ראש הממשלה אריאל שרון הינחה את הגב' טליה ששון, למצוא את הדרכים המשפטיות לנקוט בהליכים פליליים נגד תושבים במאחזים, כחלק ממאבקו בהם לקראת פינויים.
כך עולה מנוסח מכתבו של שרון לטליה ששון, שהגיע לידי כתבנו חגי הוברמן.
שרון רוצה להתחיל מיד בפינוי במאחזים. אבל החוק, אחרי כל הצווים המיוחדים, לא עומד לצידו. מועצת יש"ע הצליחה בתרגילים משפטיים לעכב את פינוי המאחזים. שרון החליט לקבל גיבוי משפטי של הפרקליטות למהלכים עוקפי בג"ץ, למהלכים רומסי דמוקרטיה, כדי למנוע מתנועת "אמנה" והמועצות ביש"ע את האפשרות לקבל סעד משפטי, כפי שזכאי לו כל אזרח ישראלי.
זהו הנוסח המלא של מכתבו של שרון אל עורכת הדין טליה ששון, מבכירות פרקליטות המדינה, שהתבקשה לבחון את כל ההיבטים המשפטיים של המאחזים ביו"ש. "מאחזים בלתי מורשים - תיאור מצב והמלצות" – זו כותרת מכתבו של שרון לגב' ששון.
כ
תבנו חגי הוברמן מביא אותו כאן במלואו, בתוספת הסברים נדרשים:
"אבקשך לחוות דעתך בנשוא המאחזים הבלתי מורשים ("מאחזים") באזורים יהודה, שומרון וחבל עזה על פי האמור להלן: תגישי – ככל הנדרש – חוות ביניים על פי שיקול דעתך". הבהרה ראשונה: אפילו לדעת משרד הביטחון, אין בחבל עזה מאחזים בלתי מורשים בכלל. ברשימות משרד הביטחון לא מופיעים מאחזים ברצועה. יש ויכוח לגבי מאחזים ביו"ש, כאלו שמשרד הביטחון אישר את הקמתם, אבל בגלל שהליכי האישור המסורבלים לא הושלמו מתכחש כיום השר מופז להסכמותיו, ובוודאי להתחייבויות שנתנו קודמיו.
סעיף 2. "בין היתר אבקשך לבדוק: מיקום המאחזים, תיאורם, גודלם ומועד הקמתם; דרך הקמתם; הרשויות השונות – ציבוריות ואחרות – המעורבות בהקמתם, הרחבתם ותחזוקתם השוטפת". "הרשויות השונות" הן המועצות האזוריות, וגם תנועת "אמנה" בראשות ידידו האישי זאב חבר (זמביש). בכולן מבקש שרון לפגוע. אפשר לקוות שהגב' ששון תהיה ישרה דיה, מה שאין ודאות שיקרה, להגיע בחקירתה לכך שאחת הרשויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמת המאחזים היתה לשכת ראש-הממשלה, בקדנציה הקודמת של שרון.
שרון גם מודיע לטליה ששון, במפורט, מה הוא מצפה שתעשה.
סעיף 3. "אבקשך להמליץ על:
"שינוי או תיקון הדינים – לרבות תוכניות מיתאר – ככל הנדרש למניעת הקמתם של מאזחים והמשך פעילותם, ולרבות מניעת תמיכה מצד רשויות ציבוריות שונות". הנה כל תוכנית הנוכלות של שרון על רגל אחת, שהגברת ששון מתבקשת לתת לה גושפנקא משפטית: תוכנית מיתאר היא בדיוק הבסיס לכל בניה או התפתחות בכל יישוב בארץ. שינוי רטרואקטיבי של תוכניות המיתאר יכול להפוך כל אדם לעבריין על כורחו.
המשך הסעיף: "שינויים, תיקונים או תוספות חקיקה, תקנות, צווים או החלטות ממשלה ככל הנדרש, להפסקת תופעת המאחזים ופינויים". לטליה ששון יש כאן אפשרות להציע החלטות ממשלה או צווי אלוף גורפים, כדי להחליט שלא יקום מבנה אחד בתוך יישוב, בלי החלטת ממשלה מיוחדת.
המלצה נוספת שהגב' ששון התבקשה לתת: "הליכי אכיפה יעילים יותר למניעת התרחבותם של מאחזים ופינוי הקיימים, לרבות האפשרות לנקיטת הליכיים משפטיים (פליליים או אזרחיים), כלפי המקימים ו\או המשתמשים במאחזים". כעת הכל ברור: מיד אחרי הצווים הרטרואקטיבים הללו, כל תושב מאחז כזה – "משתמש במאחז" – יוכל להיות מוגדר כעבריין פלילי או אזרחי.
שרון מבטיח במכתבו לגב' ששון את כל העזרה: "הנך מוסמכת לדרוש לקבל כל מידע הנדרש לעבודתך מכל משרדי הממשלה ומערכת הביטחון. הסיעו המינהלי יוענק לך על ידי משרד ראש-הממשלה; את חוות דעתך והמלצותיך תגישי לי תוך 60 ימים".
כך עולה מנוסח מכתבו של שרון לטליה ששון, שהגיע לידי כתבנו חגי הוברמן.
שרון רוצה להתחיל מיד בפינוי במאחזים. אבל החוק, אחרי כל הצווים המיוחדים, לא עומד לצידו. מועצת יש"ע הצליחה בתרגילים משפטיים לעכב את פינוי המאחזים. שרון החליט לקבל גיבוי משפטי של הפרקליטות למהלכים עוקפי בג"ץ, למהלכים רומסי דמוקרטיה, כדי למנוע מתנועת "אמנה" והמועצות ביש"ע את האפשרות לקבל סעד משפטי, כפי שזכאי לו כל אזרח ישראלי.
זהו הנוסח המלא של מכתבו של שרון אל עורכת הדין טליה ששון, מבכירות פרקליטות המדינה, שהתבקשה לבחון את כל ההיבטים המשפטיים של המאחזים ביו"ש. "מאחזים בלתי מורשים - תיאור מצב והמלצות" – זו כותרת מכתבו של שרון לגב' ששון.
כ
תבנו חגי הוברמן מביא אותו כאן במלואו, בתוספת הסברים נדרשים:
"אבקשך לחוות דעתך בנשוא המאחזים הבלתי מורשים ("מאחזים") באזורים יהודה, שומרון וחבל עזה על פי האמור להלן: תגישי – ככל הנדרש – חוות ביניים על פי שיקול דעתך". הבהרה ראשונה: אפילו לדעת משרד הביטחון, אין בחבל עזה מאחזים בלתי מורשים בכלל. ברשימות משרד הביטחון לא מופיעים מאחזים ברצועה. יש ויכוח לגבי מאחזים ביו"ש, כאלו שמשרד הביטחון אישר את הקמתם, אבל בגלל שהליכי האישור המסורבלים לא הושלמו מתכחש כיום השר מופז להסכמותיו, ובוודאי להתחייבויות שנתנו קודמיו.
סעיף 2. "בין היתר אבקשך לבדוק: מיקום המאחזים, תיאורם, גודלם ומועד הקמתם; דרך הקמתם; הרשויות השונות – ציבוריות ואחרות – המעורבות בהקמתם, הרחבתם ותחזוקתם השוטפת". "הרשויות השונות" הן המועצות האזוריות, וגם תנועת "אמנה" בראשות ידידו האישי זאב חבר (זמביש). בכולן מבקש שרון לפגוע. אפשר לקוות שהגב' ששון תהיה ישרה דיה, מה שאין ודאות שיקרה, להגיע בחקירתה לכך שאחת הרשויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמת המאחזים היתה לשכת ראש-הממשלה, בקדנציה הקודמת של שרון.
שרון גם מודיע לטליה ששון, במפורט, מה הוא מצפה שתעשה.
סעיף 3. "אבקשך להמליץ על:
"שינוי או תיקון הדינים – לרבות תוכניות מיתאר – ככל הנדרש למניעת הקמתם של מאזחים והמשך פעילותם, ולרבות מניעת תמיכה מצד רשויות ציבוריות שונות". הנה כל תוכנית הנוכלות של שרון על רגל אחת, שהגברת ששון מתבקשת לתת לה גושפנקא משפטית: תוכנית מיתאר היא בדיוק הבסיס לכל בניה או התפתחות בכל יישוב בארץ. שינוי רטרואקטיבי של תוכניות המיתאר יכול להפוך כל אדם לעבריין על כורחו.
המשך הסעיף: "שינויים, תיקונים או תוספות חקיקה, תקנות, צווים או החלטות ממשלה ככל הנדרש, להפסקת תופעת המאחזים ופינויים". לטליה ששון יש כאן אפשרות להציע החלטות ממשלה או צווי אלוף גורפים, כדי להחליט שלא יקום מבנה אחד בתוך יישוב, בלי החלטת ממשלה מיוחדת.
המלצה נוספת שהגב' ששון התבקשה לתת: "הליכי אכיפה יעילים יותר למניעת התרחבותם של מאחזים ופינוי הקיימים, לרבות האפשרות לנקיטת הליכיים משפטיים (פליליים או אזרחיים), כלפי המקימים ו\או המשתמשים במאחזים". כעת הכל ברור: מיד אחרי הצווים הרטרואקטיבים הללו, כל תושב מאחז כזה – "משתמש במאחז" – יוכל להיות מוגדר כעבריין פלילי או אזרחי.
שרון מבטיח במכתבו לגב' ששון את כל העזרה: "הנך מוסמכת לדרוש לקבל כל מידע הנדרש לעבודתך מכל משרדי הממשלה ומערכת הביטחון. הסיעו המינהלי יוענק לך על ידי משרד ראש-הממשלה; את חוות דעתך והמלצותיך תגישי לי תוך 60 ימים".