השופט נועם סולברג קבע כי אולמרט ישלם לבד מהקנס של 10.000 השקלים גם את שכר עורך דינו של כהן בגובה של 3.000 שקלים.
האשמתו של אולמרט היתה שבראיונות לתקשורת אמר כי "בראש מערכת העיתון עומד אדם שאין לו שום זכות מוסרית לייצג עיתונות אמינה ונקייה". בראיון אחר אמר כי כהן הוא "אדם שהורשע בהריגה, עבריין פלילי שמטיף לי מוסר על נורמות", ובהזדמנות אחרת קבע כי קיים "גנגסטר שהוא עורך את עיתון "כל העיר" זה יוסי כהן".
בית המשפט קבע כי בדבריו חטא אולמרט לאמת, כהגדרת השופט סולברג. השופט הבהיר כי שלא כדבריו של אולמרט שהתייחס לתאונת דרכים בה היה מעורב עורך העיתון, כי כהן "אומנם הורשע בדינו, אך הוא איננו 'עבריין פלילי'" כך גם קבע השופט כי "בדמו של התובע נמצאה כמות אלכוהול "העולה אך במעט על הכמות המותרת בחוק", אך הוא איננו שיכּור, לבטח איננו עורך בגילופין", כהגדרתו של אולמרט. עוד ציין השופט כי "התובע לא הורשע בהריגה, אלא בגרימת מוות ברשלנות".
על דבריו של אולמרט שהגדיר את עורל העיתון שעורך בגילופין קבע השופט כי "'העתקת' מוטיב השיכרות מתאונת הדרכים הקטלנית אל מלאכת העריכה העיתונאית, יש בה פגיעה של ממש".
יצוין כי אולמרט ביקש מבית המשפט במהלך משפטו שלא להרשיעו שכן עומדת לו חסינות עובד ציבורי, אולם השופט קבע ש"הנתבע מבקש לחסות תחת החסינות המוענקת ל'עובד ציבורי' בסעיף 7(א) לפקודת הנזיקין. לדבריו, כל התבטאות מאלה המיוחסות לו "בוצעה במסגרת תפקידו ועיסוקו כראש עיריית ירושלים, בקשר עם מילוי תפקיד זה, אבל
הנני סבור, כי לא העניין הציבורי הניע את הנתבע; חמתו שבערה בו על התובע, היא אשר הניעה אותו".
יצוין כי מקור כעסו של אולמרט על העורך היה סדרת כתבות שלטענתו הכפישו את שמו ואת תפקודו כראש עירייה, ומנגד לא הביאו את תגובתו ותגובת העירייה במלואה. (ש)
האשמתו של אולמרט היתה שבראיונות לתקשורת אמר כי "בראש מערכת העיתון עומד אדם שאין לו שום זכות מוסרית לייצג עיתונות אמינה ונקייה". בראיון אחר אמר כי כהן הוא "אדם שהורשע בהריגה, עבריין פלילי שמטיף לי מוסר על נורמות", ובהזדמנות אחרת קבע כי קיים "גנגסטר שהוא עורך את עיתון "כל העיר" זה יוסי כהן".
בית המשפט קבע כי בדבריו חטא אולמרט לאמת, כהגדרת השופט סולברג. השופט הבהיר כי שלא כדבריו של אולמרט שהתייחס לתאונת דרכים בה היה מעורב עורך העיתון, כי כהן "אומנם הורשע בדינו, אך הוא איננו 'עבריין פלילי'" כך גם קבע השופט כי "בדמו של התובע נמצאה כמות אלכוהול "העולה אך במעט על הכמות המותרת בחוק", אך הוא איננו שיכּור, לבטח איננו עורך בגילופין", כהגדרתו של אולמרט. עוד ציין השופט כי "התובע לא הורשע בהריגה, אלא בגרימת מוות ברשלנות".
על דבריו של אולמרט שהגדיר את עורל העיתון שעורך בגילופין קבע השופט כי "'העתקת' מוטיב השיכרות מתאונת הדרכים הקטלנית אל מלאכת העריכה העיתונאית, יש בה פגיעה של ממש".
יצוין כי אולמרט ביקש מבית המשפט במהלך משפטו שלא להרשיעו שכן עומדת לו חסינות עובד ציבורי, אולם השופט קבע ש"הנתבע מבקש לחסות תחת החסינות המוענקת ל'עובד ציבורי' בסעיף 7(א) לפקודת הנזיקין. לדבריו, כל התבטאות מאלה המיוחסות לו "בוצעה במסגרת תפקידו ועיסוקו כראש עיריית ירושלים, בקשר עם מילוי תפקיד זה, אבל
הנני סבור, כי לא העניין הציבורי הניע את הנתבע; חמתו שבערה בו על התובע, היא אשר הניעה אותו".
יצוין כי מקור כעסו של אולמרט על העורך היה סדרת כתבות שלטענתו הכפישו את שמו ואת תפקודו כראש עירייה, ומנגד לא הביאו את תגובתו ותגובת העירייה במלואה. (ש)