הנהלת בתי המשפט, באמצעות המחלקה לקשרי קהילה, פרסמה מודעה הפונה לארגוני סעד ועמותות לקבלת מטלטלין לחלוקה לאוכלוסייה מעוטת יכולת – ללא תשלום. בהודעת בתי המשפט מצוין במפורש "שפרטים בדבר תנאי ההשתתפות וטפסי מועמדות ניתן לקבל בלשכות ההוצל"פ ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.
עו"ד, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בשלוחת אוניברסיטת דרבי, טען מניסיונו האישי כמטפל בתהליכי הוצל"פ כי חלוקת המיטלטלין (רובם מוצרי חשמל ישנים ורהיטי בית) מנציחה בעיה מסויימת ביכולת של ההוצל"פ לגבות חובות אף שחלוקת המטלטלין היא מהלך אנושי חיובי. טענתו נדחתה ע"י דוברת בתי המשפט. לדברי הסטודנט, עורך דין ותיק, יעילות פעילות ההוצל"פ ירדה בשנים האחרונות גם על רקע השפל והמיתון במשק.
בשיחה שקיימה גב' אלקייס פנינה מלשכת דוברת משרד המשפטים, האחראית על חלוקת המטלטלין והקשר עם הקהילה, עם ד"ר יעקב בן עמי מדרבי נמסרו הבהרות נוספות: "לאחר עיקול אנו מנסים למכור את המעוקלים 3 עד 7 פעמים במכרזים שונים, במידה והרכוש לא נמכר בתוך זמן סביר אנו פונים לחייב ומבקשים ממנו לשלם דמי אחסון לא גבוהים ולקחת את הרכוש שעוקל ממנו. אכן במיטלטלין שאנו מחלקים החודש יש מוצרים שנמצאים אצלנו 3 וגם 12 שנה במחסנים והם ישנים. נזקק שאין לו מיטה לישון עליה ישמח לקבל מתנה גם מיטה בת 12 שנה העיקר שתהיה לו מיטה לישון. אנו מחויבים לשמור על זכויות בעל החוב כחוק ולכן נעשים מאמצים לגבות את החוב בגדר הסביר".
על פי נתוני משרד המשפטים בשנת 2002 נפתחו 310,767 תיקי הוצל"פ מתוכם נסגרו רק 165,158. למשרד המשפטים אין נתונים רשמיים לגבי 2003 אך לדעת משפטנים העוסקים בתחום כמות התיקים לא קטנה.
לשאלת אנשי דרבי מדוע מעוכבים מיטלטלין 3 או 12 שנה עד למסירתם מסרה גב' אלקייס שמדובר בכמות שלא מומשה של מיטלטלין. על השאלה האם מוצרי החשמל לא מתיישנים או מתקלקלים מהר יחסית בתוך שנים בודדות נענו אנשי דרבי: "איננו אחראים לתקינות המוצרים, אנו אחראים רק לגביית החוב וכשתהליך זה לא מצליח, ולאחר שהחייב לא לוקח את רכושו המעוקל, אנו פועלים להידוק קשרינו עם הקהילה באמצעות מסירת הרכוש למעוטי יכולת".
לשאלתו של ד"ר בן עמי אודות חוסר הכדאיות הכלכלית בעיקול רכוש ישן לא תקין ודל של מעוטי יכולת שהסיכוי למוכרו נמוך מסרה הנהלת בתי המשפט כי: "רוב הרכוש שמעוקל נמכר והשיקול המרכזי כאמור הוא טובת בעל החוב למימוש החוב כולו או חלקו."
אנשי דרבי מציינים כאמור שחלק מהרכוש המעוקל נלקח ממעוטי יכולת ובמסגרת "קשרי הקהילה" יוחזר לציבור מעוטי היכולת לאחר שנים. בתהליך זה טמון בזבוז כסף ושכר טרחה של עו"ד כמו גם זמן יקר של דיון משפטי מול רכוש שמימושו, לעיתים, קשה או בלתי אפשרי. מאידך ויתור על החוב כולו אינו צודק חוקית וכדאי לפרוס את חלקו לפרק זמן ארוך יחסית בתשלומים קטנים ובכך למנוע עיקולים ופרוצדורה ארוכה ומייגעת, במיוחד מאנשים שיכולתם הכספית הדלה ברורה היטב לאנשי ההוצל"פ. כל זאת בהנחה שניתן להגיע עם החייבים להסדרים כספיים סבירים ושהנזק לבעל החוב יהיה קטן ככל שאפשר בהוראת ובפיקוח ההוצל"פ המטפלת במקרה.
עו"ד, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בשלוחת אוניברסיטת דרבי, טען מניסיונו האישי כמטפל בתהליכי הוצל"פ כי חלוקת המיטלטלין (רובם מוצרי חשמל ישנים ורהיטי בית) מנציחה בעיה מסויימת ביכולת של ההוצל"פ לגבות חובות אף שחלוקת המטלטלין היא מהלך אנושי חיובי. טענתו נדחתה ע"י דוברת בתי המשפט. לדברי הסטודנט, עורך דין ותיק, יעילות פעילות ההוצל"פ ירדה בשנים האחרונות גם על רקע השפל והמיתון במשק.
בשיחה שקיימה גב' אלקייס פנינה מלשכת דוברת משרד המשפטים, האחראית על חלוקת המטלטלין והקשר עם הקהילה, עם ד"ר יעקב בן עמי מדרבי נמסרו הבהרות נוספות: "לאחר עיקול אנו מנסים למכור את המעוקלים 3 עד 7 פעמים במכרזים שונים, במידה והרכוש לא נמכר בתוך זמן סביר אנו פונים לחייב ומבקשים ממנו לשלם דמי אחסון לא גבוהים ולקחת את הרכוש שעוקל ממנו. אכן במיטלטלין שאנו מחלקים החודש יש מוצרים שנמצאים אצלנו 3 וגם 12 שנה במחסנים והם ישנים. נזקק שאין לו מיטה לישון עליה ישמח לקבל מתנה גם מיטה בת 12 שנה העיקר שתהיה לו מיטה לישון. אנו מחויבים לשמור על זכויות בעל החוב כחוק ולכן נעשים מאמצים לגבות את החוב בגדר הסביר".
על פי נתוני משרד המשפטים בשנת 2002 נפתחו 310,767 תיקי הוצל"פ מתוכם נסגרו רק 165,158. למשרד המשפטים אין נתונים רשמיים לגבי 2003 אך לדעת משפטנים העוסקים בתחום כמות התיקים לא קטנה.
לשאלת אנשי דרבי מדוע מעוכבים מיטלטלין 3 או 12 שנה עד למסירתם מסרה גב' אלקייס שמדובר בכמות שלא מומשה של מיטלטלין. על השאלה האם מוצרי החשמל לא מתיישנים או מתקלקלים מהר יחסית בתוך שנים בודדות נענו אנשי דרבי: "איננו אחראים לתקינות המוצרים, אנו אחראים רק לגביית החוב וכשתהליך זה לא מצליח, ולאחר שהחייב לא לוקח את רכושו המעוקל, אנו פועלים להידוק קשרינו עם הקהילה באמצעות מסירת הרכוש למעוטי יכולת".
לשאלתו של ד"ר בן עמי אודות חוסר הכדאיות הכלכלית בעיקול רכוש ישן לא תקין ודל של מעוטי יכולת שהסיכוי למוכרו נמוך מסרה הנהלת בתי המשפט כי: "רוב הרכוש שמעוקל נמכר והשיקול המרכזי כאמור הוא טובת בעל החוב למימוש החוב כולו או חלקו."
אנשי דרבי מציינים כאמור שחלק מהרכוש המעוקל נלקח ממעוטי יכולת ובמסגרת "קשרי הקהילה" יוחזר לציבור מעוטי היכולת לאחר שנים. בתהליך זה טמון בזבוז כסף ושכר טרחה של עו"ד כמו גם זמן יקר של דיון משפטי מול רכוש שמימושו, לעיתים, קשה או בלתי אפשרי. מאידך ויתור על החוב כולו אינו צודק חוקית וכדאי לפרוס את חלקו לפרק זמן ארוך יחסית בתשלומים קטנים ובכך למנוע עיקולים ופרוצדורה ארוכה ומייגעת, במיוחד מאנשים שיכולתם הכספית הדלה ברורה היטב לאנשי ההוצל"פ. כל זאת בהנחה שניתן להגיע עם החייבים להסדרים כספיים סבירים ושהנזק לבעל החוב יהיה קטן ככל שאפשר בהוראת ובפיקוח ההוצל"פ המטפלת במקרה.