירו לתושבי העיר מה קרה אצלם לפני שנה, שנתיים ושלוש ויבטיחו את ההנצחה ואת הזכרון הקולקטיבי גם בדורות הבאים".
שטרן ציין כי בחוק מצוי חידוש המחייב מתן ייצוג למשפחות נפגעי הטרור במנגנון שיקום בכל עיר. "אני חושב שיש בזה חידוש חשוב מאד שנותן למשפחות הנרצחים באמת את היכולת להשפיע על ההנצחה בערים השונות", אמר שטרן.
את החוק יזמה ח"כ רוחמה אברהם מהליכוד. במהלך הסברה על העומד ברקע יוזמתה לחקיקת החוק הקריאה אברהם את שיר "הרעות" של חיים גורי: "על הנגב יורד ליל הסתיו/ ומצית כוכבים חרש חרש/ את הרוח עובר על הסף/ עננים מהלכים על הדרך/ כבר שנה. לא הרגשנו כמעט/ איך עברו הזמנים בשדותינו/ כבר שנה ונותרנו מעט/ מה רבים שאינם כבר בינינו/ אך נזכור את כולם / את יפי הבלורית והתואר/ כי רעות שכזאת לעולם/ לא תיתן את לבנו לשכוח/ אהבה מקודשת בדם/ את תשובי בינינו לפרוח".
"המילים של השיר אומרות דבר אחד" אמרה אברהם, "כי ההנצחה היא הרבה מעבר למחווה הסמלית, היא אינה מעשה של רשות, אלא אחת מהחובות הראשונות המוטלות עלינו וזאת בראש ובראשונה 'מתוקף היותנו אחים מתוקף היותנו שותפים לגורל שמזמנת לנו ארץ אבות'". מלכתחילה אמרה אברהם לא הייתי רוצה שחוק כזה יהיה דרוש אך "לצערי המציאות היא קשה. אנחנו צריכים לחבק את המשפחות", אמרה.
אברהם הודתה בסיום דבריה למי ש'עזר וסייע' בהכנת החוק ומנתה בהם את "יוסי צור אביו של אסף צור-בלונדי, הי"ד שנרצח בפיגוע בקו 37 בחיפה במרץ 03, יוסי מנדלביץ, אביו של יובל הי"ד שנרצח אף הוא בפיגוע האוטובוס בחיפה, יפה ומישל אלהרר יו"ר ארגון נפגעי הטרור והאיבה בישראל, הוריה של מאיה הי"ד שנרצחה בפיגוע מכונית התופת בעפולה באפריל 94 "אני מודה לכם על התמיכה ועל החברות",אמרה אברהם.
בדברי ההסבר לחוק אמר ח"כ ד"ר יורי שטרן יו"ר ועדת הפנים, הועדה שעסקה בהכנת החוק, כי "חווינו בתקופה האחרונה כמעט בארבע השנים האחרונות מלחמה מסוג חדש. אם גם קודם ידעה מדינת ישראל טרור מהו ורבים מאזרחינו נפלו על ידי מרצחים כתוצאה מפעילות הרצח והטבח של המחבלים הערביים הרי ב 4 שנים האחרונות הטרור הפך למלחמה מתמשכת נגדנו. הוא גם הפך לתופעה עולמית". לדבריו "חובה על ממשלת ישראל, על כוחות הבטחון שלנו על המדינה כולה לתת מענה למלחמה זו, למגר את הטרור, להכריע אותו, להביא לסיומו. 'זהו החוב הבסיסי שיש למדינה ולממשלה מול אזרחיה – לתת להם מגן', אבל כל עוד הוא לא ניתן וכל עוד פעילות הטרור נמשכת ונופלים לנו אזרחים, החובה הלא פחות חשובה במקרה זה היא לתת למשפחות השכולות, לכל מי שנפגע, משפחה, בני משפחה, קרובים וחברים, לפחות את התמיכה הנפשית, את ההרגשה שהקורבנות האלה הם לא קורבנות פרטיים אלא קורבנות של העם. הקורבנות של הציבור כולו במלחמה שלא אנחנו פתחנו בה. במלחמה שכפו עלינו במלחמה שכולנו בה חיילים. אסור שקורבנות הטרור שנרצחי הטרור יהפכו לקורבן פרטי. לכאב פרטי של משפחותיהם וחבריהם. חייבים אנחנו לתת לזה מעמד לאומי".
שטרן אמר עוד כי עפ"י החוק יקומו בכל עיר ועיר מפעלי הנצחה שונים לפי החלטות המועצה של אותה עיר שייתנו את "המימד הנכון לנרצחי הטרור, שיזכירו לתושבי העיר מה קרה אצלם לפני שנה, שנתיים ושלוש ויבטיחו את ההנצחה ואת הזכרון הקולקטיבי גם בדורות הבאים".
שטרן ציין כי בחוק מצוי חידוש המחייב מתן ייצוג למשפחות נפגעי הטרור במנגנון שיקום בכל עיר. "אני חושב שיש בזה חידוש חשוב מאד שנותן למשפחות הנרצחים באמת את היכולת להשפיע על ההנצחה בערים השונות", אמר שטרן.