אין בינינו המעונינים בפורעי חוק בקרבנו, במובן החמור של אלימות קשה ורצח, ואנחנו גם דורשים מרשויות החוק לעצור אותם ולהעמידם לדין, אומר ח"כ אורי אריאל, עם זאת "הבדיקה אם הם אכן מסוכנים צריכה להעשות בבית המשפט ורק שם ולא במעצר מנהלי".
לדבריו, למרות שמעצר מנהלי הוא כלי חוקי "נוכחתי לדעת שהשב"כ אינו יודע לעבוד עם הכלי הזה והוא מפריז בו. עובדה היא שהשופטת פרוקצ'ה מבית המשפט העליון היתה צריכה בעצמה ליזום את שחרורו של נועם פדרמן כי השב"כ רצה להשאיר אותו כלוא למרות מה שאמרו עליו לא היה נכון".
עוד אומר אריאל כי לעובדה שהשב"כ אינו יודע "לעבוד עם הכלי של מעצר מנהלי", יש להוסיף כי "עצור מנהלי מתוקף הגדרתו חייב לקבל תנאים טובים יותר משאר הכלואים כי בסופו של דבר לא נמצא אשם אלא שאמרו שיש להרחיקו מהציבור וכך פסק בית המשפט". "השב"כ" מוסיף אריאל "נותן תנאים הרבה יותר גרועים לנועם פדרמן".
"לי יש חשש שאפי איתם חושב שזה ייגמר באחד שניים, אך נסיוני מעלה חששות אחרים", אומר אריאל ומציין כי דיבר על כך בזמנו עם ראש השב"כ אבי דיכטר "ולא הגענו להסכמה".
לדבריו ערך בזמנו שני ביקורים בכלאו של נועם פדרמן ו"ראיתי את התנאים, לכן איני מסכים בפעם זו עם ידידי ח"כ אפי איתם".
בראיון התייחס אריאל לאישור שנתנה היועצת המשפטית של הכנסת אנה שניידר להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק שהגיש "חוק ההנתקות". "לקחתי את נוסח הצעת החוק לגירוש היהודים מעזה והשומרון והחלפתי, במקום חבל עזה ושומרון הכנסתי את הכפר וואלג'ה". בכפר גרים לדבריו כמה מאות ערבים אזרחים ישראליים באזור המאוכלס בצפיפות ביהודים, ולכן 'יש לפנותם'".
בזמנו, אומר אריאל , אמרה היועצת המשפטית כי מדובר בהצעת חוק 'גזענית' וכי היא לא תאשר להניחה על שולחן הכנסת, לכן 'נערכנו לבג"ץ, ו'בינתיים' קיבלנו את אישורה והצעת החוק הונחה כמקובל למשך 45 יום על שולחן הכנסת". אריאל מוסיף כי "היות וכך בעצם היועצת המשפטית קבעה שטרנספר אינו דבר גזעני".
"נכון שהדבר עלול 'לעבוד' לשני הצדדים", אומר אריאל "אך לפחות לא יהיה מצב שבו רה"מ במדינת ישראל מגרש יהודים אך אינו מוכן בשום אופן לשמוע על גירוש ערבים".
אריאל אומר כי "כל אחד מצווה לעשות יום ולילה כל דבר, כי בסוף הכל מצטרף וב"ה נצליח ונשנה את רוע הגזירה".
לדבריו, למרות שמעצר מנהלי הוא כלי חוקי "נוכחתי לדעת שהשב"כ אינו יודע לעבוד עם הכלי הזה והוא מפריז בו. עובדה היא שהשופטת פרוקצ'ה מבית המשפט העליון היתה צריכה בעצמה ליזום את שחרורו של נועם פדרמן כי השב"כ רצה להשאיר אותו כלוא למרות מה שאמרו עליו לא היה נכון".
עוד אומר אריאל כי לעובדה שהשב"כ אינו יודע "לעבוד עם הכלי של מעצר מנהלי", יש להוסיף כי "עצור מנהלי מתוקף הגדרתו חייב לקבל תנאים טובים יותר משאר הכלואים כי בסופו של דבר לא נמצא אשם אלא שאמרו שיש להרחיקו מהציבור וכך פסק בית המשפט". "השב"כ" מוסיף אריאל "נותן תנאים הרבה יותר גרועים לנועם פדרמן".
"לי יש חשש שאפי איתם חושב שזה ייגמר באחד שניים, אך נסיוני מעלה חששות אחרים", אומר אריאל ומציין כי דיבר על כך בזמנו עם ראש השב"כ אבי דיכטר "ולא הגענו להסכמה".
לדבריו ערך בזמנו שני ביקורים בכלאו של נועם פדרמן ו"ראיתי את התנאים, לכן איני מסכים בפעם זו עם ידידי ח"כ אפי איתם".
בראיון התייחס אריאל לאישור שנתנה היועצת המשפטית של הכנסת אנה שניידר להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק שהגיש "חוק ההנתקות". "לקחתי את נוסח הצעת החוק לגירוש היהודים מעזה והשומרון והחלפתי, במקום חבל עזה ושומרון הכנסתי את הכפר וואלג'ה". בכפר גרים לדבריו כמה מאות ערבים אזרחים ישראליים באזור המאוכלס בצפיפות ביהודים, ולכן 'יש לפנותם'".
בזמנו, אומר אריאל , אמרה היועצת המשפטית כי מדובר בהצעת חוק 'גזענית' וכי היא לא תאשר להניחה על שולחן הכנסת, לכן 'נערכנו לבג"ץ, ו'בינתיים' קיבלנו את אישורה והצעת החוק הונחה כמקובל למשך 45 יום על שולחן הכנסת". אריאל מוסיף כי "היות וכך בעצם היועצת המשפטית קבעה שטרנספר אינו דבר גזעני".
"נכון שהדבר עלול 'לעבוד' לשני הצדדים", אומר אריאל "אך לפחות לא יהיה מצב שבו רה"מ במדינת ישראל מגרש יהודים אך אינו מוכן בשום אופן לשמוע על גירוש ערבים".
אריאל אומר כי "כל אחד מצווה לעשות יום ולילה כל דבר, כי בסוף הכל מצטרף וב"ה נצליח ונשנה את רוע הגזירה".