חוקרי הטכניון הצליחו לזהות את גורמי האלרגיה בשומשום ומצאו דרך לנטרלם. צריכת השומשום גוברת בשנים האחרונות בארצות המערב, והוא נמצא במאכלים פופולריים דוגמת טחינה, חלבה ודברי מאפה. האלרגיה לדברי מזון בכלל ולשומשום בפרט מתבטאת בפריחה, גירוי וגירוד בעור, קשיי-נשימה, שלשולים, הקאות ואף שוק אנפילקטי – ירידה חדה בלחץ הדם.
את המחקר עשתה ד"ר נעמי וולף, בהנחיית הפרופסורים שמואל ינאי ואורי קוגן, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לדבריהם, אלרגיה למזון מהווה בעיה בריאותית רצינית והיא נמצאת בעליה בארצות המערב, בגלל השיפור בהיגיינה בארצות אלה, המביא לתת-תפקוד של המערכת החיסונית באדם, בפרט בילדים. "האלרגיה לשומשום בישראל דומה בנפיצותה לזו שדווחה לגבי בוטנים באירופה ובארה"ב", אומרת ד"ר וולף. "בארץ צריכת השומשום גבוהה, החל בתינוקות בני חצי-שנה, שכן יש לו חלבון מעולה מבחינה תזונתית".
מטרת המחקר הייתה לזהות את החלבונים גורמי האלרגיה בשומשום ולנסות לבטל את פעילותם. "חלבון מורכב מרצף של חומצות אמיניות", מסביר פרופסור אורי קוגן. "אלרגיה נגרמת על ידי רצף לא גדול שלהן, או על ידי שילוב של רצפים, הנקראים אפיטופים. לזיהוי האפיטופים יש חשיבות בפיתוח חיסון עתידי".
חוקרי הטכניון אכן הצליחו לזהות לראשונה את האלרגן (חלבון גורם אלרגיה) הראשי בשומשום – החלבון בטה-גלובלין – המכיל 148 חומצות אמיניות. כמו כן נמצאו אלרגנים משניים. בשלב הבא של המחקר זוהו תשעה רצפים של חומצות אמיניות (אפיטופים) על האלרגן הראשי, שמהם לשלושה הייתה השפעה בתדירות הגבוהה ביותר על האלרגיה.
בטכניון פותח זה מכבר מכשיר היוצר גלי הלם, על ידי ד"ר הדסה צוקרמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ועל ידי ד"ר יעקב קרסיק ופרופסור יהושע פלשטיינר מהפקולטה לפיסיקה. זו מערכת המפרקת מתח חשמלי גבוה בין שתי אלקטרודות. הפריקה הזו גורמת לגלי-הלם, היוצרים לחץ גבוה לפרקי-זמן קצרים ביותר. ד"ר וולף בדקה את השפעת גלי ההלם הללו על תמיסת חלבוני שומשום, אשר הכילו את האלרגן הראשי שמצאה במחקרה, וגילתה כי ב-95% מהמקרים – הפעילות האלרגנית התבטלה לחלוטין.
במהלך המחקר גם פותח מודל של אלרגיה בחולדות. נמצא כי האכלת החולדות בשומשום פיתחה אצל חלקן תגובה אלרגית, בעוד שהזנתן בחלבוני שומשום אשר טופלו בגלי הלם – לא הביאה לכל תגובה אלרגית.
לאור הצלחת מחקר השומשום, ממשיך עתה צוות החוקרים במחקר על ביטול גורמי אלרגיה בחלב ובבוטנים. הממצאים שנצפו עד כה נראים, במרבית המקרים, מעודדים, ובהמשך המחקר נערכים ניסויים לשיפור ביעילות הטיפולים.
המחקר נתמך בתחילתו על ידי משרד הבריאות ובהמשכו על ידי האיחוד האירופי
(European Commission's Research Directorate General") במסגרת קונסורציום בהשתתפות שמונה קבוצות חוקרים מארצות שונות באירופה.
את המחקר עשתה ד"ר נעמי וולף, בהנחיית הפרופסורים שמואל ינאי ואורי קוגן, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. לדבריהם, אלרגיה למזון מהווה בעיה בריאותית רצינית והיא נמצאת בעליה בארצות המערב, בגלל השיפור בהיגיינה בארצות אלה, המביא לתת-תפקוד של המערכת החיסונית באדם, בפרט בילדים. "האלרגיה לשומשום בישראל דומה בנפיצותה לזו שדווחה לגבי בוטנים באירופה ובארה"ב", אומרת ד"ר וולף. "בארץ צריכת השומשום גבוהה, החל בתינוקות בני חצי-שנה, שכן יש לו חלבון מעולה מבחינה תזונתית".
מטרת המחקר הייתה לזהות את החלבונים גורמי האלרגיה בשומשום ולנסות לבטל את פעילותם. "חלבון מורכב מרצף של חומצות אמיניות", מסביר פרופסור אורי קוגן. "אלרגיה נגרמת על ידי רצף לא גדול שלהן, או על ידי שילוב של רצפים, הנקראים אפיטופים. לזיהוי האפיטופים יש חשיבות בפיתוח חיסון עתידי".
חוקרי הטכניון אכן הצליחו לזהות לראשונה את האלרגן (חלבון גורם אלרגיה) הראשי בשומשום – החלבון בטה-גלובלין – המכיל 148 חומצות אמיניות. כמו כן נמצאו אלרגנים משניים. בשלב הבא של המחקר זוהו תשעה רצפים של חומצות אמיניות (אפיטופים) על האלרגן הראשי, שמהם לשלושה הייתה השפעה בתדירות הגבוהה ביותר על האלרגיה.
בטכניון פותח זה מכבר מכשיר היוצר גלי הלם, על ידי ד"ר הדסה צוקרמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ועל ידי ד"ר יעקב קרסיק ופרופסור יהושע פלשטיינר מהפקולטה לפיסיקה. זו מערכת המפרקת מתח חשמלי גבוה בין שתי אלקטרודות. הפריקה הזו גורמת לגלי-הלם, היוצרים לחץ גבוה לפרקי-זמן קצרים ביותר. ד"ר וולף בדקה את השפעת גלי ההלם הללו על תמיסת חלבוני שומשום, אשר הכילו את האלרגן הראשי שמצאה במחקרה, וגילתה כי ב-95% מהמקרים – הפעילות האלרגנית התבטלה לחלוטין.
במהלך המחקר גם פותח מודל של אלרגיה בחולדות. נמצא כי האכלת החולדות בשומשום פיתחה אצל חלקן תגובה אלרגית, בעוד שהזנתן בחלבוני שומשום אשר טופלו בגלי הלם – לא הביאה לכל תגובה אלרגית.
לאור הצלחת מחקר השומשום, ממשיך עתה צוות החוקרים במחקר על ביטול גורמי אלרגיה בחלב ובבוטנים. הממצאים שנצפו עד כה נראים, במרבית המקרים, מעודדים, ובהמשך המחקר נערכים ניסויים לשיפור ביעילות הטיפולים.
המחקר נתמך בתחילתו על ידי משרד הבריאות ובהמשכו על ידי האיחוד האירופי
(European Commission's Research Directorate General") במסגרת קונסורציום בהשתתפות שמונה קבוצות חוקרים מארצות שונות באירופה.