"בהתחשב במקצועה של העותרת בשלב זה לא ראוי לשלול את כניסתה לחלוטין למדינת ישראל והשארתה בחדר המסורבים שכן בתחומי המדינה פוטנציאל הסיכון קטן עד כדי אפסי", כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בת"א אסתר קובו בהתירה לאווה גסביץ' עיתונאית בריטית ממגזין השמאל red pepper ופעילת ארגון השמאל הפרו פלשתיני ISM, להכנס לארץ למרות התנגדותה של מערכת הבטחון.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בית המשפט מתאר את פעילות הארגון אליו קשורה גסביץ' כפעילות ה"משבשת את מלאכתם של גורמי הבטחון ומקשה עליהם במילוי משימותיהם לסיכול הטרור. שכן בין היתר מתעמתים חברי הארגון עם חיילי צה"ל, מתבצרים בבתים של מחבלים למניעת הריסתם, מובילים פלסטינים באזורים שונים בתקופות של סגר ופעילות הבאה לשבש את בניית גדר ההפרדה".
על כך הוסיף משרד הפנים המשיב לעתירה המנהלית של גסביץ' כי פעילות הארגון "מפריעה לפעילות הבטחונית של צה"ל לעיתים אף מסכנת את שלומם של חיילי צה"ל".
למרות החומר החסוי שהניח השב"כ בפני השופטת ממנו עולה כי לגסביץ' "קשר עם פעילי טרור" וגם דברי השופטת לפיהם "לפני הרשויות עמדו ראיות מנהליות כאלה שניתן היה לסמוך עליהן החלטת סירוב לפחות כדי למנוע ממנה כניסה לתחומי הרש"פ", החליטה השופטת כי "לא ראוי לשלול את כניסתה למדינת ישראל בשל "'מקצועה של העותרת'".
יתירה מכך גם כניסתה הקודמת של גסביץ בשנת 03' בזהות בדויה לא מנעה את כניסתה "בתשאול שנערך לה עם הגעתה לישראל לאחרונה ב 11.8.04 הכחישה תחילה את העובדה כי ביקרה בישראל בשנת 03 ורק מאוחר יותר הודתה כי נכנסה בדרכון בשם אחר על מנת שכניסתה לא תסורב", נכתב בהחלטה.
השופטת הסתפקה בהתליית כניסתה ב"הבטחת" גסביץ ש'לא תכנס' "לשטחים שמעבר לקו הירוק" וגם "לא תקח חלק בכל אירוע של הפגנה בשלב זה". גסביץ' נתבקשה אף להפקיד ערבות בסך 30 אלף ₪ להבטחת "התחייבותה".
השופטת מציינת את דברי באת כוחה של גסביץ, עו"ד יעל ברדה, ש'טענה לפני בטעם רב' כי 'היום העתונות נראית אחרת. לא מדובר רק בעיתונאים אובייקטיביים, אלא המדיה התרחבה ותפקיד העתונות הוא אחר. המדובר בעתונות שותפה פעילה ודעתנית".
כתבתנו מציינת כי גסביץ' התגוררה שישה חודשים בג'נין ובשכם וסייעה ל"ארגוני ההתנגדות" בפעילות כמו "פיקוח" על הנעשה במחסומים ו"ארגון" הפגנות.
כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בית המשפט מתאר את פעילות הארגון אליו קשורה גסביץ' כפעילות ה"משבשת את מלאכתם של גורמי הבטחון ומקשה עליהם במילוי משימותיהם לסיכול הטרור. שכן בין היתר מתעמתים חברי הארגון עם חיילי צה"ל, מתבצרים בבתים של מחבלים למניעת הריסתם, מובילים פלסטינים באזורים שונים בתקופות של סגר ופעילות הבאה לשבש את בניית גדר ההפרדה".
על כך הוסיף משרד הפנים המשיב לעתירה המנהלית של גסביץ' כי פעילות הארגון "מפריעה לפעילות הבטחונית של צה"ל לעיתים אף מסכנת את שלומם של חיילי צה"ל".
למרות החומר החסוי שהניח השב"כ בפני השופטת ממנו עולה כי לגסביץ' "קשר עם פעילי טרור" וגם דברי השופטת לפיהם "לפני הרשויות עמדו ראיות מנהליות כאלה שניתן היה לסמוך עליהן החלטת סירוב לפחות כדי למנוע ממנה כניסה לתחומי הרש"פ", החליטה השופטת כי "לא ראוי לשלול את כניסתה למדינת ישראל בשל "'מקצועה של העותרת'".
יתירה מכך גם כניסתה הקודמת של גסביץ בשנת 03' בזהות בדויה לא מנעה את כניסתה "בתשאול שנערך לה עם הגעתה לישראל לאחרונה ב 11.8.04 הכחישה תחילה את העובדה כי ביקרה בישראל בשנת 03 ורק מאוחר יותר הודתה כי נכנסה בדרכון בשם אחר על מנת שכניסתה לא תסורב", נכתב בהחלטה.
השופטת הסתפקה בהתליית כניסתה ב"הבטחת" גסביץ ש'לא תכנס' "לשטחים שמעבר לקו הירוק" וגם "לא תקח חלק בכל אירוע של הפגנה בשלב זה". גסביץ' נתבקשה אף להפקיד ערבות בסך 30 אלף ₪ להבטחת "התחייבותה".
השופטת מציינת את דברי באת כוחה של גסביץ, עו"ד יעל ברדה, ש'טענה לפני בטעם רב' כי 'היום העתונות נראית אחרת. לא מדובר רק בעיתונאים אובייקטיביים, אלא המדיה התרחבה ותפקיד העתונות הוא אחר. המדובר בעתונות שותפה פעילה ודעתנית".
כתבתנו מציינת כי גסביץ' התגוררה שישה חודשים בג'נין ובשכם וסייעה ל"ארגוני ההתנגדות" בפעילות כמו "פיקוח" על הנעשה במחסומים ו"ארגון" הפגנות.