(תצלום: אתר שדה אליהו)
משמעות הדבר: משכורתו הממשלתית של בשיא תיכנס לתקציב השוטף של הקיבוץ. בקיבוץ עדיין סוערות הרוחות, וחברים רבים בשדה-אליהו זועמים על המעשה. "באופן מעשי, את חדר-האוכל שלנו נשפץ ונרחיב על חשבון חורבן יישובי גוש-קטיף" – אומרים חברים בקיבוץ.
כתב סוכנות הידיעות הישראלית חגי הוברמן מדווח כי הצעה שהכסף יוכנס לקרן מיוחדת, שם יוקפא לתקופה של שנתיים עד שיוחלט מה ייעשה בו, כלל לא עלתה להצבעה, כיוון שהנושא הוגדר כ"פוליטי", ובשדה-אליהו מקפידים לא לדון בנושאים פוליטיים באסיפת החברים. התחושה בשדה-אליהו היא שהמשבר הפנימי, הנמשך מאז הסכים יהונתן בשיא לקבל את תפקיד ראש מינהלת עקירת היישובים, עדיין רחוק מפתרון, וההחלטה שהמשכורת תיכנס לקיבוץ ממשיכה להסעיר את התושבים, שהתפלגו בחודש האחרון לשני מחנות יריבים. נראה כי תמיכת רבים מאנשי ה"ימין" בקיבוץ שלא להחליט על המשכורת נבעה מהחשש מפני פילוג בקיבוץ, בנוסח הפילוגים הפוליטיים בתנועה הקיבוצית בשנות החמישים.
עם זאת התקבלה בקשתו של ענברי, אחד החברים, שהיה חבר בצוות המיוחד שהוקם למציאת פתרון למשבר בקיבוץ, כי הנהלת החשבונות תודיע לכל חבר מה חלקה של משכורתו של בשיא בתקציב האישי שלו. ענברי הודיע כי את חלקו בתקציב יתרום לגוש-קטיף.
שלשום בלילה התקיימה בשדה-אליהו אסיפת חברים סוערת ורוויית מתחים, שדנה במסמך פשרה שהכין צוות מיוחד שהקים הקיבוץ. בצוות היו שני נציגים של מחנה הימין בקיבוץ, שניים של השמאל, ומזכיר הקיבוץ. הצעת הפשרה כללה ארבעה סעיפים: קביעה שהמינוי של בשיא הוא מינוי אישי ולא מייצג את שדה-אליהו; האסיפה מצטערת ומוחה על הדרך שבה יהונתן בשיא החליט לקבל את התפקיד; האסיפה דוחה בכל תוקף את האיומים הבוטים שהגיעו מבחוץ ואת הדברים הקשים שנשמעו מבית נגד בשיא; האסיפה קוראת לפיוס וסליחה הדדית בין כל החברים, וקוראת לכבד את תקנון הקיבוץ.
המסמך נועד להיות פשרה בין המחנות השונים בקיבוץ, והוא אכן התקבל ברוב מוחץ, כולל המחנה ה"ימני" של החברים. עם זאת כאמור הנושא הכספי ממשיך לפלג את הקיבוץ. הצעה פרטית, שקראה ליהונתן בשיא לוותר על התפקיד כדי לשמור על אחדות הקיבוץ, נפלה ברוב קולות.
בשיא עצמו פירסם מכתב התנצלות אישי לחברי הקיבוץ, ובו כתב בין היתר כי "יודע אני כי הסערה גרמה עגמת נפש לחברים רבים, שרואים בה איום על רקמת החיים הטובה, אך השברירית של חיינו. אני מצטער על כך. כפי שכבר הסברתי. חלק מהטעות נבע מלוח זמנים שהוכתב על ידי משרד ראש הממשלה, (בעיקר – צורת הפירסום והעיתוי שלו), וחלק נבע מהערכה לא נכונה שלי, את עומק ההתנגדות שהדבר יעורר בקרב חלק מהחברים. בעיקר מבקש אני להתנצל בפני קבוצת חברים מוותיקי הקבוצה, להם כולנו חברים כה הרבה, ואשר ביטאו בשיחת החברים את כאבם בצורה נוקבת, אך מאופקת".
משמעות הדבר: משכורתו הממשלתית של בשיא תיכנס לתקציב השוטף של הקיבוץ. בקיבוץ עדיין סוערות הרוחות, וחברים רבים בשדה-אליהו זועמים על המעשה. "באופן מעשי, את חדר-האוכל שלנו נשפץ ונרחיב על חשבון חורבן יישובי גוש-קטיף" – אומרים חברים בקיבוץ.
כתב סוכנות הידיעות הישראלית חגי הוברמן מדווח כי הצעה שהכסף יוכנס לקרן מיוחדת, שם יוקפא לתקופה של שנתיים עד שיוחלט מה ייעשה בו, כלל לא עלתה להצבעה, כיוון שהנושא הוגדר כ"פוליטי", ובשדה-אליהו מקפידים לא לדון בנושאים פוליטיים באסיפת החברים. התחושה בשדה-אליהו היא שהמשבר הפנימי, הנמשך מאז הסכים יהונתן בשיא לקבל את תפקיד ראש מינהלת עקירת היישובים, עדיין רחוק מפתרון, וההחלטה שהמשכורת תיכנס לקיבוץ ממשיכה להסעיר את התושבים, שהתפלגו בחודש האחרון לשני מחנות יריבים. נראה כי תמיכת רבים מאנשי ה"ימין" בקיבוץ שלא להחליט על המשכורת נבעה מהחשש מפני פילוג בקיבוץ, בנוסח הפילוגים הפוליטיים בתנועה הקיבוצית בשנות החמישים.
עם זאת התקבלה בקשתו של ענברי, אחד החברים, שהיה חבר בצוות המיוחד שהוקם למציאת פתרון למשבר בקיבוץ, כי הנהלת החשבונות תודיע לכל חבר מה חלקה של משכורתו של בשיא בתקציב האישי שלו. ענברי הודיע כי את חלקו בתקציב יתרום לגוש-קטיף.
שלשום בלילה התקיימה בשדה-אליהו אסיפת חברים סוערת ורוויית מתחים, שדנה במסמך פשרה שהכין צוות מיוחד שהקים הקיבוץ. בצוות היו שני נציגים של מחנה הימין בקיבוץ, שניים של השמאל, ומזכיר הקיבוץ. הצעת הפשרה כללה ארבעה סעיפים: קביעה שהמינוי של בשיא הוא מינוי אישי ולא מייצג את שדה-אליהו; האסיפה מצטערת ומוחה על הדרך שבה יהונתן בשיא החליט לקבל את התפקיד; האסיפה דוחה בכל תוקף את האיומים הבוטים שהגיעו מבחוץ ואת הדברים הקשים שנשמעו מבית נגד בשיא; האסיפה קוראת לפיוס וסליחה הדדית בין כל החברים, וקוראת לכבד את תקנון הקיבוץ.
המסמך נועד להיות פשרה בין המחנות השונים בקיבוץ, והוא אכן התקבל ברוב מוחץ, כולל המחנה ה"ימני" של החברים. עם זאת כאמור הנושא הכספי ממשיך לפלג את הקיבוץ. הצעה פרטית, שקראה ליהונתן בשיא לוותר על התפקיד כדי לשמור על אחדות הקיבוץ, נפלה ברוב קולות.
בשיא עצמו פירסם מכתב התנצלות אישי לחברי הקיבוץ, ובו כתב בין היתר כי "יודע אני כי הסערה גרמה עגמת נפש לחברים רבים, שרואים בה איום על רקמת החיים הטובה, אך השברירית של חיינו. אני מצטער על כך. כפי שכבר הסברתי. חלק מהטעות נבע מלוח זמנים שהוכתב על ידי משרד ראש הממשלה, (בעיקר – צורת הפירסום והעיתוי שלו), וחלק נבע מהערכה לא נכונה שלי, את עומק ההתנגדות שהדבר יעורר בקרב חלק מהחברים. בעיקר מבקש אני להתנצל בפני קבוצת חברים מוותיקי הקבוצה, להם כולנו חברים כה הרבה, ואשר ביטאו בשיחת החברים את כאבם בצורה נוקבת, אך מאופקת".