בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה המותח ביקורת על ההתנהלות הכספית של האוניברסיטאות בנושא מימון מחקרים מכספי המדינה פונה ח"כ משה גפני מיהדות התורה אל ח"כ אמנון כהן יו"ר הועדה לביקורת המדינה לקיים דיון דחוף עוד במהלך הפגרה.

"דו"ח מבקר המדינה בענין מחקרים באוניברסיטאות במימון גורמי חוץ מגלה אי סדרים וליקויים חמורים בדרכי ניהול ספרי החשבונות. מבקר המדינה השופט אליעזר גולדברג קובע כי דרכי הפיקוח והבקרה נמצאו לקויים והאוניברסיטאות קבלו תקציבים שלא היו מגיעים להם", כותב גפני.

כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי ח"כ גפני אף שיגר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ובו מבקשו לערוך בדיקה האם קיימת שיוויוניות בין הקריטריונים המחמירים שנקבעו בנושא תקציב הישיבות לבין מה שמתברר מדו"ח מבקר המדינה כי "דרכי הפיקוח והבקרה במוסדות להשכלה גבוהה כמעט ואינם קיימים".

"כל תלמיד וכל אברך נדרש להזדהות תוך הצגת תעודת זהות כפי שהדבר נעשה אצל גורמים המסכנים את בטחון המדינה ואזרחיה, להבדיל. אמנם 'הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה", אולם האם זאת ההגדרה של מדינה שוויונית?"

עוד שואל גפני "האם נוהל הסנקציות הדרקוניות והמשוללות כל הגיון עליהן חתם שר האוצר בישיבות, האפליה האמורה בסוגי הישיבות ומעל לכל חוסר פיקוח ובקרה במוסדות להשכלה גבוהה כפי שבאו לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, המשכורות הגבוהות וההטבות המפליגות שמקבלים ראשי האוניברסיטאות לעומת ההחמרות הבלתי סבירות בקריטריונים לחלוקת תקציבים מקוצצים באופן דרסטי בישיבות אינן נובעות מהחלטות פוליטיות ולא משפטיות כפי שכולנו היינו מצפים שכך יהיה"?

כתבתנו מוסיפה כי בדו"ח המבקר, הוא מציין כי התנהלותן של האוניברסיטאות: העברית ת"א ומכון ויצמן, בנושא מימון מחקרים סובלת מכפל דיווחים, מרמת בקרה לקויה , מחוסר שקיפות וכל זאת גם תוך הפרת חוזים. על שיטות ההתנהלות הכספית של האוניברסיטאות כתב המבקר:

"האוניברסיטאות שנבדקו דיווחו למממנים על הוצאות מסוימות וקיבלו עקב כך כספים שלא היו זכאיות להם. האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הגישו 13 דיווחים כפולים – כלומר דיווחו על אותה ההוצאה לשני מממנים שונים. האוניברסיטאות חרגו מתנאי החוזים שלהן עם המממנים בענין מענקי המחקר שהם מימנו. מממנים מסוימים קבעו כי לא יממנו שכר עובדים המועסקים במשרה מלאה באוניברסיטה ומקבלים ממנה ממילא את משכורותיהם. למרות זאת דיווחו להם האוניברסיטאות על עלות שכרם של עובדים קבועים כולל עובדים מנהליים ואת ההכנסות שהתקבלו בשל כך מהמממנים העבירו לחשבונות החוקרים."

כספי מחקר, הוא כותב, שימשו ל"מימון החזר הוצאות רכב לחוקרים ולעובדי מנהל, למימון קורס לניהול עסקי, לשיפוץ משרד ושכר לחוקר שפרש לגימלאות".

המבקר מתמקד שיטת העברת "העודפים" מכספי המחקרים על ידי האוניברסיטאות לחשבונותיהם של החוקרים. חלק מההוצאות שדווחו למממנים "הן הוצאות שנרשמו קודם לכן בסעיפי משנה שונים בתקציב הרגיל ומומנו מהם. כאשר מימון ההוצאות בסעיפי משנה אלה הועבר לתקציב חוזה המחקר, קטנו ההוצאות בתקציב הרגיל. היתרות שנוצרו בתקציב הרגיל (עודפים) הועברו לחשבונות מחקר מיוחדים. המתנהלים בספרי האוניברסיטאות על שם החוקרים".

המבקר קובע עוד כי הות"ת כשלה בתפקידה לפקח על הכספים. ה"ות"ת לא מקפידה על כך שהצעות התקציב והדוחות הכספיים שמגישות לה האוניברסיטאות ישקפו כהלכה את כל מרכיבי הפעילות לרבות ההעברות הין התקציבים השונים. היא אף אינה דורשת מהם דיווח אפילו דיווח כללי על פעילות המחקר".
לדבריו היא אף הודיעה באפריל 03 למבקר המדינה כי לקביעת נוהלים לדיווח יש טעם אך אין ביכולתה לאכוף על האוניברסיטאות את דרכי הרישום והדיווח.
בתקציבי האוניברסיטאות שנבדקו המוגשים לאישור הות"ת לא ניתן כל ביטוי למיליוני שקלים עודפים שמועברים מידי שנה בשנה באלפי העברות לחשבונות החוקרים", כותב המבקר.