שופטי בג"צ החליטו ברוב של 6 שופטים מול אחד, השופט מישאל חשין, לדחות את 3 העתירות נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה ובנו גלעד, בפרשת 'האי היווני', בשל חוסר ראיות מספיקות. כזכור המליצה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד שרון ובנו בחשד לנטילת שוחד מאיש העסקים דודי אפל.
כתבנו קובי סלע דיווח כי השופטים קבעו שהעתירות אינן מגלות עילה להתערב במרחב שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת כתבו השופטים שגם ההחלטה של ארבל או זו של מזוז עשויות להיות סבירות. השופט מישאל חשין, בדעת מיעוט, סבר כי יש מקום להוציא צו על-תנאי, שיורה למזוז לנמק את החלטתו.
העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון ושני חברי כנסת. אחד מהם, יוסי שריד, טען כי החלטת היועץ התקבלה בחוסר תום-לב ועל בסיס שיקולים זרים. לדבריו, היועץ "יצר משבר עמוק במערכת המשפט ואכיפת החוק, וכי החלטתו מטילה רבב בכל מערכת קבלת ההחלטות של הפרקליטות, ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט".
לאחר שדחו השופטים את עתירתו אמר שריד שמלכתחילה הוא לא חשב שעתירתו תתקבל ובכ"ז לא מקובלת עליו התוצאה, "יש עתירות שחשוב להגיש אותן גם אם אין סיכוי ממשי לזכות בהן".
בתשובת המקדמית של המדינה לעתירות, כתב מזוז, כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון עסקה רק באפשרות להרשיעו, ואין מדובר במתן תעודת יושר ציבורית לאיש מן הנחקרים.
בעניין הזה הביע עותר אחר, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון אכזבה מאי פרסום החלק עליו התבססה פרקליטת המדינה לשעבר. "ההחלטה שלא לתת לעותרים לראות את החלק עליו התבסס פרקליטת המדינה ארבל, תרדוף את פסק הדין הזה עד יומו האחרון".
כתבנו קובי סלע דיווח כי השופטים קבעו שהעתירות אינן מגלות עילה להתערב במרחב שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת כתבו השופטים שגם ההחלטה של ארבל או זו של מזוז עשויות להיות סבירות. השופט מישאל חשין, בדעת מיעוט, סבר כי יש מקום להוציא צו על-תנאי, שיורה למזוז לנמק את החלטתו.
העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון ושני חברי כנסת. אחד מהם, יוסי שריד, טען כי החלטת היועץ התקבלה בחוסר תום-לב ועל בסיס שיקולים זרים. לדבריו, היועץ "יצר משבר עמוק במערכת המשפט ואכיפת החוק, וכי החלטתו מטילה רבב בכל מערכת קבלת ההחלטות של הפרקליטות, ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט".
לאחר שדחו השופטים את עתירתו אמר שריד שמלכתחילה הוא לא חשב שעתירתו תתקבל ובכ"ז לא מקובלת עליו התוצאה, "יש עתירות שחשוב להגיש אותן גם אם אין סיכוי ממשי לזכות בהן".
בתשובת המקדמית של המדינה לעתירות, כתב מזוז, כי ההחלטה שלא להעמיד לדין את שרון עסקה רק באפשרות להרשיעו, ואין מדובר במתן תעודת יושר ציבורית לאיש מן הנחקרים.
בעניין הזה הביע עותר אחר, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון אכזבה מאי פרסום החלק עליו התבססה פרקליטת המדינה לשעבר. "ההחלטה שלא לתת לעותרים לראות את החלק עליו התבסס פרקליטת המדינה ארבל, תרדוף את פסק הדין הזה עד יומו האחרון".