התחרות וההפרטה מגיעות גם לשוק העבודה הזרה. לא עוד רישיונות יבוא לעובדים. הקץ למכסות הסיטוניות. צוות מיוחד של המשרדים הכלכליים ממליץ לערוך מהפכה בשיטת היבוא וההעסקה של העובדים הזרים, לפתוח תחרות בין מעסיקי הזרים ובעיקר לגרום לייקור מחירם של הזרים על מנת שלא יתפסו את מקומות הישראלים.
צוות בינמשרדי שמונה על ידי שר האוצר בנימין נתניהו הוא שממליץ על המהפכה. בראשו עמדה המשנה לממונה על התקציבים, יעל אנדורן. מסקנות הצוות התקבלו פה אחד והעלו כי מבנה הענף הנוכחי מעודד תופעות שתוצאתן מביאות דווקא להגדלת מספר העובדים הזרים ולכן לפגיעה קשה בעובדים הישראלים ברמות השכר הנמוכות. המגמה הזו מנוגדת לחלוטיןלמדיניות הממשל ולפיה יש לעודד יצאית הישראלים לעבודה.
הדו"ח מגלה כי בשנת 2001 הגיע שיעור העובדים הזרים בכוח העבודה בישראל (ללא עובדים פלשתינאים) לשיא, ועמד על כ-11%. זאת לעומת ממוצע של כ- 5% מכוח העבודה במדינות OECD. אחת הסיבות לכך היא שיטת העסקה הנוכחית הכובלת בפועל את העובד הזר למעסיקו הספציפי או מאידך, יוצרת תמריץ לעובד הזר לעבוד ללא היתר אצל מעסיקים אחרים. כך נמנעת תחרות בין המעסיקים על העסקת העובד, תחרות שתשפר את תנאי שכרו ותביא בעקיפין לייקור עלות העסקתו.
הועדה סבורה כי הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת מספר העובדים הזרים הינה המשך ייקור עלות העסקתם, שתביא לביטול כדאיות העסקתם היחסית לעומת עובדים ישראלים. בנוסף, הועדה מציעה מנגנון כלכלי, שיאפשר לכוחות השוק לקבוע את עלות העסקתם של העובדים הזרים בהתחשב במספר שקבעה הממשלה כי ניתן להעסיק בישראל בכל שנה.
כפועל יוצא מכך, אומר הצוות כי אין עוד מקום להקצאה ביורוקרטית של היתרים להעסקת עובדים זרים למעסיקים. במקום זאת יש לאפשר למעסיקים להתחרות ביניהם על מכסת העובדים שכבר הקיימת בענף, כך שהעובד הזר יבחר לעבוד אצל מי שיהא מוכן לשלם על כך את המחיר הגבוה ביותר, בהתאם לעקרונות הכלכליים הבסיסיים ביותר.
בפועל המלצות הוועדה הן כי הממשלה תוסיף לקבוע מכסה להעסקת עובדים זרים בכל ענף עבודה שהעסקה כזו מותרת בו. ואולם, לא יינתנו עוד היתרי העסקת עובדים זרים פרטניים למעסיקים אלא העובדים הזרים החוקיים יועסקו על ידי תאגידים אשר יחזיקו ברשיון להעסיק עובדים זרים באותו ענף (מספרם של תאגידים אלה יהיה מוגבל). כל אחד מן התאגידים המורשים יורשה להעסיק מספר מוגדר של עובדים זרים, שינוע בין 500 ל- 2,000. מתן הרשיון לתאגיד יותנה בתשלום דמי רשיון לאוצר המדינה.
כדי להקטין את הפער בין עלות הזרים לעלות הישראלים החליט הצוות כי כי גובה דמי הרשיון בגין כל עובד שיעסיק התאגיד ישקף את הפער שבין עלות העסקתולבין עלות העסקת עובד ישראלי, או סכום גבוה ממנו.
הוועדה מנסה גם לעשות סדר בתנאי ההעסקה של הזרים הגובלים לעיתים בעבדות והתעמרות. וקובעת כי התאגידים מחויבים בתשלום שכרם של העובדים הזרים ובמתן כל התנאים להם זכאים העובדים לפי דין ממעבידיהם.
בנוסף, לעובדים הזרים תישמר הזכות למעבר בין מעסיקים בפועל ובין התאגידים המורשים, ובלבד שלא יעבדו בענף עבודה אחר מזה שהורשו לעבוד בו.
בדרך זו תבוטל הכבילה בין העובד הזר למעסיקו.
הוועדה גם מדגישה כי מדיניות השמיים הסגורים בעינה עומדת ולא יחול שינוי באיסור הבאת עובדים זרים נוספים לישראל.עוד הוחלט כי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ימונה נציב קבילות אליו יוכלו העובדים הזרים לפנות בכל מצב בו הם סבורים כי זכויותיהם לא נשמרו. הנציב יהיה מוסמך לברר את התלונות ולצורך כך יהיה זכאי לקבל מידע מהתאגידים המורשים.
צוות בינמשרדי שמונה על ידי שר האוצר בנימין נתניהו הוא שממליץ על המהפכה. בראשו עמדה המשנה לממונה על התקציבים, יעל אנדורן. מסקנות הצוות התקבלו פה אחד והעלו כי מבנה הענף הנוכחי מעודד תופעות שתוצאתן מביאות דווקא להגדלת מספר העובדים הזרים ולכן לפגיעה קשה בעובדים הישראלים ברמות השכר הנמוכות. המגמה הזו מנוגדת לחלוטיןלמדיניות הממשל ולפיה יש לעודד יצאית הישראלים לעבודה.
הדו"ח מגלה כי בשנת 2001 הגיע שיעור העובדים הזרים בכוח העבודה בישראל (ללא עובדים פלשתינאים) לשיא, ועמד על כ-11%. זאת לעומת ממוצע של כ- 5% מכוח העבודה במדינות OECD. אחת הסיבות לכך היא שיטת העסקה הנוכחית הכובלת בפועל את העובד הזר למעסיקו הספציפי או מאידך, יוצרת תמריץ לעובד הזר לעבוד ללא היתר אצל מעסיקים אחרים. כך נמנעת תחרות בין המעסיקים על העסקת העובד, תחרות שתשפר את תנאי שכרו ותביא בעקיפין לייקור עלות העסקתו.
הועדה סבורה כי הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת מספר העובדים הזרים הינה המשך ייקור עלות העסקתם, שתביא לביטול כדאיות העסקתם היחסית לעומת עובדים ישראלים. בנוסף, הועדה מציעה מנגנון כלכלי, שיאפשר לכוחות השוק לקבוע את עלות העסקתם של העובדים הזרים בהתחשב במספר שקבעה הממשלה כי ניתן להעסיק בישראל בכל שנה.
כפועל יוצא מכך, אומר הצוות כי אין עוד מקום להקצאה ביורוקרטית של היתרים להעסקת עובדים זרים למעסיקים. במקום זאת יש לאפשר למעסיקים להתחרות ביניהם על מכסת העובדים שכבר הקיימת בענף, כך שהעובד הזר יבחר לעבוד אצל מי שיהא מוכן לשלם על כך את המחיר הגבוה ביותר, בהתאם לעקרונות הכלכליים הבסיסיים ביותר.
בפועל המלצות הוועדה הן כי הממשלה תוסיף לקבוע מכסה להעסקת עובדים זרים בכל ענף עבודה שהעסקה כזו מותרת בו. ואולם, לא יינתנו עוד היתרי העסקת עובדים זרים פרטניים למעסיקים אלא העובדים הזרים החוקיים יועסקו על ידי תאגידים אשר יחזיקו ברשיון להעסיק עובדים זרים באותו ענף (מספרם של תאגידים אלה יהיה מוגבל). כל אחד מן התאגידים המורשים יורשה להעסיק מספר מוגדר של עובדים זרים, שינוע בין 500 ל- 2,000. מתן הרשיון לתאגיד יותנה בתשלום דמי רשיון לאוצר המדינה.
כדי להקטין את הפער בין עלות הזרים לעלות הישראלים החליט הצוות כי כי גובה דמי הרשיון בגין כל עובד שיעסיק התאגיד ישקף את הפער שבין עלות העסקתולבין עלות העסקת עובד ישראלי, או סכום גבוה ממנו.
הוועדה מנסה גם לעשות סדר בתנאי ההעסקה של הזרים הגובלים לעיתים בעבדות והתעמרות. וקובעת כי התאגידים מחויבים בתשלום שכרם של העובדים הזרים ובמתן כל התנאים להם זכאים העובדים לפי דין ממעבידיהם.
בנוסף, לעובדים הזרים תישמר הזכות למעבר בין מעסיקים בפועל ובין התאגידים המורשים, ובלבד שלא יעבדו בענף עבודה אחר מזה שהורשו לעבוד בו.
בדרך זו תבוטל הכבילה בין העובד הזר למעסיקו.
הוועדה גם מדגישה כי מדיניות השמיים הסגורים בעינה עומדת ולא יחול שינוי באיסור הבאת עובדים זרים נוספים לישראל.עוד הוחלט כי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ימונה נציב קבילות אליו יוכלו העובדים הזרים לפנות בכל מצב בו הם סבורים כי זכויותיהם לא נשמרו. הנציב יהיה מוסמך לברר את התלונות ולצורך כך יהיה זכאי לקבל מידע מהתאגידים המורשים.