משלחת מהודו בראשות מנכ"ל משרד המדע ההודי, פרופ' רממוטי, ביקרה לאחרונה בישראל. אל פרופ' רממוטי, מדען ידוע, התלווה נשיא המכון הטכנולוגי המרכזי בהודו (מקביל לטכניון הישראלי), וכן קבוצה של מומחים מתחום הביוטכנולוגיה.
המשלחת הגיעה לישראל במטרה ללמוד על כלי העידוד הישראליים במחקר ופיתוח ועל הדרכים המקובלות בישראל לעידוד החדשנות והיזמות הטכנולוגית.
המשלחת ביקרה בין היתר במכון ויצמן, בטכניון, בחממות טכנולוגיות ובמספר חברות.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת אמר כי ישראל רואה בהודו שוק אדיר לשיווק מוצריה וכי הוא מאמין שהסינרגיה בין צורכי השוק של הודו ויכולת הפיתוח והשיווק של התעשייה הישראלית יכולים לתת ערך מוסף ממשי לשני הצדדים.
פרופסור רממוטי, ציין את העניין הרב שיש להודים בשת"פ במחקר ופיתוח עם ישראל ובהחלפת דעות באשר לדרך הנכונה למיצוב תעשיית ההיי-טק, לשימור הצמיחה לאורך זמן. פרופ' רממוטי הוסיף עוד כי בעוד שהודו מתבססת כיום על תעשיות גדולות ועל מיזמים של חברות רב לאומיות, הרי שלהודו יש עניין רב לבסס את היזמות הפרטית ולעודד הקמת חברות עתירות טכנולוגיה שיוכלו להתחרות בשווקים ההודים ובשווקים הבין לאומיים.
מנכ"ל משרד המדע ההודי הציע לחתום על הסכם להקמת מסגרת שת"פ במחקר ופיתוח תעשייתי עתיר טכנולוגיה המתבסס על יכולת שתי המדינות. סוכם כי צוותים משני הצדדים יפתחו במו"מ על הקמת מסגרת שת"פ במו"פ בתקופה הקרובה. הצוותים צפויים לסיים את המו"מ לפני סוף השנה.
הודו, המדינה השנייה בגודלה בעולם, מכשירה מידי שנה מספר רב של מהנדסים ומדענים חדשים שהם מהווים את המנוע לתעשייה עתירת ידע התורמת לגידול שנתי בתל"ג ההודי של כ – 8%. פיתוח התעשייה עתירת הידע מהווה אבן שואבת לחברות רב לאומיות רבות המקימות בהודו מרכזי פיתוח וייצור. (ש)
המשלחת הגיעה לישראל במטרה ללמוד על כלי העידוד הישראליים במחקר ופיתוח ועל הדרכים המקובלות בישראל לעידוד החדשנות והיזמות הטכנולוגית.
המשלחת ביקרה בין היתר במכון ויצמן, בטכניון, בחממות טכנולוגיות ובמספר חברות.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת אמר כי ישראל רואה בהודו שוק אדיר לשיווק מוצריה וכי הוא מאמין שהסינרגיה בין צורכי השוק של הודו ויכולת הפיתוח והשיווק של התעשייה הישראלית יכולים לתת ערך מוסף ממשי לשני הצדדים.
פרופסור רממוטי, ציין את העניין הרב שיש להודים בשת"פ במחקר ופיתוח עם ישראל ובהחלפת דעות באשר לדרך הנכונה למיצוב תעשיית ההיי-טק, לשימור הצמיחה לאורך זמן. פרופ' רממוטי הוסיף עוד כי בעוד שהודו מתבססת כיום על תעשיות גדולות ועל מיזמים של חברות רב לאומיות, הרי שלהודו יש עניין רב לבסס את היזמות הפרטית ולעודד הקמת חברות עתירות טכנולוגיה שיוכלו להתחרות בשווקים ההודים ובשווקים הבין לאומיים.
מנכ"ל משרד המדע ההודי הציע לחתום על הסכם להקמת מסגרת שת"פ במחקר ופיתוח תעשייתי עתיר טכנולוגיה המתבסס על יכולת שתי המדינות. סוכם כי צוותים משני הצדדים יפתחו במו"מ על הקמת מסגרת שת"פ במו"פ בתקופה הקרובה. הצוותים צפויים לסיים את המו"מ לפני סוף השנה.
הודו, המדינה השנייה בגודלה בעולם, מכשירה מידי שנה מספר רב של מהנדסים ומדענים חדשים שהם מהווים את המנוע לתעשייה עתירת ידע התורמת לגידול שנתי בתל"ג ההודי של כ – 8%. פיתוח התעשייה עתירת הידע מהווה אבן שואבת לחברות רב לאומיות רבות המקימות בהודו מרכזי פיתוח וייצור. (ש)