כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי מדובר בתיקון אותו יזם מבקר המדינה מתוך כוונה לשנות את המצב לפיו ישנם חלקים בדו"ח מבקר המדינה העוסקים בענינים רגישים מבחינת בטחון המדינה, יחסי חוץ וקשרי מסחר בינלאומיים, אך אינם מגיעים לדיון בכנסת או לועדת חוץ ובטחון של הכנסת.
ע"פ התיקון המוצע יועברו אותם חלקים חסויים בדו"ח מבקר המדינה ליו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת והוא יהיה רשאי להביא את תכנם לידיעת ועדת משנה של הועדה כשזו תדון בנושאים בהם עוסק אותו דו"ח.
התיקון אף קובע כי דין וחשבון מוגבל שאינו מונח כיום על שולחן הכנסת בשל נימוקים בטחוניים ולפיכך אינו מגיע כלל לדיון בועדה לעניני ביקורת המדינה יועבר ל"ועדת השניים" בה יהיו חברים יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה ויו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, והם יהיו רשאים לקיים בו דיון.
כתבתנו מציינת כי מדובר ביישום מסקנותיה של "הועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעירק", שבראשה עמד יו"ר ועדת חוץ ובטחון ח"כ יובל שטייניץ. מסקנות הועדה הוגשו במרץ השנה ובין היתר נקבע בהן כי למרות שכל המוסדות והיחידות של קהילית המודיעין נתונים לביקורתו של מבקר המדינה "בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק מבקר מדינה". "'דא עקא' שעל פי סעיף 17 ג' לחוק האמור 'רשאי מבקר המדינה, אם הממשלה תביא לפניו נימוקים סבירים להנחת דעתו, לתת דין וחשבון מוגבל על ענף או יחידה שביקר או להימנע ממתן דין וחשבון עליהם..".
המשמעות המעשית של סעיף זה, קובעת הועדה, היא "כי ביקורת ודו"חות ביקורת הנערכים בידי ביקורת המדינה על פי סעיף זה ובכלל זה דו"חות רגישים ביותר שעניינם המודיעין והשירותים החשאיים, אינם מוגשים לכנסת ואינם נדונים בה במסגרת המתאימה".
בהמשך נכתב בדו"ח כי "הועדה רואה את הוראות הסעיף הנזכר כמגבלה שעבר זמנה ואת קיום המחסום המונח לפתחה של הכנסת בתחום זה כמציאות שמן הראוי לשנותה. (מהלכים שניזומו בעבר בענין זה לא הסתייעו). הועדה תיזום בקרוב בתיאום עם מבקר המדינה ועם הועדה לענייני ביקורת המדינה תיקון חקיקה שיסדיר את הנושא ויקבע כי כל דין וחשבון של מבקר המדינה בעניני בטחון רגישים יוגש לכנסת ויידון במסגרת המתאימה בתוך ועדת החוץ והבטחון". יהיה בכך, קובע דו"ח הועדה הידועה גם בשם "ועדת שטייניץ" "כדי לתרום לקידום וייעול הפיקוח הפרלמנטרי על ארגוני המודיעין והשירותים החשאיים".
ע"פ התיקון המוצע יועברו אותם חלקים חסויים בדו"ח מבקר המדינה ליו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת והוא יהיה רשאי להביא את תכנם לידיעת ועדת משנה של הועדה כשזו תדון בנושאים בהם עוסק אותו דו"ח.
התיקון אף קובע כי דין וחשבון מוגבל שאינו מונח כיום על שולחן הכנסת בשל נימוקים בטחוניים ולפיכך אינו מגיע כלל לדיון בועדה לעניני ביקורת המדינה יועבר ל"ועדת השניים" בה יהיו חברים יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה ויו"ר ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, והם יהיו רשאים לקיים בו דיון.
כתבתנו מציינת כי מדובר ביישום מסקנותיה של "הועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעירק", שבראשה עמד יו"ר ועדת חוץ ובטחון ח"כ יובל שטייניץ. מסקנות הועדה הוגשו במרץ השנה ובין היתר נקבע בהן כי למרות שכל המוסדות והיחידות של קהילית המודיעין נתונים לביקורתו של מבקר המדינה "בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק מבקר מדינה". "'דא עקא' שעל פי סעיף 17 ג' לחוק האמור 'רשאי מבקר המדינה, אם הממשלה תביא לפניו נימוקים סבירים להנחת דעתו, לתת דין וחשבון מוגבל על ענף או יחידה שביקר או להימנע ממתן דין וחשבון עליהם..".
המשמעות המעשית של סעיף זה, קובעת הועדה, היא "כי ביקורת ודו"חות ביקורת הנערכים בידי ביקורת המדינה על פי סעיף זה ובכלל זה דו"חות רגישים ביותר שעניינם המודיעין והשירותים החשאיים, אינם מוגשים לכנסת ואינם נדונים בה במסגרת המתאימה".
בהמשך נכתב בדו"ח כי "הועדה רואה את הוראות הסעיף הנזכר כמגבלה שעבר זמנה ואת קיום המחסום המונח לפתחה של הכנסת בתחום זה כמציאות שמן הראוי לשנותה. (מהלכים שניזומו בעבר בענין זה לא הסתייעו). הועדה תיזום בקרוב בתיאום עם מבקר המדינה ועם הועדה לענייני ביקורת המדינה תיקון חקיקה שיסדיר את הנושא ויקבע כי כל דין וחשבון של מבקר המדינה בעניני בטחון רגישים יוגש לכנסת ויידון במסגרת המתאימה בתוך ועדת החוץ והבטחון". יהיה בכך, קובע דו"ח הועדה הידועה גם בשם "ועדת שטייניץ" "כדי לתרום לקידום וייעול הפיקוח הפרלמנטרי על ארגוני המודיעין והשירותים החשאיים".