שרת החינוך לימור לבנת תקפה אמש בראיון לערוץ 2 את אלה שלדבריה מכשילים את שרון. בהתייחסה לועידה שתתקיים ביום רביעי אומרת לבנת כי צפוי בזיון לליכוד ש'עוד לא היה כמותו'. "אנחנו נראה שם מפלגת ליכוד 'מפלגתי' שהולכת להתאבדות בשידור חי. אי אפשר ולא נכון יהיה מתוך רצון לנגח את רה"מ, להתנגד לרה"מ, לעשות את המהלך באופן שיביא חלילה לפילוג הליכוד", אמרה.
עוד אמרה "כולם יחד חוברים כדי ביום רביעי בכינוס הועידה לתקוף את רה"מ דבר שיביא לנזק רב לליכוד. יש התארגנות להפיל את רה"מ חלילה. ההתארגנות להתנגד לו באופן קולני בתוך הועידה ומחוצה לה, בעיני היא אינה נכונה".
דברים אלו באו עם התקרבות מועד קיום הועידה ביום רביעי ובעקבות מידע על 'התחממות' מאבק הכוחות בליכוד לקראתה.
קודם לכן שרטט כתבנו אריאל כהנא את שלושת הכוחות הפועלים בתוככי הליכוד: הקבוצה הנחשבת לחזקה ביותר היא זו השוללת את ההתנתקות וכפועל יוצא את צירוף מפלגת העבודה. בראשה עומד השר עוזי לנדאו והיא זוכה לתמיכה גלויה וגם שקטה של כמחצית מסיעת הליכוד.
הקבוצה השניה היא זו של אריאל שרון ובנו עומרי אשר פעילותם הולכת וגוברת ביממות האחרונות.
הקבוצה השלישית היא זו של מחפשי הפשרה ובראשם אחד מיו"ר נשיאות הוועידה, השר ישראל כ"ץ.
כ"ץ אישר בצהרים כי הוא מקיים פגישות רבות לקראת הוועידה וכי יעדו המרכזי הוא השגת פשרה "שתמנע קרע בליכוד ואיבוד השלטון כפי שקרה ב1992 ו1999, על נושאים פחות שנויים במחלוקת". כ"ץ אומר כי מטרתו היא השגת פשרה שתאפשר לקבוצת לנדאו לבטא את עמדתה באופן מלא, ומאידך לא תביא לקרע.
להערכת קבוצת לנדאו ותומכיו, מרבית צירי הועידה תומכים בעמדתם השוללת את צירוף העבודה. יחד עם זאת פעילים בקבוצה זו מבקשים להביא להצבעה חשאית על שאלת צירוף העבודה מחשש ששרון "יגנוב" הצבעה גלויה כפי שקרה בוועידה שהחליטה על משאל ההתנתקות.
כזכור, ביה"ד של התנועה קבע בדיעבד כי ההחלטה על קיום המשאל לא הייתה חוקית. אנשיו של לנדאו פועלים כעת להחתמת 10% מהצירים על בקשה לעריכת הצבעה חשאית. במקרה כזה מחייב התקנון להיענות לבקשה.
כתבנו ציין כי מהשקעת המאמצים של רה"מ בזירה הפנים מפלגתית הגם שהיא סמויה, ניכרת הפקת לקחים ממשאל ההנתקות. ניתן גם ללמוד על מידת החשיבות והמאמץ שמייחס שרון לוועידה, מהחלטתו לבטל הופעה מתוכננת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אשר נקבעה מראש ליום רביעי.
שרון מעוניין לא להיכשל בוועידה אך בד בבד לא לחשק את עצמו להחלטותיה במקרה שיפסיד.
היעד אותו הציבו אנשי שרון ובראשם בנו עומרי הוא למנוע מהועידה לקבל החלטה מפורשת האומרת "לא" לצירוף העבודה ולשם כך הם מקיימים שיחות מרובות עם חברי מרכז במטרה לשכנעם שלא להתנגד לצירוף העבודה.
עוד אמרה "כולם יחד חוברים כדי ביום רביעי בכינוס הועידה לתקוף את רה"מ דבר שיביא לנזק רב לליכוד. יש התארגנות להפיל את רה"מ חלילה. ההתארגנות להתנגד לו באופן קולני בתוך הועידה ומחוצה לה, בעיני היא אינה נכונה".
דברים אלו באו עם התקרבות מועד קיום הועידה ביום רביעי ובעקבות מידע על 'התחממות' מאבק הכוחות בליכוד לקראתה.
קודם לכן שרטט כתבנו אריאל כהנא את שלושת הכוחות הפועלים בתוככי הליכוד: הקבוצה הנחשבת לחזקה ביותר היא זו השוללת את ההתנתקות וכפועל יוצא את צירוף מפלגת העבודה. בראשה עומד השר עוזי לנדאו והיא זוכה לתמיכה גלויה וגם שקטה של כמחצית מסיעת הליכוד.
הקבוצה השניה היא זו של אריאל שרון ובנו עומרי אשר פעילותם הולכת וגוברת ביממות האחרונות.
הקבוצה השלישית היא זו של מחפשי הפשרה ובראשם אחד מיו"ר נשיאות הוועידה, השר ישראל כ"ץ.
כ"ץ אישר בצהרים כי הוא מקיים פגישות רבות לקראת הוועידה וכי יעדו המרכזי הוא השגת פשרה "שתמנע קרע בליכוד ואיבוד השלטון כפי שקרה ב1992 ו1999, על נושאים פחות שנויים במחלוקת". כ"ץ אומר כי מטרתו היא השגת פשרה שתאפשר לקבוצת לנדאו לבטא את עמדתה באופן מלא, ומאידך לא תביא לקרע.
להערכת קבוצת לנדאו ותומכיו, מרבית צירי הועידה תומכים בעמדתם השוללת את צירוף העבודה. יחד עם זאת פעילים בקבוצה זו מבקשים להביא להצבעה חשאית על שאלת צירוף העבודה מחשש ששרון "יגנוב" הצבעה גלויה כפי שקרה בוועידה שהחליטה על משאל ההתנתקות.
כזכור, ביה"ד של התנועה קבע בדיעבד כי ההחלטה על קיום המשאל לא הייתה חוקית. אנשיו של לנדאו פועלים כעת להחתמת 10% מהצירים על בקשה לעריכת הצבעה חשאית. במקרה כזה מחייב התקנון להיענות לבקשה.
כתבנו ציין כי מהשקעת המאמצים של רה"מ בזירה הפנים מפלגתית הגם שהיא סמויה, ניכרת הפקת לקחים ממשאל ההנתקות. ניתן גם ללמוד על מידת החשיבות והמאמץ שמייחס שרון לוועידה, מהחלטתו לבטל הופעה מתוכננת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אשר נקבעה מראש ליום רביעי.
שרון מעוניין לא להיכשל בוועידה אך בד בבד לא לחשק את עצמו להחלטותיה במקרה שיפסיד.
היעד אותו הציבו אנשי שרון ובראשם בנו עומרי הוא למנוע מהועידה לקבל החלטה מפורשת האומרת "לא" לצירוף העבודה ולשם כך הם מקיימים שיחות מרובות עם חברי מרכז במטרה לשכנעם שלא להתנגד לצירוף העבודה.