כתב INN איציק וולף מוסר כי החפירות הארכיאולוגיות בכפר היהודי הגדול מתקופת בית שני התקיימו ע"י רשות העתיקות ונוהלו ע"י ד"ר דוד עמית, חגית טרוגה ופטר גנדלמן.

מדובר בכפר קדום שנוסד בתקופת הממלכה החשמונאית (סוף המאה השנייה לפני הספירה) והתקיים עד למרד בר כוכבא (תחילת המאה השנייה לספירה). בחפירות נחשפו מיטב המרכיבים האדריכליים והתכנוניים של הכפר כולו: יחידות המגורים, החצרות, הרחובות, רשת תעלות המים ומאגרי המים, הטרסות החקלאיות ומתקני הייצור החקלאיים, בהם בתי בד לשמן זית, גתות לייצור יין, אבני ריחיים רבות לטחינת חיטה ומגדל קולומבריום (שובך) לגידול יונים. על אופיו היהודי של המקום מעידים מקוואות טהרה, מטבעות חשמונאים ומטבעות מימי המרד הגדול נגד הרומאים. במהלך החפירה התגלו בבתי המגורים: כלי חרס, ספלים וקערות רבים שנעשו מאבן גיר (דרכי ההלכה היהודית המחמירה בענייני טהרה הנהגה בימי בית שני).

החפירות הארכיאולוגיות בעיר הגדולה והמבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה נוהלו ע"י שרית פז ויצחק פז ובליווי פרופסור רם גופנא מטעם המכון הישראלי לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א.
באתר החפירות נמצאה עיר גדולה ומבוצרת היטב מתקופת הברונזה הקדומה 2 (3100/3050–2700 לפנה"ס בקירוב). העיר מורכבת מחלק עליון, ועיר תחתית גדולה יותר. במסגרת העבודות הנוכחיות באתר נחפרת העיר התחתית בלבד.

במהלך העבודה התגלתה מערכת ביצור מרשימה, הכוללת חומה בעובי של למעלה מ-3 מטרים, מגדלים גדולים ומעבר שער.בתוך העיר המבוצרת התגלו מספר רובעי מגורים, המייצגים התפתחות דינמית ומספר שלבי פעילות במשך זמן קיומה של העיר. האזורים שנחפרו מציגים עיר מתוכננת היטב, עם מערך של רחובות, סמטאות, שטחים פתוחים ובתי מגורים.

על רצפות חלק מן הבתים התגלו כלים רבים באתרם, המייצגים את מגוון כלי החרס האופייניים לתקופה. בנוסף, נמצאו גם מספר חפצי נחושת (גרזן, רומח ואזמלים), צלמיות בעלי-חיים, וחרוזים שונים.

תל ברקת הינו מן האתרים הגדולים שנחפרו מתקופת הברונזה הקדומה 2 באזור עמק לוד ובארץ-ישראל כולה. אופי האתר, הממצאים והיקף החפירה הנערכת בו הופכים את תל ברקת לבעל חשיבות רבה ביותר כמייצגת את ראשית הופעתן של ערים גדולות ומבוצרות במרחב של ארץ-ישראל.