כתבנו קובי פינקלר מוסר שלאחר חמש שנים של עבודה מאומצת ומשותפת של ארגוני הסביבה יחד עם המשרד לאיכות הסביבה, אישרה אתמול (ד') הכנסת את החוק לשמירת הסביבה החופית בקריאה שנייה ושלישית (ברוב של 38 מול מתנגד בודד). החברה להגנת הטבע, 'אדם טבע ודין' ומגמה ירוקה מברכים על אישור החוק ומגדירים אותו כציון דרך משמעותי בשמירת הסביבה בארץ, אך מדגישים שמבחנו האמיתי של החוק יהיה ביישומו בפועל.
בדומה למדינות מערביות אחרות, גם למדינת ישראל יהיה מעתה חוק חופים, הקובע בחקיקה ראשית את חובת ההגנה והשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור הרחב ולהנאתו. כהנחת מוצא, החוק מיישם לראשונה בישראל את התפיסה האקולוגית המקובלת כי יש להתייחס לרצועת החוף כמכלול ימי ויבשתי אחד, ולכן נקבע כי הוא יחול הן על שטח הים והן על תחום של 300 מטר ביבשה.
החוק, שהינו אחד החוקים הסביבתיים החשובים שאושרו בכנסת, נחקק למרות לחצים כבדים של גורמים אינטרסנטים שונים, שאף הצליחו להכניס שינויים לא מעטים בניסוחו בטרם אושר. למרות זאת, מטרתו העיקרית של החוק, להגן על רצועת החוף מפני פיתוח בלתי מבוקר בעתיד – נשמרה.
כדי להגן על רצועת החוף, ממשאבי הטבע ונכסי הציבור החשובים של ישראל, ולמנוע הקמת מיזמי נדל"ן פוגעים, כגון אלה שהוקמו בעשור האחרון, קובע החוק כי תוקם ועדה לשמירת הסביבה החופית. הוועדה תצטרך לבחון כל תכנית בתחום האמור, ולהבטיח שהיא אינה פוגעת בסביבה החופית. הועדה נדרשת לתת דגש מיוחד לשמירת השטחים שעדיין פתוחים כיום, ולשמירה על זכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום שפת הים.
עוד קובע החוק: ענישה מחמירה בגין כל פגיעה במערכות אקולוגיות בחוף; אפשרות לשר לקביעת היטלים לפוגע בסביבה החופית; עיגון חוקי של זכות המעבר החופשי לאורך החוף; הגדרה ברורה וסופית של קו החוף – נושא שהיה שנוי במחלוקת שנים רבות; גם מערכת הביטחון, החולשת על שטחי חוף רבים, תצטרך לנהוג בהתאם לעקרונותיו.
אישור החוק כיום נזקף לזכות פעילותם הנחושה והמתמשכת של מספר אישי ציבור, שבראשם השרה לאיכות הסביבה, פרופ' יהודית נאות; יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יורי שטרן; היו"ר הקודם של ועדת הפנים וחבר הועדה כיום, ח"כ הרב משה גפני; חבר ועדת הפנים, ח"כ חמי דורון; יושבי הראש של השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ עמרי שרון והרב מיכאל מלכיאור; ויוזם הצעת החוק המקורית, השר עוזי לנדאו.
לדברי ארגוני הסביבה: "על אף המאמץ הגדול שהושקע, המבחן האמיתי של החוק להגן על הסביבה החופית יהיה באופן יישומו, וכן בהצלחת המנגנונים שהוא מקים לעמוד כנגד לחצים נדל"ניים ואחרים." ארגוני הסביבה מתחייבים להיות כלב השמירה של החוק, ובמקביל - להמשיך ולפעול לקידום נושאים שונים שלא נכללו לבסוף בחוק זה, כגון הפסקת תשלום בכניסה לחופי רחצה, שיתוף הציבור בתכנון החוף ועוד.
בדומה למדינות מערביות אחרות, גם למדינת ישראל יהיה מעתה חוק חופים, הקובע בחקיקה ראשית את חובת ההגנה והשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור הרחב ולהנאתו. כהנחת מוצא, החוק מיישם לראשונה בישראל את התפיסה האקולוגית המקובלת כי יש להתייחס לרצועת החוף כמכלול ימי ויבשתי אחד, ולכן נקבע כי הוא יחול הן על שטח הים והן על תחום של 300 מטר ביבשה.
החוק, שהינו אחד החוקים הסביבתיים החשובים שאושרו בכנסת, נחקק למרות לחצים כבדים של גורמים אינטרסנטים שונים, שאף הצליחו להכניס שינויים לא מעטים בניסוחו בטרם אושר. למרות זאת, מטרתו העיקרית של החוק, להגן על רצועת החוף מפני פיתוח בלתי מבוקר בעתיד – נשמרה.
כדי להגן על רצועת החוף, ממשאבי הטבע ונכסי הציבור החשובים של ישראל, ולמנוע הקמת מיזמי נדל"ן פוגעים, כגון אלה שהוקמו בעשור האחרון, קובע החוק כי תוקם ועדה לשמירת הסביבה החופית. הוועדה תצטרך לבחון כל תכנית בתחום האמור, ולהבטיח שהיא אינה פוגעת בסביבה החופית. הועדה נדרשת לתת דגש מיוחד לשמירת השטחים שעדיין פתוחים כיום, ולשמירה על זכות הציבור למעבר חופשי לאורך תחום שפת הים.
עוד קובע החוק: ענישה מחמירה בגין כל פגיעה במערכות אקולוגיות בחוף; אפשרות לשר לקביעת היטלים לפוגע בסביבה החופית; עיגון חוקי של זכות המעבר החופשי לאורך החוף; הגדרה ברורה וסופית של קו החוף – נושא שהיה שנוי במחלוקת שנים רבות; גם מערכת הביטחון, החולשת על שטחי חוף רבים, תצטרך לנהוג בהתאם לעקרונותיו.
אישור החוק כיום נזקף לזכות פעילותם הנחושה והמתמשכת של מספר אישי ציבור, שבראשם השרה לאיכות הסביבה, פרופ' יהודית נאות; יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יורי שטרן; היו"ר הקודם של ועדת הפנים וחבר הועדה כיום, ח"כ הרב משה גפני; חבר ועדת הפנים, ח"כ חמי דורון; יושבי הראש של השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ עמרי שרון והרב מיכאל מלכיאור; ויוזם הצעת החוק המקורית, השר עוזי לנדאו.
לדברי ארגוני הסביבה: "על אף המאמץ הגדול שהושקע, המבחן האמיתי של החוק להגן על הסביבה החופית יהיה באופן יישומו, וכן בהצלחת המנגנונים שהוא מקים לעמוד כנגד לחצים נדל"ניים ואחרים." ארגוני הסביבה מתחייבים להיות כלב השמירה של החוק, ובמקביל - להמשיך ולפעול לקידום נושאים שונים שלא נכללו לבסוף בחוק זה, כגון הפסקת תשלום בכניסה לחופי רחצה, שיתוף הציבור בתכנון החוף ועוד.