כך נכתב בדיווח מודיעיני של החמאס אודות פגישת עמר סלימאן עם ערפאת ב-27 במאי. את המסמך מצאו חיילי צה"ל במשרדי "ועדת הצדקה" של ג'נין, המזוהה עם החמאס, אשר עסקו בפעילות במקום לפני כחודש, ב-8 ביולי.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי במסמך פורט תוכנם של הביקורים שקיים השר עמר סלימאן ברש"פ. "המידע הגיע אלינו ממקור מהימן, ואנו מבקשים, כי לא יפורסם כל פרט מתוכו וכי הדרג הפיקודי בלבד יעיין בו תוך שמירה על ביטחון המקור", נכתב.
בהמשך מסופר כי "בישיבת הוועד הפועל דווח על הפגישה בין אבו עלא (וקונדוליסה) רייס. קונדוליסה רייס חזרה והדגישה את החשיבות שבניצול ההזדמנות אותה מציע שרון, שכן עזה לא תהיה הראשונה ולא האחרונה. היא ציינה שיש הבנה אמריקנית באשר לקשר שבין עזה ויו"ש ובלתי אפשרי להפריד בין השניים. כן הודגשה החשיבות שרואה ארה"ב בביצוע התכנית ביטחונית. נדרש איחוד המנגנונים הביטחוניים תחת אחריותו של ראש הממשלה או שר הפנים ושיהיה אכן בעל סמכויות".
"עוד הבהירה קונדוליסה רייס כי וושינגטון אינה מעוניינת 'להתעסק' עם ערפאת אך וושינגטון דרשה משרון שלא יגע בו. יחד עם זאת על ערפאת חלות מחוייבויות שעליו ליישם במיוחד בתחום הפיננסי ובתחום הארגוני/מנהלי. עוד הבטיחה רייס סיוע בקיום בחירות מקומיות לרשויות ולנשיאות. הובטח, כי האיגרת שנמסרה תילמד ויינתן עליה מענה .
"המשלחת המצרית הבהירה שהפסקת האש לא תהיה חד צדדית, כי בעבר כבר נהרגו 54 איש, לפיכך עליה להיות הדדית ואין כלל מקום לחזור על כך שוב ושוב".
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בהמשך המסמך מסופר כי "מצרים מוכנה להכשיר/להסמיך את מנגנוני הביטחון אך היא אינה מוכנה לשלוח כוחות לעזה. כאשר הציע אבו עמאר, כי יוצב כוח בינלאומי, השיב לו עמר: "איננו מעוניינים להחליף כיבוש בכיבוש".
"מצרים מוכנה לתת חסות להידברות פנים-פלשתינית, ולסייע בשיפור יחסי הרשות עם ארצות הברית ועם הקהילה הבינלאומית.
על הפגישה עם שרון סיפר עמר סלימאן: "שרון רציני ביחס לנסיגה מעזה לקווי 67, ולא יישאר אף חייל ישראלי ברצועה. יש לו נכונות להתחיל בביצוע התכנית תוך 7 או 9 חודשים, תקופה אשר לדברי סלימאן היא הכרחית לשרון על מנת להכין תוכנית פיצויים להתנחלויות. הנסיגה תושלם בתוך חודשיים נוספים. לאחר הנסיגה שרון מוכן לשוב ולחדש את המשא ומתן עם הרשות על יסוד מפת הדרכים. שרון אינו מתכוון לשוב לעזה אלא אם ייווצר איום על אחת הערים הישראליות. שרון מעוניין בנסיגה משני מניעים: הצלת בוש בבחירות, והישג עצמי שלו.
"לאחר הפגישה עם עמר סלימאן הכריז שרון על הפסקת הפעולה ברפיח וכן על הקלות מסויימות. מצרים הדגישה בפני שרון שלא תשתתף בשום אופן בכל הסדר ביטחוני כלשהו ברפיח אלא לאחר הנסיגה מהגבולות. שרון הסכים לכך והבטיח לעמר שיש לו תמיכה בכנסת להעברת התכנית (68 קולות).
בשיחה עם אבו עמאר נאמר לו (לאבו עמאר - ערפאת) שבמידה ולא יממש את התכנית יתייחסו אליו כשם מתייחסים לירדן או לכל צד אחר (במשתמע הוא לא יהיה צד ישיר בעניין). כאשר אבו עמאר אמר שראשי המנגנונים מרדנים השיב לו עמר: אלה פושעים ובני בליעל".
המסמך, אומר כתבנו חגי הוברמן, מתייחס גם ליחסים בין מצרים לחמאס: "נציגו של עמר סלימאן היועץ אחמד עבאס הביא את בנו של האח אסמאעיל הניה ושוחח עמו על כך שבכוונת החמאס לפתוח במסע הסתה נגד מצרים בנוגע לסוגיית האסירים במצרים". כמו כן הודיע לו שלמצרים יש כוונה לפתור את הסוגיה בדרכים שקטות ולא על בסיס לחץ אותו מפעיל החמאס, שכן לחץ מסבך ומקשה על העניין.
כתבנו חגי הוברמן מציין כי במסמך פורט תוכנם של הביקורים שקיים השר עמר סלימאן ברש"פ. "המידע הגיע אלינו ממקור מהימן, ואנו מבקשים, כי לא יפורסם כל פרט מתוכו וכי הדרג הפיקודי בלבד יעיין בו תוך שמירה על ביטחון המקור", נכתב.
בהמשך מסופר כי "בישיבת הוועד הפועל דווח על הפגישה בין אבו עלא (וקונדוליסה) רייס. קונדוליסה רייס חזרה והדגישה את החשיבות שבניצול ההזדמנות אותה מציע שרון, שכן עזה לא תהיה הראשונה ולא האחרונה. היא ציינה שיש הבנה אמריקנית באשר לקשר שבין עזה ויו"ש ובלתי אפשרי להפריד בין השניים. כן הודגשה החשיבות שרואה ארה"ב בביצוע התכנית ביטחונית. נדרש איחוד המנגנונים הביטחוניים תחת אחריותו של ראש הממשלה או שר הפנים ושיהיה אכן בעל סמכויות".
"עוד הבהירה קונדוליסה רייס כי וושינגטון אינה מעוניינת 'להתעסק' עם ערפאת אך וושינגטון דרשה משרון שלא יגע בו. יחד עם זאת על ערפאת חלות מחוייבויות שעליו ליישם במיוחד בתחום הפיננסי ובתחום הארגוני/מנהלי. עוד הבטיחה רייס סיוע בקיום בחירות מקומיות לרשויות ולנשיאות. הובטח, כי האיגרת שנמסרה תילמד ויינתן עליה מענה .
"המשלחת המצרית הבהירה שהפסקת האש לא תהיה חד צדדית, כי בעבר כבר נהרגו 54 איש, לפיכך עליה להיות הדדית ואין כלל מקום לחזור על כך שוב ושוב".
כתבנו חגי הוברמן מוסר כי בהמשך המסמך מסופר כי "מצרים מוכנה להכשיר/להסמיך את מנגנוני הביטחון אך היא אינה מוכנה לשלוח כוחות לעזה. כאשר הציע אבו עמאר, כי יוצב כוח בינלאומי, השיב לו עמר: "איננו מעוניינים להחליף כיבוש בכיבוש".
"מצרים מוכנה לתת חסות להידברות פנים-פלשתינית, ולסייע בשיפור יחסי הרשות עם ארצות הברית ועם הקהילה הבינלאומית.
על הפגישה עם שרון סיפר עמר סלימאן: "שרון רציני ביחס לנסיגה מעזה לקווי 67, ולא יישאר אף חייל ישראלי ברצועה. יש לו נכונות להתחיל בביצוע התכנית תוך 7 או 9 חודשים, תקופה אשר לדברי סלימאן היא הכרחית לשרון על מנת להכין תוכנית פיצויים להתנחלויות. הנסיגה תושלם בתוך חודשיים נוספים. לאחר הנסיגה שרון מוכן לשוב ולחדש את המשא ומתן עם הרשות על יסוד מפת הדרכים. שרון אינו מתכוון לשוב לעזה אלא אם ייווצר איום על אחת הערים הישראליות. שרון מעוניין בנסיגה משני מניעים: הצלת בוש בבחירות, והישג עצמי שלו.
"לאחר הפגישה עם עמר סלימאן הכריז שרון על הפסקת הפעולה ברפיח וכן על הקלות מסויימות. מצרים הדגישה בפני שרון שלא תשתתף בשום אופן בכל הסדר ביטחוני כלשהו ברפיח אלא לאחר הנסיגה מהגבולות. שרון הסכים לכך והבטיח לעמר שיש לו תמיכה בכנסת להעברת התכנית (68 קולות).
בשיחה עם אבו עמאר נאמר לו (לאבו עמאר - ערפאת) שבמידה ולא יממש את התכנית יתייחסו אליו כשם מתייחסים לירדן או לכל צד אחר (במשתמע הוא לא יהיה צד ישיר בעניין). כאשר אבו עמאר אמר שראשי המנגנונים מרדנים השיב לו עמר: אלה פושעים ובני בליעל".
המסמך, אומר כתבנו חגי הוברמן, מתייחס גם ליחסים בין מצרים לחמאס: "נציגו של עמר סלימאן היועץ אחמד עבאס הביא את בנו של האח אסמאעיל הניה ושוחח עמו על כך שבכוונת החמאס לפתוח במסע הסתה נגד מצרים בנוגע לסוגיית האסירים במצרים". כמו כן הודיע לו שלמצרים יש כוונה לפתור את הסוגיה בדרכים שקטות ולא על בסיס לחץ אותו מפעיל החמאס, שכן לחץ מסבך ומקשה על העניין.