"המשק נותר פצוע ושותת דם, הוא ספג מהלומה שיקשה להתאושש ממנה מכיוון שהמגזר העסקי הפסיד 4.8 מיליארד שקלים ותימנע יצירתם של 25 אלף מקומות עבודה חדשים בשל השביתה שהיתה בנמלים", אמר טירה והוסיף כי הוא מפציר באוצר ובהסתדרות שלא לקיים עוד שביתות בנמלים ובצמתים המשפיעים על סחר החוץ של ישראל.
כתב INN איציק וולף מוסר כי טירה אמר שהוא דורש מהממשלה לפצות את המגזר העסקי על נזקים שנגרמו לו מהשביתה. בין הפיצויים אותם הוא דורש ניתן למנות את ההשתתפות בעלויות בגין הטסת מטענים חיוניים באויר והובלה יבשתית אלטרנטיבית, תשלומים בגין דחיית תשלומי מע"מ והוצאות שטעון הכרחיות, תשלומים עבור השהיית אוניות בנמלים, תשלומים בגין דמי אחסנה של מטענים, תשלומים בגין היטלי צפיפות שייגבו ע"י חברות הספנות מהמשתמשים בתובלה ימית, השתתפות בגין תביעות של לקוחות על אי עמידה בלוחות זמנים ועוד.
טירה הזהיר שאם נצטרך לעבור בעתיד את אותה "ויה דלורוזה" בשינויים המבניים הנוספים בשירותים החיוניים, ספק אם משקיעים ירצו להשקיע בישראל בשנתיים הקרובות. הוא גם ציין, כי אף אחד מהצדדים, לא האוצר ולא ההסתדרות, לא יצא כשמלוא תאוותו בידו. "הצדדים הנוגעים בדבר עשו ויתורים לא פשוטים, אבל היום ניתן סיכוי למשק להתחיל בתהליך שיקומו", דברי טירה.
"הניסיון מהמשבר הנוכחי, שזה עתה הסתיים, מוכיח את הצורך בתיפקודו של המשולש ממשלה-הסתדרות-מעסיקים כמקום שבו דנים ביחסי עבודה. כמו כן, המשבר האחרון בנמלים מוכיח את החשיבות למקומה של ההסתדרות כארגון היציג היחידי, המייצג את העובדים ומולו מנהלים את המשא ומתן. הוא גם זה שאמור, בסופו של דבר, לאכוף את ההסכם".
כתב INN איציק וולף מוסר כי טירה אמר שהוא דורש מהממשלה לפצות את המגזר העסקי על נזקים שנגרמו לו מהשביתה. בין הפיצויים אותם הוא דורש ניתן למנות את ההשתתפות בעלויות בגין הטסת מטענים חיוניים באויר והובלה יבשתית אלטרנטיבית, תשלומים בגין דחיית תשלומי מע"מ והוצאות שטעון הכרחיות, תשלומים עבור השהיית אוניות בנמלים, תשלומים בגין דמי אחסנה של מטענים, תשלומים בגין היטלי צפיפות שייגבו ע"י חברות הספנות מהמשתמשים בתובלה ימית, השתתפות בגין תביעות של לקוחות על אי עמידה בלוחות זמנים ועוד.
טירה הזהיר שאם נצטרך לעבור בעתיד את אותה "ויה דלורוזה" בשינויים המבניים הנוספים בשירותים החיוניים, ספק אם משקיעים ירצו להשקיע בישראל בשנתיים הקרובות. הוא גם ציין, כי אף אחד מהצדדים, לא האוצר ולא ההסתדרות, לא יצא כשמלוא תאוותו בידו. "הצדדים הנוגעים בדבר עשו ויתורים לא פשוטים, אבל היום ניתן סיכוי למשק להתחיל בתהליך שיקומו", דברי טירה.
"הניסיון מהמשבר הנוכחי, שזה עתה הסתיים, מוכיח את הצורך בתיפקודו של המשולש ממשלה-הסתדרות-מעסיקים כמקום שבו דנים ביחסי עבודה. כמו כן, המשבר האחרון בנמלים מוכיח את החשיבות למקומה של ההסתדרות כארגון היציג היחידי, המייצג את העובדים ומולו מנהלים את המשא ומתן. הוא גם זה שאמור, בסופו של דבר, לאכוף את ההסכם".