בדומה לתיקון שעבר בכנסת הקודמת בנושא כתובת קעקע, מחייב התיקון לחוק רישוי עסקים גם את בעל העסק להציג מודעה אודות הגבלת הגיל ואישור ההורים, והסנקציות המוטלות במקרה של הפרת החוק- דומות גם הן.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי ממסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ פינקלשטיין כהכנת הרקע לחוק, עולה, כי במדינות רבות בארה"ב נדרש אישור הורים ואפילו נוכחותם עד גיל 18, כגון באלבמה, אריזונה, ניו ג'רזי, וניו-יורק. בפלורידה ובטקסס יש צורך אף באישור נוטריוני. ביוטה, באריזונה ובארקנסו יש צורך בנוכחות ההורים.
הצעת החוק אינה "יורדת לחייהם של בני הנוער ואינה שוללת את חירותם" אמרה ח"כ פינקלשטיין. לדבריה מדובר במתן אפשרות להתערבות ההורים ב"עצה טובה והבעת דאגה לבריאות ילדיהם ולשלומם". היא הוסיפה כי צריך לדעת שבמקרים רבים הנזק הנגרם לגוף כתוצאה מניקובו הוא בלתי הפיך.
כתבתנו מציינת כי סוגייה נוספת במעמדם של קטינים נדונה בועדה לזכויות הילד. הועדה עסקה בזכותו של קטין למידע רפואי ללא מעורבות הוריו. בועדה צויין בתחילת הדיון כי כיום חייב קטין לקבל את הסכמת הוריו לכל טיפול רפואי ולו השגרתי ביותר (למעט במקרים של הפסקת הריון, בדיקת איידס וטיפול פסיכיאטרי).
בהצגת הבעיה אמרה עו"ד הלית מגידו, היועצת המשפטית של הועדה, כי "הטיפול המשפטי בקטינים אינו מוסדר בחוק ספציפי. התייחסות לנושא מופיעה בעיקר בשני חוקים: החוק לזכויות החולה, הקובע באופן כללי כי אין לתת טיפול רפואי לאדם ללא הסכמתו וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".
לדבריה קיימת מגמה חברתית להרחבת התערבות הקטינים בקבלת מידע וטיפול רפואי. "המצב המשפטי כפי שהוא היום מכביד מאד על הרופא שצריך להחליט עפ"י שיקול דעתו בלבד אם לתת טיפול רפואי לקטין ללא ידיעת ההורה", אמרה.
עו"ד לימור סלומון מהמועצה לשלום הילד אמרה כי הגיעה העת להסדיר את נושא מתן הסכמה לטיפול רפואי בקטין בחקיקה באופן יסודי ובהתייחס למכלול סוגי טפולים רפואיים לקטינים בכל הגילאים. היא הוסיפה כי "יש לקבוע בחקיקה גיל ברור אשר ממנו ומעלה יהיה ניתן להסתפק בהסכמתו של קטין מבלי לדרוש את אישור המבוגר האחראי עליו לצורך ביצוע טיפול רפואי".
עו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות אמרה כי במשרד "קיימת הצעת חוק די מגובשת בנושא" אך העיכוב נובע מאי הסכמה בקרב הגורמים המקצועיים באשר לגיל הקטין שממנו יש למסור מידע, או לסוג הטיפולים.
את מצוקת הרופאים בעיקר אלו המטפלים בבני נוער הביאה עו"ד גילי שילת מההסתדרות הרפואית. היא סיפרה כי "פעמים רבות מגיעים אל הרופאים בני נוער בגילאי 12-13 החולים במחלות מין אך הרופאים אינם רשאים לתת להם טיפול ללא אישור מבוגר והם מוצאים עצמם חסרי אונים מול התופעה משום שהאחריות האמיתית מוטלת על כתפיהם והם חשופים לתביעות משפטיות".
בתום הדיון קראה הועדה למשרד הבריאות לקדם את הצעת החוק ולהביאה בפני הועדה תוך 4 חודשים.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי ממסמך שהוכן במרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ פינקלשטיין כהכנת הרקע לחוק, עולה, כי במדינות רבות בארה"ב נדרש אישור הורים ואפילו נוכחותם עד גיל 18, כגון באלבמה, אריזונה, ניו ג'רזי, וניו-יורק. בפלורידה ובטקסס יש צורך אף באישור נוטריוני. ביוטה, באריזונה ובארקנסו יש צורך בנוכחות ההורים.
הצעת החוק אינה "יורדת לחייהם של בני הנוער ואינה שוללת את חירותם" אמרה ח"כ פינקלשטיין. לדבריה מדובר במתן אפשרות להתערבות ההורים ב"עצה טובה והבעת דאגה לבריאות ילדיהם ולשלומם". היא הוסיפה כי צריך לדעת שבמקרים רבים הנזק הנגרם לגוף כתוצאה מניקובו הוא בלתי הפיך.
כתבתנו מציינת כי סוגייה נוספת במעמדם של קטינים נדונה בועדה לזכויות הילד. הועדה עסקה בזכותו של קטין למידע רפואי ללא מעורבות הוריו. בועדה צויין בתחילת הדיון כי כיום חייב קטין לקבל את הסכמת הוריו לכל טיפול רפואי ולו השגרתי ביותר (למעט במקרים של הפסקת הריון, בדיקת איידס וטיפול פסיכיאטרי).
בהצגת הבעיה אמרה עו"ד הלית מגידו, היועצת המשפטית של הועדה, כי "הטיפול המשפטי בקטינים אינו מוסדר בחוק ספציפי. התייחסות לנושא מופיעה בעיקר בשני חוקים: החוק לזכויות החולה, הקובע באופן כללי כי אין לתת טיפול רפואי לאדם ללא הסכמתו וחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות".
לדבריה קיימת מגמה חברתית להרחבת התערבות הקטינים בקבלת מידע וטיפול רפואי. "המצב המשפטי כפי שהוא היום מכביד מאד על הרופא שצריך להחליט עפ"י שיקול דעתו בלבד אם לתת טיפול רפואי לקטין ללא ידיעת ההורה", אמרה.
עו"ד לימור סלומון מהמועצה לשלום הילד אמרה כי הגיעה העת להסדיר את נושא מתן הסכמה לטיפול רפואי בקטין בחקיקה באופן יסודי ובהתייחס למכלול סוגי טפולים רפואיים לקטינים בכל הגילאים. היא הוסיפה כי "יש לקבוע בחקיקה גיל ברור אשר ממנו ומעלה יהיה ניתן להסתפק בהסכמתו של קטין מבלי לדרוש את אישור המבוגר האחראי עליו לצורך ביצוע טיפול רפואי".
עו"ד טליה אגמון ממשרד הבריאות אמרה כי במשרד "קיימת הצעת חוק די מגובשת בנושא" אך העיכוב נובע מאי הסכמה בקרב הגורמים המקצועיים באשר לגיל הקטין שממנו יש למסור מידע, או לסוג הטיפולים.
את מצוקת הרופאים בעיקר אלו המטפלים בבני נוער הביאה עו"ד גילי שילת מההסתדרות הרפואית. היא סיפרה כי "פעמים רבות מגיעים אל הרופאים בני נוער בגילאי 12-13 החולים במחלות מין אך הרופאים אינם רשאים לתת להם טיפול ללא אישור מבוגר והם מוצאים עצמם חסרי אונים מול התופעה משום שהאחריות האמיתית מוטלת על כתפיהם והם חשופים לתביעות משפטיות".
בתום הדיון קראה הועדה למשרד הבריאות לקדם את הצעת החוק ולהביאה בפני הועדה תוך 4 חודשים.