שר האוצר קובע כי תוכניתו הכלכלית "הצילה את המשק שהיה על סיפה של קריסה כלכלית מוחלטת. התכנית בלמה את ההתדרדרות וכעת לאחר שעברנו לצמיחה עלינו לבסס אותה על מנת להוסיף מקומות עבודה וכדי לתת לחלשים וכדי שנוכל להביא לדברים שחשובים למדינת ישראל – פרנסה, בטחון, תרבות, חינוך, הכל".
נתניהו אומר שתכניתו הכלכלית השיבה למעגל העבודה כשבעים אלף אזרחים שייצאו ממעגל העוני.
באשר לטענה שמשרדו "מחביא כספים" אותם ניתן היה להעביר לציבור, אומר השר נתניהו כי מדובר ב"קשקוש", כהגדרתו. נתניהו הבהיר בראיון לערוץ הראשון של הטלוויזיה כי ברחבי העולם ישנם אלפי אנשים שעיסוקם הוא חקר תקציבי מדינות. אנשים אלו עוברים על ספרי התקציב בנסיון לאתר כספים עלומים, "אתה לא יכול להחביא כסף. בסוף השנה אתה רואה שבעצם התקציבים מנוצלים כמעט עד תום וכל משרד וכל שר יודע מה קורה במשרדו ויודע שאין אצלו את נפחי המיליארדים האלה".
שר האוצר הציע באחרונה לחברי הממשלה להרחיב ולהאריך את ישיבות התקציב ואף לזמן להן אישים בעלי ידע טכני במשרדי הממשלה, שיוכלו להציג בפני הממשלה כולה את נתוני כל משרד ומשרד על מנת להבהיר שתקציבי כל משרד שקוף לעין שרי המשרדים האחרים ויועציהם המקצועיים.
את האפשרות של העלאת מיסים אותה מבקשים שרים מסויימים, שולל נתניהו. נתניהו מבהיר כי העלאה שכזו תציג את ישראל כבעלת תקציב מנופח, בלתי מנוצל וככזה שאינו מחייב התייעלות. לממשלה שכזו, בעלת תקציב שכזה, לא תגיע הסכמת סוכנויות הדירוג וממשלת ארה"ב להעניק לישראל אשראים מבוקשים, הלוואות וכיוצא באלה.
לעומת דבריו אלה של שר האוצר ממשיך שר התמ"ת אהוד אולמרט לדבוק בקריאת התיגר על הקו הכלכלי של נתניהו. היום הוא אומר כי לאוצר יש עודפי תקציב שניתן לנצלם להעברה לשכבות החלשות והדבר לא נעשה.
"אני מתבסס על נתונים רשמיים של האוצר אשר פורסמו באתר האינטרנט. ישנם עודפי תקציב בלתי מנוצלים שהם "בילד אין" בתוך התקציב ועל הממשלה להחליט איך משתמשים בעודפים אלה על מנת שאפשר יהיה לקבוע סדרי עדיפויות נכונים.
אני שותף מלא לעמדת האוצר שאסור להגדיל את הגרעון" מדגיש אולמרט. לדבריו, למשרד האוצריש בלעדיות על שתי מערכות נתונים בסיסיים שאף אחד מן השרים לא שותף בעיצובם. האחד, אומדן ההכנסות והשני אומדן ההוצאות. "שני מרכיבים בסיסיים שמהם נגזר כל התקציב. ניתן לנצל טוב יותר את התקציב הנתון ללא הגדלת הגירעון וללא הגדלת ההוצאה הציבורית".
אולמרט גורס כי בשנת 2005, אין צורך בקיצוץ של 6 מיליארד ₪ בתקציב לאחר קיצוצים חדים וכואבים של למעלה מ- 20 מיליארד ₪ בשנים 2003-2004. לעומת זאת כדאי לנצל את התקציב החדש לשינוי סדרי עדיפויות.
הוא מגייס לעזרתו את כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר עפ"י תחזיתם, למרות ההורדות המאסיביות במסים הישירים והעקיפים, שהחלו בינואר וכלה ביולי השנה, שעלותם התקציבית כ- 5 מיליארד ₪, עדיין תחזית ההכנסות –2-151מיליארד ₪ (כולל ההכנסות מהפרטת "צים") היא מעל לאומדן התקציבי המקורי 149.4 מיליארד ₪. קרי תוספת של 1.6-2.6 מיליארד ₪ כ- 0.3%-0.5% מהגירעון.
היה והאוצר יצליח להפריט עוד השנה את אחד הבנקים (דיסקונט או בל"ל), מדובר בהכנסות נוספות של מיליארדי ₪. היה ולא – לבטח יצליחו לעשות זאת ב- 2005 לכן גם אומדן ההכנסות ל- 2005 של 157 מיליארד ₪ מוטה קיצונית כלפי מטה.
יצויין שהעמדה המסורתית של האוצר ושל בנק ישראל היא שאין להעביר הכנסות חד-פעמיות מהפרטה להוצאות שוטפות אלא להחזר חובות. (ש)
נתניהו אומר שתכניתו הכלכלית השיבה למעגל העבודה כשבעים אלף אזרחים שייצאו ממעגל העוני.
באשר לטענה שמשרדו "מחביא כספים" אותם ניתן היה להעביר לציבור, אומר השר נתניהו כי מדובר ב"קשקוש", כהגדרתו. נתניהו הבהיר בראיון לערוץ הראשון של הטלוויזיה כי ברחבי העולם ישנם אלפי אנשים שעיסוקם הוא חקר תקציבי מדינות. אנשים אלו עוברים על ספרי התקציב בנסיון לאתר כספים עלומים, "אתה לא יכול להחביא כסף. בסוף השנה אתה רואה שבעצם התקציבים מנוצלים כמעט עד תום וכל משרד וכל שר יודע מה קורה במשרדו ויודע שאין אצלו את נפחי המיליארדים האלה".
שר האוצר הציע באחרונה לחברי הממשלה להרחיב ולהאריך את ישיבות התקציב ואף לזמן להן אישים בעלי ידע טכני במשרדי הממשלה, שיוכלו להציג בפני הממשלה כולה את נתוני כל משרד ומשרד על מנת להבהיר שתקציבי כל משרד שקוף לעין שרי המשרדים האחרים ויועציהם המקצועיים.
את האפשרות של העלאת מיסים אותה מבקשים שרים מסויימים, שולל נתניהו. נתניהו מבהיר כי העלאה שכזו תציג את ישראל כבעלת תקציב מנופח, בלתי מנוצל וככזה שאינו מחייב התייעלות. לממשלה שכזו, בעלת תקציב שכזה, לא תגיע הסכמת סוכנויות הדירוג וממשלת ארה"ב להעניק לישראל אשראים מבוקשים, הלוואות וכיוצא באלה.
לעומת דבריו אלה של שר האוצר ממשיך שר התמ"ת אהוד אולמרט לדבוק בקריאת התיגר על הקו הכלכלי של נתניהו. היום הוא אומר כי לאוצר יש עודפי תקציב שניתן לנצלם להעברה לשכבות החלשות והדבר לא נעשה.
"אני מתבסס על נתונים רשמיים של האוצר אשר פורסמו באתר האינטרנט. ישנם עודפי תקציב בלתי מנוצלים שהם "בילד אין" בתוך התקציב ועל הממשלה להחליט איך משתמשים בעודפים אלה על מנת שאפשר יהיה לקבוע סדרי עדיפויות נכונים.
אני שותף מלא לעמדת האוצר שאסור להגדיל את הגרעון" מדגיש אולמרט. לדבריו, למשרד האוצריש בלעדיות על שתי מערכות נתונים בסיסיים שאף אחד מן השרים לא שותף בעיצובם. האחד, אומדן ההכנסות והשני אומדן ההוצאות. "שני מרכיבים בסיסיים שמהם נגזר כל התקציב. ניתן לנצל טוב יותר את התקציב הנתון ללא הגדלת הגירעון וללא הגדלת ההוצאה הציבורית".
אולמרט גורס כי בשנת 2005, אין צורך בקיצוץ של 6 מיליארד ₪ בתקציב לאחר קיצוצים חדים וכואבים של למעלה מ- 20 מיליארד ₪ בשנים 2003-2004. לעומת זאת כדאי לנצל את התקציב החדש לשינוי סדרי עדיפויות.
הוא מגייס לעזרתו את כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת אשר עפ"י תחזיתם, למרות ההורדות המאסיביות במסים הישירים והעקיפים, שהחלו בינואר וכלה ביולי השנה, שעלותם התקציבית כ- 5 מיליארד ₪, עדיין תחזית ההכנסות –2-151מיליארד ₪ (כולל ההכנסות מהפרטת "צים") היא מעל לאומדן התקציבי המקורי 149.4 מיליארד ₪. קרי תוספת של 1.6-2.6 מיליארד ₪ כ- 0.3%-0.5% מהגירעון.
היה והאוצר יצליח להפריט עוד השנה את אחד הבנקים (דיסקונט או בל"ל), מדובר בהכנסות נוספות של מיליארדי ₪. היה ולא – לבטח יצליחו לעשות זאת ב- 2005 לכן גם אומדן ההכנסות ל- 2005 של 157 מיליארד ₪ מוטה קיצונית כלפי מטה.
יצויין שהעמדה המסורתית של האוצר ושל בנק ישראל היא שאין להעביר הכנסות חד-פעמיות מהפרטה להוצאות שוטפות אלא להחזר חובות. (ש)