בראיון לטלוויזיה הירדנית אמר בן-טפלה כי "...השחיטה, ההתעללות ההרסנית, האנרכיה ושפיכות הדמים לא מתקרבות בכל צורה שהיא לג'יהאד על פי ההלכה ולהתנגדות. מדובר באנרכיה ובטרור והם מהווים אינדיקציות לתסכול ולתרבות ההתאבדות הקולקטיבית המזכירה לווייתנים. תרבות זו נובעת מסיבות אובייקטיביות ואישיות".
בן טפלה יוצא נגד מגמות ההקצנה האיסלמית בחברה הערבית ואומר כי הן שמביאות את האלימות "אני סבור שהתפשטותו של זרם דתי קיצוני מגביר את תסכולם של הצעירים, מאחר שהוא אומר להם 'אתם צריכים להשיג שני דברים - מות קדושים או ניצחון', הוא מייפה את תרבות האלימות ומתאר אותה כהתנגדות וג'יהאד. עלינו לבחון מחדש את התרבות הזו. למרבה הצער, רבים בטלוויזיה, ברדיו, ובעיתונות נוהגים בבחינת 'הרצחת וגם ירשת'. הם אלה שדחפו את הצעירים האלה אל התסכול וגרמו להם למות לחינם ולהרוג איתם אחרים ולחלק את העולם לשחור ולבן".
בן טפלה מוסיף ואומר "אני סבור שכולנו אחראים לתרבות זו ואין לציונות ולאימפריאליזם כל קשר אליה. אין זה נכון לומר שהאלימות היא תוצאה של הכיבוש. הכיבוש הצרפתי יצא מאלג'יריה לאחר שנפלו מיליון חללים ואז נטבחו באלג'יריה 100,000 אלג'יראים בידי אלג'יראים אחרים, בשם האסלאם, תוך פחות מעשר שנים; כלומר, למרבה הצער, יותר ממה שאפילו ישראל יכולה היתה לטבוח במהלך תקופת האינתיפאדה".
"לאלימות זו יש שורשים תרבותיים ואין לה קשר לכיבוש ויש אשר מצדיקים אותה. איני מגן על הכיבוש או מצדיק אותו אולם אני אומר שהגיון זה, שאותו איני מקבל, הוא ההצדקה למה שקורה בעיראק ובמקומות אחרים".
"מספר ההרוגים באלג'יריה ואלה שנהרגו על ידי המשטרים הערבים האחרים עולה על מספר הפלסטינים שנהרגו על ידי ישראל. אלה שנשחטו בסעודיה לפני כמה ימים הם מוסלמים שלווים שהלכו ברחוב ונהרגו. אין כיבוש בסעודיה, אין בסיסים אמריקאים ואין נוכחות אמריקאית וצבא אמריקאי בסעודיה. ישנה תרבות של אלימות שהיתה קיימת לפני שהאמריקאים הגיעו לעיראק ולמפרץ ואף לפני הכיבוש הישראלי בפלסטין, לפני הכיבוש האמריקאי באפגניסטאן ועיראק. ההיגיון הכוללני הזה הוא לדעתי זה שפוגע בצעירים האלה וגורם להם לחשוב שהיתה אימפריה [אסלאמית] טובה שהשתרעה מסין במזרח ועד לאנדלוסיה, כולל צ'צ'ניה..."
בן טפלה יוצא נגד מגמות ההקצנה האיסלמית בחברה הערבית ואומר כי הן שמביאות את האלימות "אני סבור שהתפשטותו של זרם דתי קיצוני מגביר את תסכולם של הצעירים, מאחר שהוא אומר להם 'אתם צריכים להשיג שני דברים - מות קדושים או ניצחון', הוא מייפה את תרבות האלימות ומתאר אותה כהתנגדות וג'יהאד. עלינו לבחון מחדש את התרבות הזו. למרבה הצער, רבים בטלוויזיה, ברדיו, ובעיתונות נוהגים בבחינת 'הרצחת וגם ירשת'. הם אלה שדחפו את הצעירים האלה אל התסכול וגרמו להם למות לחינם ולהרוג איתם אחרים ולחלק את העולם לשחור ולבן".
בן טפלה מוסיף ואומר "אני סבור שכולנו אחראים לתרבות זו ואין לציונות ולאימפריאליזם כל קשר אליה. אין זה נכון לומר שהאלימות היא תוצאה של הכיבוש. הכיבוש הצרפתי יצא מאלג'יריה לאחר שנפלו מיליון חללים ואז נטבחו באלג'יריה 100,000 אלג'יראים בידי אלג'יראים אחרים, בשם האסלאם, תוך פחות מעשר שנים; כלומר, למרבה הצער, יותר ממה שאפילו ישראל יכולה היתה לטבוח במהלך תקופת האינתיפאדה".
"לאלימות זו יש שורשים תרבותיים ואין לה קשר לכיבוש ויש אשר מצדיקים אותה. איני מגן על הכיבוש או מצדיק אותו אולם אני אומר שהגיון זה, שאותו איני מקבל, הוא ההצדקה למה שקורה בעיראק ובמקומות אחרים".
"מספר ההרוגים באלג'יריה ואלה שנהרגו על ידי המשטרים הערבים האחרים עולה על מספר הפלסטינים שנהרגו על ידי ישראל. אלה שנשחטו בסעודיה לפני כמה ימים הם מוסלמים שלווים שהלכו ברחוב ונהרגו. אין כיבוש בסעודיה, אין בסיסים אמריקאים ואין נוכחות אמריקאית וצבא אמריקאי בסעודיה. ישנה תרבות של אלימות שהיתה קיימת לפני שהאמריקאים הגיעו לעיראק ולמפרץ ואף לפני הכיבוש הישראלי בפלסטין, לפני הכיבוש האמריקאי באפגניסטאן ועיראק. ההיגיון הכוללני הזה הוא לדעתי זה שפוגע בצעירים האלה וגורם להם לחשוב שהיתה אימפריה [אסלאמית] טובה שהשתרעה מסין במזרח ועד לאנדלוסיה, כולל צ'צ'ניה..."