בחודשים האחרונים שודר ארבע פעמים בטלוויזיה של הרש"פ סרט הנקרא - "פליטים". הסרט מביא ראיונות וצילומים - המתארים את הפליטים כעשוקים וגזולים - ושוזר ביניהם קטעי שירה וריקודים בהם מופיעים רקדנים צעירים העונדים מפתח לצווארם כשרשרת, וכן חוזרת פעמים רבות צורת "פלשתין" ממטולה עד אילת. המסר העיקרי של הסרט הוא שלישראל אין זכות לאדמותיה והפזמון החוזר הוא – "אין מנוס מכך שיום אחד נשוב".
בסרט מרואיין המשורר דר' עז אלדין מנאצרה האומר: "יש דור של בני נוער... אשר הלכו והסתשהדו למען זכות השיבה. בני הנוער לא מכירים את חיפה, יפו, עכו, הגליל, המשולש והנגב. אך הם מאמינים שהפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
כתבנו חגי הוברמן מציין כי סוכנות מבט לתקשורת פלשתינית, שתירגמה את הסרט, דיווחה כי אלו המסרים החוזרים ונשנים בתוכנית:
1. "פלשתין" השייכת לפליטים, היא ממטולה ועד אילת
2. "פלשתין" היתה ערבית לפני שהישראלים הגיעו אליה
3. הבריטים נתנו את הארץ ליהודים ללא סמכות
4. הישראלים גרשו ערבים במהלך הכיבושים ולפליטים זכות על "פלשתין"
5. הפליט הפלשתיני הקורבן מקביל ליהודי בשואה הקורבן
6. אין מקום או פיצוי לפליטים מלבד החזרה לבתיהם ב"חיפה עכו ויפו"
7. "הפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
8. המפתחות לבתיהם נשמרו והם הסמל לבעלותם וחזרתם הצפויה
9. גם הילד מדור "רביעי" לא שוכח ויחזור "בדמי"
10. הצעירים מסתשהדים [מתאבדים] בשביל המקום על אף שהם לא חיו בו מעולם
בסרט מתבטא שינוי באופי ההסתה התופס תאוצה בחודשים האחרונים. לעומת ההסתה הקלאסית מאז פרוץ מלחמת הטרור בספטמבר 2000, אשר עודדה אלימות וטרור, לאחרונה הפלשתינים נוקטים בסוג אחר של הסתה – הסתה לשנאה והסתה אידיאולוגית. אופי זה לשידורים אינו חדש, ומהווה חזרה לתקופת טרום מלחמת הטרור – עד קיץ 2000. מטרת תוכניות אלה היא להכחיש את בסיס הצדק של הקמת מדינת ישראל על ידי רוויזיה של ההיסטוריה בשתי תקופות - תקופת הקמת המדינה ושלטון הבריטים, וההיסטוריה העתיקה של עם ישראל. בתכניות אלו ישראל מוצגת כמדינה שעצם הקמתה מהווה גזל ואי צדק והעם היהודי מוצג כעם ללא קשר היסטורי לארץ ישראל.
כאמור, בחודשים האחרונים שודרה תוכנית חינוכית זו בנושא הפלטים ארבע פעמים לאחרונה: .
נביא כאן תיאור ותמליל קטעים מהתכנית, כפי שתורגמו בידי סוכנות מבט לתקשורת פלשתינית:
הסרט פותח:
כדור הארץ מסתובב ומתוכו עולה צורת "פלשתין" [ממטולה עד אילת ללא הגולן] והקריינית/זמרת מתוך מסגרת "פלשתין" אומרת:
"על הכוכב הזה ישנה ארץ ששמה פלשתין. מהארץ הזו נעקר עם ששמו עם פלשתין, אשר העניק לאדמה את צבעה הירוק ויצר בתים מהטיט והאבנים שלה, וייצר את המולדת והזיכרון. אך כוחות העושק [תמונות של דיין ושרון] היו ועודם מפלגים את העולם כרצונם. על-כן, הייתה זאת ההבטחה המקוללת, הבטחת בלפור, אשר הבטיחה מולדת שלה עם משלה לאחרים ללא מולדת. [תמונות של חרדים מתפללים]. ארע הכיבוש וארע הגירוש, גירוש בעוד הגורל אינו ידוע, עד למועד לא ידוע. זהו סיפורם של פליטים"
[המילה פליטים מתעצמת על גבי המסך, וסביבה חגורת אש].
סאונד-בייטים של פליטים המספרים כיצד נעקרו מבתיהם.
עלי ח'ליל, מנהל בית ספר ומזכ"ל הסתדרות המורים – אונר"א לשעבר, אומר:
"פלשתין הייתה כולה [של] הערבים. האנגלים הגיעו, ושמו בה מספר יהודים. אח"כ, הם העניקו להם את הארץ, הם העניקו להם את הארץ, הם לא היו בעליה".
זמרת בלבוש מסורתי מיטלטלת בין כתלי מפת פלשתין. רואים חבורת פליטים נודדים. לפליטים מפתח השיבה לצווארם. הזמרת שרה על מסכנות הפליטים.
...
עורך הדין עבד אלעזיז צקר:
"האם זה הגיוני והאם זה צודק שיגיעו בני הפלשמורה מאתיופיה והיהודים הרוסים מרוסים ושיגיעו כל היהודים, והיהדות היא דת ולא לאום עבורם, שיגיעו מכל ארצות העולם, ויחיו בארץ שאינה שלהם, במולדת שאינה שלהם, בבתים שאינם שלהם, ובעלי האדמה, בעלי הבתים, בעלי המולדת…"
[תמונות של אוהלים ופליטים נודדים].
המשורר דר' עז אלדין מנאצרה: "מדינת ישראל נוסדה על בסיס מעשי הטבח והגירוש, כלומר: הטרנספר. מאז שנת 48, אח"כ 67…"
[עבלה אבו-עבלה מתראיינת]:
"משפחות פלשתיניות רבות מחזיקות במפתח הבית שלהן, הנה המפתח של ביתנו ביפו, הנה המפתח של ביתנו בחיפה, הנה המפתח של ביתנו בעכו. לכו תשאלו כל ילד, מאיזה עיר אתה? הוא יענה: מיפו, מחיפה, מהכפר הזה, מהעיר הזאת..."
בסרט מאשימים את ישראל בביצוע מעשי טבח על מנת להבריח את התושבים הפלשתינים. תמונות של פלשתינים הרוגים שרועים על הארץ.
[הזמרת]:
"אם תגרשו אותנו, ואם תסגרו עלינו באמצעות גבולות"
[מקהלת נוער - חבורת הפליטים עם שרשרות "מפתח"]
"אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב". [חבורת הפליטים מניפה את מפתחותיה].
[חייל צה"ל חבוש בקסדה יורה 3 פעמים בשלט "החלטת האו"ם 194"]
[הזמרת] "אין מנוס מכך שיום אחד, אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
"אם תגרשו אותנו, ואם תסגרו עלינו באמצעות גבולות"
[תמונות דרמטיות של בחור תלוי על גדר תיל והמפתח בידו – המזכיר תמונות מהשואה.]
[המקהלה] "אם תסגרו עלינו באמצעות גבולות, אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
הכותרת על המסך: "לעולם לא נשכח".
הכותרת על המסך: "אין מנוס מכך שיום אחד נשוב"
אחמד יוסף: "זכות השיבה היא זכות שאינה ניתנת למשא-ומתן, בנוסף להיותה זכות קיבוצית וזכות אישית, אין מי שרשאי לוותר עליה, בין אם היה בעמדה הנהגתית-פוליטית ובין אם היה בעמדת חבר בעמנו הפלשתיני".
[הזמרת] "אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
[ונראית על המסך מפה של "פלשתין" ממטולה עד אילת].
תמונה של רעולי פנים פלשתינים הפורצים מתוך מפת "פלשתין", ומיד אחר-כך תמונה של הילד האוחז במפתח על גדר התיל מדמם מידו.
המשורר דר' עז אלדין מנאצרה: "יש דור של בני נוער... אשר הלכו והסתשהדו למען זכות השיבה. בני הנוער לא מכירים את חיפה, יפו, עכו, הגליל, המשולש והנגב. אך הם מאמינים שהפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
ילד אומר: "לפני כמה ימים קראתי ספר שחיבר ישראלי אחד, שבו הוא כותב, הדור הראשון גוסס, השני גוסס, השלישי עייף, והרביעי שוכח. אני אומר לו: אני בן הדור הרביעי ולא שכחתי, ויש לי חלום להגיע לדיר יאסין, זה רק חלום עבורי, אך אני יכול להוציאו לפועל בדם, להגיע לדיר יאסין."
ילדים צועקים: "אין מנוס מכך שיום אחד נשוב"
הזמרת מבקשת לא לחפש עבור הפליטים מולדת רחוקה.
הזמרת משלהבת מקהלת ילדים "אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
בסרט מרואיין המשורר דר' עז אלדין מנאצרה האומר: "יש דור של בני נוער... אשר הלכו והסתשהדו למען זכות השיבה. בני הנוער לא מכירים את חיפה, יפו, עכו, הגליל, המשולש והנגב. אך הם מאמינים שהפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
כתבנו חגי הוברמן מציין כי סוכנות מבט לתקשורת פלשתינית, שתירגמה את הסרט, דיווחה כי אלו המסרים החוזרים ונשנים בתוכנית:
1. "פלשתין" השייכת לפליטים, היא ממטולה ועד אילת
2. "פלשתין" היתה ערבית לפני שהישראלים הגיעו אליה
3. הבריטים נתנו את הארץ ליהודים ללא סמכות
4. הישראלים גרשו ערבים במהלך הכיבושים ולפליטים זכות על "פלשתין"
5. הפליט הפלשתיני הקורבן מקביל ליהודי בשואה הקורבן
6. אין מקום או פיצוי לפליטים מלבד החזרה לבתיהם ב"חיפה עכו ויפו"
7. "הפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
8. המפתחות לבתיהם נשמרו והם הסמל לבעלותם וחזרתם הצפויה
9. גם הילד מדור "רביעי" לא שוכח ויחזור "בדמי"
10. הצעירים מסתשהדים [מתאבדים] בשביל המקום על אף שהם לא חיו בו מעולם
בסרט מתבטא שינוי באופי ההסתה התופס תאוצה בחודשים האחרונים. לעומת ההסתה הקלאסית מאז פרוץ מלחמת הטרור בספטמבר 2000, אשר עודדה אלימות וטרור, לאחרונה הפלשתינים נוקטים בסוג אחר של הסתה – הסתה לשנאה והסתה אידיאולוגית. אופי זה לשידורים אינו חדש, ומהווה חזרה לתקופת טרום מלחמת הטרור – עד קיץ 2000. מטרת תוכניות אלה היא להכחיש את בסיס הצדק של הקמת מדינת ישראל על ידי רוויזיה של ההיסטוריה בשתי תקופות - תקופת הקמת המדינה ושלטון הבריטים, וההיסטוריה העתיקה של עם ישראל. בתכניות אלו ישראל מוצגת כמדינה שעצם הקמתה מהווה גזל ואי צדק והעם היהודי מוצג כעם ללא קשר היסטורי לארץ ישראל.
כאמור, בחודשים האחרונים שודרה תוכנית חינוכית זו בנושא הפלטים ארבע פעמים לאחרונה: .
נביא כאן תיאור ותמליל קטעים מהתכנית, כפי שתורגמו בידי סוכנות מבט לתקשורת פלשתינית:
הסרט פותח:
כדור הארץ מסתובב ומתוכו עולה צורת "פלשתין" [ממטולה עד אילת ללא הגולן] והקריינית/זמרת מתוך מסגרת "פלשתין" אומרת:
"על הכוכב הזה ישנה ארץ ששמה פלשתין. מהארץ הזו נעקר עם ששמו עם פלשתין, אשר העניק לאדמה את צבעה הירוק ויצר בתים מהטיט והאבנים שלה, וייצר את המולדת והזיכרון. אך כוחות העושק [תמונות של דיין ושרון] היו ועודם מפלגים את העולם כרצונם. על-כן, הייתה זאת ההבטחה המקוללת, הבטחת בלפור, אשר הבטיחה מולדת שלה עם משלה לאחרים ללא מולדת. [תמונות של חרדים מתפללים]. ארע הכיבוש וארע הגירוש, גירוש בעוד הגורל אינו ידוע, עד למועד לא ידוע. זהו סיפורם של פליטים"
[המילה פליטים מתעצמת על גבי המסך, וסביבה חגורת אש].
סאונד-בייטים של פליטים המספרים כיצד נעקרו מבתיהם.
עלי ח'ליל, מנהל בית ספר ומזכ"ל הסתדרות המורים – אונר"א לשעבר, אומר:
"פלשתין הייתה כולה [של] הערבים. האנגלים הגיעו, ושמו בה מספר יהודים. אח"כ, הם העניקו להם את הארץ, הם העניקו להם את הארץ, הם לא היו בעליה".
זמרת בלבוש מסורתי מיטלטלת בין כתלי מפת פלשתין. רואים חבורת פליטים נודדים. לפליטים מפתח השיבה לצווארם. הזמרת שרה על מסכנות הפליטים.
...
עורך הדין עבד אלעזיז צקר:
"האם זה הגיוני והאם זה צודק שיגיעו בני הפלשמורה מאתיופיה והיהודים הרוסים מרוסים ושיגיעו כל היהודים, והיהדות היא דת ולא לאום עבורם, שיגיעו מכל ארצות העולם, ויחיו בארץ שאינה שלהם, במולדת שאינה שלהם, בבתים שאינם שלהם, ובעלי האדמה, בעלי הבתים, בעלי המולדת…"
[תמונות של אוהלים ופליטים נודדים].
המשורר דר' עז אלדין מנאצרה: "מדינת ישראל נוסדה על בסיס מעשי הטבח והגירוש, כלומר: הטרנספר. מאז שנת 48, אח"כ 67…"
[עבלה אבו-עבלה מתראיינת]:
"משפחות פלשתיניות רבות מחזיקות במפתח הבית שלהן, הנה המפתח של ביתנו ביפו, הנה המפתח של ביתנו בחיפה, הנה המפתח של ביתנו בעכו. לכו תשאלו כל ילד, מאיזה עיר אתה? הוא יענה: מיפו, מחיפה, מהכפר הזה, מהעיר הזאת..."
בסרט מאשימים את ישראל בביצוע מעשי טבח על מנת להבריח את התושבים הפלשתינים. תמונות של פלשתינים הרוגים שרועים על הארץ.
[הזמרת]:
"אם תגרשו אותנו, ואם תסגרו עלינו באמצעות גבולות"
[מקהלת נוער - חבורת הפליטים עם שרשרות "מפתח"]
"אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב". [חבורת הפליטים מניפה את מפתחותיה].
[חייל צה"ל חבוש בקסדה יורה 3 פעמים בשלט "החלטת האו"ם 194"]
[הזמרת] "אין מנוס מכך שיום אחד, אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
"אם תגרשו אותנו, ואם תסגרו עלינו באמצעות גבולות"
[תמונות דרמטיות של בחור תלוי על גדר תיל והמפתח בידו – המזכיר תמונות מהשואה.]
[המקהלה] "אם תסגרו עלינו באמצעות גבולות, אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
הכותרת על המסך: "לעולם לא נשכח".
הכותרת על המסך: "אין מנוס מכך שיום אחד נשוב"
אחמד יוסף: "זכות השיבה היא זכות שאינה ניתנת למשא-ומתן, בנוסף להיותה זכות קיבוצית וזכות אישית, אין מי שרשאי לוותר עליה, בין אם היה בעמדה הנהגתית-פוליטית ובין אם היה בעמדת חבר בעמנו הפלשתיני".
[הזמרת] "אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".
[ונראית על המסך מפה של "פלשתין" ממטולה עד אילת].
תמונה של רעולי פנים פלשתינים הפורצים מתוך מפת "פלשתין", ומיד אחר-כך תמונה של הילד האוחז במפתח על גדר התיל מדמם מידו.
המשורר דר' עז אלדין מנאצרה: "יש דור של בני נוער... אשר הלכו והסתשהדו למען זכות השיבה. בני הנוער לא מכירים את חיפה, יפו, עכו, הגליל, המשולש והנגב. אך הם מאמינים שהפלשתיני נולד עם זכות השיבה יחד עם חלב היניקה".
ילד אומר: "לפני כמה ימים קראתי ספר שחיבר ישראלי אחד, שבו הוא כותב, הדור הראשון גוסס, השני גוסס, השלישי עייף, והרביעי שוכח. אני אומר לו: אני בן הדור הרביעי ולא שכחתי, ויש לי חלום להגיע לדיר יאסין, זה רק חלום עבורי, אך אני יכול להוציאו לפועל בדם, להגיע לדיר יאסין."
ילדים צועקים: "אין מנוס מכך שיום אחד נשוב"
הזמרת מבקשת לא לחפש עבור הפליטים מולדת רחוקה.
הזמרת משלהבת מקהלת ילדים "אין מנוס מכך שיום אחד אנו נשוב".