ועדת הכלכלה אישרה הצעת חוק של ח"כ אורית נוקד וח"כ שאול יהלום, לפיה יחויבו חברות עסקיות להודיע לצרכן מראש לקראת תום תקופת התחייבותו כלפיהן, וזאת כדי למנוע מצב בו נמשכת ההתקשרות בלי שהצרכן מודע לכך.
חברת הכנסת נוקד אמרה כי הצעת החוק היא בשורה לצרכנים, שכן מטבע הדברים, רוב רובם של הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחרי מועד פקיעת ההטבה. העובדה שהחברות לא מיידעות את הצרכן על סיומה של תקופת ההתקשרות, מונעת ממנו, בעידן של תחרות בין החברות, לשפר את תנאי ההתקשרות ולחתום על עסקה כדאית יותר. ח"כ שאול יהלום דרש כי המשך ההתקשרות בין העוסק לצרכן תאושר על ידי הצרכן בכתב או באמצעות הקלטה טלפונית שבה אישר הצרכן את הסכמתו להמשך ההתקשרות.
על פי הצעת החוק יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית על מועד סיום העסקה וכן את יתרת התשלומים שעליו לשלם עד למועד סיום העסקה. במקרה של טענה מצד צרכן כי חשבונו חויב לאחר מועד סיום העסקה, קובעת הצעת החוק כי חובת ההוכחה תהיה על העוסק, שיידרש להוכיח כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות עימו.
חנה טירי ממשרד התמ"ת ביקשה כי הצעת החוק תכלול תוספת של סוגי עסקאות בהן לא יתבצע ביטול אוטומטי של העסקה ללא הסכמה של הצרכן, שכן הדבר עלול להזיק בסופו של דבר לצרכן עצמו. כדוגמא לעסקאות כאלו ציינה טירי לחצני מצוקה, שהצרכן עלול לא לדעת כי נותק מהשירות ובשעת חירום יעמוד מול שוקת שבורה. במקרים כאלו, מציע משרד התמ"ת לא תדרש הסכמה פוזיטיבית מצד הלקוח, אלא בעל העסק ישלח לו התרעה 30 יום מראש בדבר המשך חיוב חשבונו.
הועדה קיבלה את הצעת יו"ר הועדה, ח"כ שלום שמחון לפיה הצעת החוק לא תחול על עסקאות שאורך תקופת המבצע שלהן אינו עולה על ששה חודשים. הצעה זו מהווה פשרה בין הצעת התמ"ת שביקש לקבוע כי החוק לא יחול על מבצעים קצרים בני 3 חודשים, לבין בקשת העיתונים שביקשו כי החוק לא יחול על תקופות התקשרות שנמשכת 12 חודשים.
הועדה קיבלה בנוסף את דרישת שמחון כי עוסקים יחוייבו לשלוח לצרכנים, לפחות אחת לחצי שנה את החשבוניות שהוצאו. שמחון אמר כי לועדת הכלכלה הגיעו תלונות של צרכנים לפיהם חברות מפסיקות לשלוח חשבוניות לאחר ההתקשרות עימם, כך שהצרכן לא יכול לעקוב אחרי החיובים השונים והסכומים הנגבים. שמחון ציין לדוגמא את חברות הכבלים המבקשות מהצרכן לראות את החשבונית על המסך באמצעות הממיר הדיגיטלי. ח"כ אלעזר כהן התרעם על כך ואמר "יש רבים, שאינם מתמצאים ברזי האלקטרוניקה ואינם מסוגלים לעקוב אחרי חשבוניות על המסך".
נציגי החברות השונות שהשתתפו בדיון הסתייגו מהצעת החוק. מיכל רפאלי- כדורי מחברת הלווין אמרה כי בעת חתימת העסקה חותם הלקוח על כל התנאים ואין צורך בתזכורות נוספות. אלי הולצמן, מנכ"ל אינטרנט זהב אמר כי תקופות המבצע הן שיטת קידום מכירות לגיטימית וכי המבחן הוא בשקיפות המידע שנמסר ללקוח. יוסי ליטמן מבזק בינלאומי אמר כי חובת ההסכמה של הצרכן עלולה להזיק לו ולגרום לניתוק טלפונים. יוסי ברג מהמועצה להגנת הצרכן אמר כי הצעת החוק מצויינת וכי להצעת התמ"ת להחריג סוגי עסקאות יש פוטנציאל הרסני שכן דווקא עניין לחצני המצוקה מהווה כר פורה להונאות והטעיות של קשישים. ירון לוינסון מרשות ההסתדרות לצרכנות אמר כי החוק מצויין שכן הוא יעשה סדר "בג'ונגל הקיים כיום בעסקאות האינטרנט המהיר והטלפונים הסלולריים".
חברת הכנסת נוקד אמרה כי הצעת החוק היא בשורה לצרכנים, שכן מטבע הדברים, רוב רובם של הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחרי מועד פקיעת ההטבה. העובדה שהחברות לא מיידעות את הצרכן על סיומה של תקופת ההתקשרות, מונעת ממנו, בעידן של תחרות בין החברות, לשפר את תנאי ההתקשרות ולחתום על עסקה כדאית יותר. ח"כ שאול יהלום דרש כי המשך ההתקשרות בין העוסק לצרכן תאושר על ידי הצרכן בכתב או באמצעות הקלטה טלפונית שבה אישר הצרכן את הסכמתו להמשך ההתקשרות.
על פי הצעת החוק יחויבו החברות ליידע את הצרכן בכל חשבונית על מועד סיום העסקה וכן את יתרת התשלומים שעליו לשלם עד למועד סיום העסקה. במקרה של טענה מצד צרכן כי חשבונו חויב לאחר מועד סיום העסקה, קובעת הצעת החוק כי חובת ההוכחה תהיה על העוסק, שיידרש להוכיח כי הצרכן הסכים להאריך את ההתקשרות עימו.
חנה טירי ממשרד התמ"ת ביקשה כי הצעת החוק תכלול תוספת של סוגי עסקאות בהן לא יתבצע ביטול אוטומטי של העסקה ללא הסכמה של הצרכן, שכן הדבר עלול להזיק בסופו של דבר לצרכן עצמו. כדוגמא לעסקאות כאלו ציינה טירי לחצני מצוקה, שהצרכן עלול לא לדעת כי נותק מהשירות ובשעת חירום יעמוד מול שוקת שבורה. במקרים כאלו, מציע משרד התמ"ת לא תדרש הסכמה פוזיטיבית מצד הלקוח, אלא בעל העסק ישלח לו התרעה 30 יום מראש בדבר המשך חיוב חשבונו.
הועדה קיבלה את הצעת יו"ר הועדה, ח"כ שלום שמחון לפיה הצעת החוק לא תחול על עסקאות שאורך תקופת המבצע שלהן אינו עולה על ששה חודשים. הצעה זו מהווה פשרה בין הצעת התמ"ת שביקש לקבוע כי החוק לא יחול על מבצעים קצרים בני 3 חודשים, לבין בקשת העיתונים שביקשו כי החוק לא יחול על תקופות התקשרות שנמשכת 12 חודשים.
הועדה קיבלה בנוסף את דרישת שמחון כי עוסקים יחוייבו לשלוח לצרכנים, לפחות אחת לחצי שנה את החשבוניות שהוצאו. שמחון אמר כי לועדת הכלכלה הגיעו תלונות של צרכנים לפיהם חברות מפסיקות לשלוח חשבוניות לאחר ההתקשרות עימם, כך שהצרכן לא יכול לעקוב אחרי החיובים השונים והסכומים הנגבים. שמחון ציין לדוגמא את חברות הכבלים המבקשות מהצרכן לראות את החשבונית על המסך באמצעות הממיר הדיגיטלי. ח"כ אלעזר כהן התרעם על כך ואמר "יש רבים, שאינם מתמצאים ברזי האלקטרוניקה ואינם מסוגלים לעקוב אחרי חשבוניות על המסך".
נציגי החברות השונות שהשתתפו בדיון הסתייגו מהצעת החוק. מיכל רפאלי- כדורי מחברת הלווין אמרה כי בעת חתימת העסקה חותם הלקוח על כל התנאים ואין צורך בתזכורות נוספות. אלי הולצמן, מנכ"ל אינטרנט זהב אמר כי תקופות המבצע הן שיטת קידום מכירות לגיטימית וכי המבחן הוא בשקיפות המידע שנמסר ללקוח. יוסי ליטמן מבזק בינלאומי אמר כי חובת ההסכמה של הצרכן עלולה להזיק לו ולגרום לניתוק טלפונים. יוסי ברג מהמועצה להגנת הצרכן אמר כי הצעת החוק מצויינת וכי להצעת התמ"ת להחריג סוגי עסקאות יש פוטנציאל הרסני שכן דווקא עניין לחצני המצוקה מהווה כר פורה להונאות והטעיות של קשישים. ירון לוינסון מרשות ההסתדרות לצרכנות אמר כי החוק מצויין שכן הוא יעשה סדר "בג'ונגל הקיים כיום בעסקאות האינטרנט המהיר והטלפונים הסלולריים".